שיקום 2

142 14 11
                                    

הפרק הקודם-
"זה בסדר לפחד.. אני כאן איתך! אני לא אתן לשם דבר לפגע בכך!" ענתי.
"למה לך?" טודורקי-קון שאל..
"אני הלך להיות גיבור בעתיד.. אם אני לא העוזר לחברים שלי.. אז איך בדיק אני היה גיבור.. או בן אדם! בנסוף לזה אני צריך למוצא לעצמי חיים" ענתי..
"אתה אידוט" טודורקי-קון אמר וצחק קצת..
"אני ידע" לחשתי.. וצחקתי גם אני.
________________________________________.
הפרק הזה-
נ.מ- שוטו.
זמן- הבוקר שלמחרות.
________________________________________.
התעררתי בקשי..
אח..! אני לא זכור מה קרה אתמאל!
אני רק זוכר שאמרו שאני היה נכה! ושמידרה ואני דיברנו..
אחרי זה אני לא זוכר כלום!
אולי נרדמתי על מידריה?!
מענין.. אני אשאל אותו שהוא יבוא!
שחשבים על זה זאת הפעם הראשנה שבה בכתי מאז גיל שומנה..
ואוו.. אני מרגיש שירדה לי עכשיו איזה סלע ענקי מהלב!
מענין אם היה לי עוד שיחות עם מידריה..🤔
מידריה באמת רוצה לעזר לי? הוא באמת רוצה להיות כאן..? כאן איתי?
אח! מה אני אמור לעשות עכשיו?!
אני לא ידע כמה זמן אני היה כאן!
מה אני בכלל אעשה שאשחרר?
אני מחכה למשהו?! למישהו?!
אח! למישהו בכלל אכפת שנפגעתי?!
מישהו בכלל שם לב לזה שאני לא כאן?
למה האחרים לא ביקרו אותי?!
בשבוע בו ישנתי.. כלום היו כל כך עסקים?
או שהם פשוט לא רצו לבוא?
למה להם לרצות בכלל?
לבקר מישהו שהוא כמו גופה?
אח! מה אני אמור לעשות עכשיו?
למה בדיק אני צריך לחיית?!
להפך לגיבור זה הדבר היחד שהלך לי בראש כל חיי! אני נכה! אני כבר לא אכל להפך לגיבור! אז מה אני אעשה עכשיו?
השאלות האליו משגעות אותי!
אני צריך לדבר אם מישהו!
אבל עם מי?
השעה עכשיו.. 12:03..
יש עכשיו הפסקה אוכל...
להתקשר למישהו?
המישהו הזה בכלל ירצה להקשיב לי?
מה הוא בכלל יכל לעשות בשביל לגרם לי להרגיש יותר טוב?
נמאס לי מהשאלות האליו!
די כבר! סבלתי מספיק!
למה בכלל נשארתי בחיים במתקפות הנבלים?
למה לא יכלתי למות?
המות הזה היה מפסיק את הסבל שלי!
נמאס לי לסבל כל פעם מחדש!
נמאס לי לקוות שמחר היה לי יותר טוב!
המחר רק הפך לגרע יותר בכל יום!
...
התקשרתי למידריה..
מענין אם הוא יענה..?
מה אני בכלל אגיד לו?
זה לא, שהוא יכל פשוט להפיע בבית החולים!
-"הלו! טודורקי-קון?!" מידוריה שאל.
-"היי" ענתי בשקט.
-"איך אתה מרגיש? יש סיבה מיחדות שהתקשרת?" מידיוריה שאל בדאגה.
-"למה אתה דואג?" שאלתי.
-"אה.. סתום.. לא חשבתי שתיתקשר סותם ככה.. קרה משהו" מידוירה ענה.
-"..." זה מה שנישמע מהצד שלי.
-"טודורקי-קון?!"
-"אמ..?" שאלתי.
-"למה התקשרת? למה אתה לא ענה?" מידוירה שאל.
-"סליחה רחפתי.. אני אתקשר אחר כך.. ביי" אמרתי ונתקתי ישר לא מחכה לתשבתו של מידוירה.
________________________________________.
נ.מ-דקו
________________________________________.
"טודורקי-קון?" שאלתי..
הוא ניתק לי!
למה?!
"דקו הכל בסדר? למה אתה לא בא?!" אהרקה אמרה.
"אני בא!" אמרתי ורצתי אליה.
"עם מי דיברת מקודם?" אהרקה שאלה.
"אמ.. עם טודורקי-קון.. כמעט ולא דיברנו..  זה קצת מוזר.. טודורקי-קון התקשר.. ושנסתי להבין למה הוא לא ענה לי.. ואז ניתק ישר" אמרתי.
"אולי מישהו נכנס לו לחדר או משהו" אידה אמר.
"אני מניח... אבל אני עדין קצת דואג.. טודורקי-קון לא ניראה ממש טוב אתמאל.. ניראלי שהוא רצה לדבר איתי.. אבל בסוף התחרט" ענתי.
"תבקר אותו היום אחרי הלמדים" אידה אמר.
"אני מניח.. אתם תצרפו" שאלתי.
"אני תכננתי לבקר את ההורים שלי היום" אהרקה אמרה נבכה..
"ואתה אידה?" שאלתי.
"יש לי אריע משפחתי! אז אני לא אכול לבוא!" אידה ענה.
________________________________________.
במשך כל היום נסתי להבין אם מישהו יכל להצתרף עלי.. אבל כולם המציאו תירצים!
אני ידע מתי משקרים לי בפנים!
כאב לי על טודורקי-קון!
...
נסעתי באוטבס לבית החולים..
מענין באמת למה טודורקי התקשר..
היתי צריך להתקשר שוב, איך שהוא הוא ניתק!
אח.. אני אידיט!
עמדתי בפתח הדלת שלו..
עדין לא דפוק..
מישם מה.. הרגשתי לא בנוח..
בסוף דפקתי על הדלת..
לא היה מענה..
"טודורקי-קון.. אני נכנס.. בסדר?" שאלתי אך לא היתה תשובה.
מממ..
פתחתי את הדלת..
טודורקי ישן..
אני מניח שאין לו באמת מה לעשות מלבד זה..
התישבתי בכיסא שלי מיטתו..
...
"אמ.." שמעתי קול והתעררתי מהשינה הקטנה שבטעות נכנסתי עליה..
הסתכלתי על טודורקי..
הוא ניגב את עניו..
"בוקר" אמרתי.
"אחר צהרים.." טודורקי ענה אחרי שהסתכל על השעון.
"איך אתה מרגיש?" שאלתי..
"להיות כנה?" טודורקי שאל.
"כן בקשה" ענתי.
"בואלי לקפוץ מהגג" טודורקי-קון אמר ושם את ידו על פניו.
"זה לא קצת מגזם?" שאלתי.
"ביקשת כנות!" טודורקי ענה.
"בסדר.. איכשהו אני קשר לרצון לקופץ?" שאלתי
"כן!" טודורקי ענה.
אני באמת גרמתי לו להרגיש לא טוב..
"איך אני קשר?" שאלתי.
"לא נתנת לי למות בשקט! נמאס לי מהכל!" טודורקי ענה וכל כך כאב לי מהמילים אשר יצאו מהפה שלו שלי טודורקי.
"אני יכל לעשות משהו בשביל לגרם לך להרגיש יותר טוב?" שאלתי.
"לקוחת אותי לגג" טודורקי ענה באדישות.
לא יכלתי יותר ופשוט סטרתי לטודורקי.
הוא הסתכל עלי בחוסר הבנה..
איך הוא לא מבין.
"תגיד לי שאתה צחק! נמאס לי! למה שתירצה לסיום את החיים שלך!" צעקתי עליו והדמעות מילו את עני..
"אני לא.. אין לי מטרה לחיית בשבילה.. אף פעם לא היתה לי! נמאס לי לחכות לשוו.. ואני נכה עכשיו! אין לי את הקיורק שלי! מה אני אמר לעשות עכשיו? לאן אני צריך ללכת? התקשרתי בגלל זה! בגלל שזה שיגע אותי לא לדעות! אני אפילו לא ידע למה חשבתי שאתה תכאל לעזר!" טודורקי ענה והיה אפשר לראות את הדמעות שנלקדו בעניו.
"אז תימצא מטרה!" ענתי..
"הליואי וידעתי איך!" טודורקי ענה..
זה כל כך כאב לראות את הענים של טודורקי עצבות.. שברות..
הליואי והיתי יכל לתקון אותן...
לטפתי את פניו..
היתי בטח שהוא ירתע מהמגע שלי.. אבל הוא רק קריו את ראשו לידי כמו חתול..
"טודורקי-קון.. אני אעזר לך למצא מטרה.. אני מביטח" אמרתי.
"אל! אל תיתרב! אתה רק תישקע בחרא הזה איתי! אני לא רוצה לגרר אתך או אף אחד אחר לזה" טודורקי אמר..
"אולי.. לא אכפות לי לישקע! אני לא העזב אתך!" אמרתי בנחישות.
"מה כבר יצא לך מיזה?" טודורקי שאל.
"המטרה שלי עכשיו זה לראות אתץ מחייך! בשביל זה אני אסבל את כל החרא שבעולם!" ענתי.
"אתה מוזר" טודורקי ענה.
"אני ידע! אני גם מוזר וגם אודיט" ענתי.
טודורקי צחקק קצת..
טודורקי-קון.. אל דאגה! אני אעשה הכל בישבלך! זה הבטחה!
________________________________________.
שתי פרקים ביום אחד!
כל הכבוד לי!

נכון ששוטו כל כך חמוד ככה⬆️?!אח

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

נכון ששוטו כל כך חמוד ככה⬆️?!
אח.. באלי להתחתן איתו!
טוב ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now