מעשהם של אש וקרח 1

119 12 38
                                    

נ.מ- דקו
_________________________________________
הגעתי לחדר המרים..
משם מה איזה-סנאני רצה לדבר איתי..
"היי איזה-סנאני, מה רצית?" שאלתי אותו.
"שתידעג להם" איזה-סנאני אמר ואצביע על שני ילדים בערך בגלי.
שהם רבו מכות.
בשניה שראתי אתם קבלתי הרגשה לא נעימה בכל הגוף.
"טודורקי בואו!" איזה-סנאני קרא.
למה יש להם טודורקי עמו לטודורקי-קון..
אולי הם בני משפחה..
הם הפסיקו לריב ובאו.
לאחד מהם היה שיער כמו של טודורקי-קון רק שכולו אדום שהוא רץ בשניה שקראו להם ולשני היה אותו שיער רק בלבן שהלך רגיל ובחוסר רצון.
"היי מידריה" שנהים אמרו ביחד.
איך הם מכרים את השם שלי..
רגע!
"אני מניח ששמת כבר לב ששנהים הם טודורקי שהתפצל. הוא נפגע בקיורק אתמול שחזר מאמא שלו ובבוקר שנהים הפיעו מול הדלת שלי ושאלו מי זה השני שעמוד לידים. כרגע אני צריך שתשמר עלים כי הם מנסים להרג את אחד השני" איזה סנאני הסביר.
"למה אני? לא שיש לי בעיה סתם מענין אותי" מלמלתי/שאלתי נבוך.
"כי אני לא בטח בשאר שידעגו ששנהם לא ירצחו את אחד השני" איזה-סנאני אמר.
הנהנתי.
"אמ.. טוב בואו.." מלמלתי.
שניהם הלכו אחרי.
"אמ.. איך אני צריך לפנות אליכם?" שאלתי נבוך.
"בשמי!" שנהם ענו ביחד.
"אבל יש לכם אותו שם.." מלמלתי.
"לא נכון! אני המוקרי והוא זיף! תיקרא לו זיף!" שניהם אמרו ביחד.
הם באמת חשבים שהם תמיד היו מי שהם והשני פשוט הפיע משם מקום?!
"לא נכון אתה זיף! תפסיק לשקר!" הם צעקו אחד על השני.
"אולי שקט?!" שאלתי עצבני הם צרחים לי בתוך האזון.
"מה שתגיד" אמר הלבן באדישות
"אז שהוא יפסיק לשקר!" האדום צעק.
אני ממש חייב למצוא להם שמות.
הגענו לכיתה וכל המבטים הפנו עלינו.
"מי הם?" כולם שאלו ביחד.
"מה זאת אמרות?! אני טודורקי שוטו והילד עם הלבן סתם עקב אחרי" האדום צעק.
"יש לך טעות קטנה.." הלבן אמר באדישות.
"ומה היא?" האדום שאל.
"אני טודורקי שוטו ואתה הזיף שעקב אחרי" הלבן ענה.
"לא, צדקתי בזה!" האדום צעק.
"לא אתה לא! וסתם כבר את הפה מתחזה, אתה עשה לי חור בראש!" הלבן אמר וקצת כעס היה בקולו.
"אתה המתחזה! ואני לא עשה לאף אחד חור בראש.. למראות שלא היתי מתנגד שהיה לך חור בראש ותפסיק לתפקד!" אדום צרח.
הם עד כדי כך שונאים את אחד השני?!
"מידוריה/ -קון/-סאן/דקו אפשר הסבר?!" כולם שאלו אותי.
"אמ.. טודורקי-קון נתפצל וכל צד בטח שהוא המקרי והם שנאים את השני, זה מה שאני הבנתי" מלמלתי.
"לא התפצלתי אני תמיד היתי, למה כולם אמרים שכן?!" שניהם שאלו ביחד.
באתי לענות אבל מינה הקדימה אותי.
"נכון אתם צודקים! כל אחד מכם הוא בן אדם מפני עצמו!" מינה אמרה בחייך.
"אז טודורקי בואו נדבר!" מינה המשיך.
האדום ישר קפץ על הזמנות..
אני באמת מתכבין לזה הוא קפץ על השלחן.
הלבן פשוט הסתכל מצד.
"משוגע.." הלבן מלמל.
זה באמת מוזר לראות את טודורקי-קון מלא ב.. אמ.. התלהבות?! רגש?! כן נראלי שזה.
...
היום הלמדים עבר יחסית חלק..
כל אחד מהם ישב בקצה השני של הכיתה ועשו מבטי מוות אחד לשני אבל בערך בסדר.
אש שככה קבענו לקרא לאדום דיבר לרוב עם כל הכיתה והיה ממש חברתי וקרח שהוא הלבן פשוט הסתכל מצד.
משם מה נראלי שהוא בודד.
"היי קרח" אמרתי והתישבתי לידו.
"היי.. ולמה אתה לא קרה לי בשמי שברור שהשני זיף?!" הוא שאל.
"אמ.. כי הוא לא.. הוא חצי מימך" מלמלתי נבוך.
"אבל אני לא מכיר אותו.. על החיים שלי היתי לבד.. הבן של אנדבר בעל כוחות הקרח הכי חזקים אף פעם לא היה מישהו עם אש כמהו במשפחה" קרח אמר.
"אתה באמת חושב שתמיד היתה לבד?" שאלתי בסקרנות.
"כן, כי זה נכון! שילשם היה אמין והקפאתי את כל המתחם ונצחתי ואתמול הלכתי לבקר את אמא שלי.. והוא לא היה שם!" קרח סיפר את נוקדות המבט שלו.
אולי הוא אמר את מה שהוא חשוב.
"אוקי.. אתה יכל לספר לי מה השנאה שלך לאנדבר עשתה לך?" שאלתי.
מענין אותי לדעות מה קרה מנקודות המבט שלו.
"ספרתי לך כבר.. אבל בסדר.. בגללו לא השתמשתי בקיורק שלי בכוחו המלא ועדפתי לא להשתמש בו.. למרות שזה היה הכוח של אמי עדין הרגשתי שלתת לו את הנהנה שאני גדול בעזרותו לא נכנה!" קרח הסביר.
ואוו.
"אז מה אתה יכל לעשות עכשיו?!" שאלתי בהתלהבות.
"למה אתה מתנהג שלא ראת את זה אף פעם?" הוא שאל בהפתעה.
"לא ידע" ענתי ישר.
הוא גליל ענים והלך כמה צעדים אחרה.
קרח התחיל ליוצר מסביבו עד שזה אטף אותו לגמרי
הוא נראה ממש כמו מפלוצת מקרח

קרח התחיל ליוצר מסביבו עד שזה אטף אותו לגמריהוא נראה ממש כמו מפלוצת מקרח

Oops! Ang larawang ito ay hindi sumusunod sa aming mga alituntunin sa nilalaman. Upang magpatuloy sa pag-publish, subukan itong alisin o mag-upload ng bago.

(היתי צריכה לחפש את פרזון שעה בשביל התמנה הזאת.. מה אני לא עשה בשביל שתבינו את המוח המוזר שלי😓)
"למה יש פה מפלצות קרח ענקית?!" שמעה צעקה.
המפלצות או יותר נכון קרח הלך ואז הקרח נשבר וקרח נפל על השלג שנוצר.
"בבקשה" קרח אמר לי.
איזה קיורק מגניב! טודורקי-קון הרבה יותר חזק עם קיורק אחד.. כנראה שזה בגלל שהוא חצי לחצי.. הגיני.
"זה היה ממש מגניב קרח!" אמרתי והצאתי את המחברת שלי והתחלתי לכתוב.. אולי טודורקי-קון ישתמש בזה בעתיד!
"תודה?!" הוא מלמל לא בטח.
...
"היי אש מה אתה עשה?!" שאלתי אותו.
הוא חייך עלי חייך גודל.
"היי מידריה מה שלמך?! ואני רוקד!" אש ענה.
טודורקי-קון רוקד? העולם באמת השתגע..
"אפשר לראות?!" שאלתי בסקרנות.
"כן!" הוא ענה.
הוא הרים רגל אחת ואש בצרות כדור קפצה על הרגל שלו כיאלו זה כידור אמתי.
(אין לי כוח להסביר אז תדמינו איזה ריקד שיש בטיק-טוק רק שיש אש שמחליפה צבעים וצרות כל שניה שרקדות איתו)
הריקד היה ממש יפה!
האש שהוא יצר כל הזמן החליפה צבעים והשתנה מציפור לסוס וחתול ולעד כל כך הרבה חיות וצרות וזה היה כל כך מגניב!

נראלי שהבנתי את החלקה שבניהם..

לאש- יש את כוח האש והוא בעל שמחה לרוב והוא משתותף בכל דבר שמצעים לעמעות טודורקי-קון שרק מדי פעם. הוא אנרגתי, אמר את מה שהוא חשב מבלי להשקיע קצת מחשבה הוא כפי יותר וחברתי ממש. הוא גם מתנהג כמו אש בלהתחשב בכך שהוא כמו אש חייה שגדלה כל שניה אם לא עצרים אותה היא זזה עם הרוח וזרמות איתה. וכך גם אש.

ולקרח- יש לו את הקרח של טודורקי-קון והוא אדיש, חזק, חכם יותר, מחושב יותר, שתוק לרוב, הוא לא מתווקח שעה ומבין יותר את מה שקרה סביבו. בערך כמו טודורקי-קון המקורי.
וקרח הוא יצב יותר מאש, וראים שהוא נמצא שם בשביל להשיאר כמו איזה קרחון גודל.

ואוו הם שניהם אדם בפני עצמם..
מעניון מה יקרה שטודורקי-קון יחזר לעצמו..
אם בכלל..
................................._♡_...................................
לפרק הזה יש 1015 מילם ועדין הוא מרגיש כמו קצת..
'היה פרק 2?!" כן היה..
אני אכתב אותו בקרב.. זאת כבר שאלה טובה..
עצלנו זה דבר מעצבון..

דרך אגב מצתערות על זה שלא כתבתי כבר 4 ימים..
היתי אמרות שזה בגלל החג אבל לא..
סתם לא כתבתי, אני עצלנית מדי..
כל מה שיש לי מואר לכם/ן זה- תהנו מפרק כל עוד יש..

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםTahanan ng mga kuwento. Tumuklas ngayon