בית מלון 1

127 13 15
                                    

קריבקואגו מצתרף לפרק של היום!
הרעיון שיך לMay_Sun_666

נ.מ-דקו
_________________________________________
"ומידוריה היה עם טודורקי שהיו בקבצה ביחד עם קרשימה ובקאגו" איזה-סנאני אמר וכולי היתי אדום.
איך אני הלך להיות במשוך שלושה ימים עם הבן אדם שאני דלוק עליו באותו חדר, ולשרד את זה?!
כל הכיתה נסעות לטוקיו כטיל שנתי או משהו.
חליקו אותנו לקבצות של רביעה(4) ואני עם קצהן וקרשימה גם..
אח! הצילו! איך אני אצליך לא להשתגע?!
רק מלחשב עליו אני מקבל צמרמרות ומביך את עצמי בטריף! אז איך אני אצליח לשרד שלושה ימים ברצוף שאני לידו?!
.... ... .. .
"נו בואו כבר חנון וחצי חצי! אני לא מתכבון לחקות לכם שנה!" קצ'הן צעק עצבני.
"אני בא!" אמרתי ועלתי לאוטבס.
טודורקי-קון עלה בשקט.
התישבתי בכיסא ריק וקוותי שטודורקי-קון ישב במקום אחר.
אבל הוא החליט לעשות לי דווקא(כן אני ידע שהוא לא מדוע לזה) והתישב לידי.
בשניה הפכתי לאדום.
...
הנסיעה עברות די חלק..
אחרי שקרישמיה איבד חצי הכרה אחרי שקצ'הן פוצץ לו את הפרצף בטענה שהוא חפר לו.
קצ'הן נרדם על הקרישמה החצי ישן גם הוא.
טודורקי-קון שמוע מוזיקה..
ואני סתם בשביל שלא אגיד משהו מביך.
אה?! משהו כבד נשען על הכתף שלי..
הסתכלתי על הכתף שלי בחשש.
טודורקי-קון נרדם עלי?!
כולי הפכתי לאדום ובערתי מבפנים.
הוא כל כך יפה שהוא ישן.. הוא כל כך יפה בכללי!
הנשימות שלו עברו על הכתף שלי שגרמו לי לצמרמרות נראית!
"אמ.." הוא מלמל מחלום וחמיץ את פניו.
אני מניח שחלום שלו לא הכי כפי.
לטפתי את ידו שהספיקו להגיע עלי איכשהו והפנים שלו חזרו להיות שלויות.
"הגענו למקדש סנסו-ג'י(מקדש בטקיו) הנסעים של תחנה זאתי נא לרדות" הנהג אמר.
קצ'הן וקרשימה התרעורו לאט והתחילו לאסוף את החפצים שלהם.
"טודורקי-קון הגענו.." אמרתי בשקט.
הוא הזיז את ראשו קצת והסתכל עלי שעניו עצמות.
הוא שיפשף אותן בידו ושהוא פתח אתן לבי החסיר פיעמה
הוא כל כך חמוד שהוא רק קם!
"הגע..נו?! הוא שאל תוך כדי פיהק.
"כן.." מלמלתי
"אוקי.." הוא מלמל בקול צרוד מזה שהוא רק קם והתחיל לאסוף את החפצים שלו.
ירדו מאטבס והתחלנו ללכת.
הינו במקדש.. ואז במסידעה וגם באיזה פסטיבל..
והיה ממש כיף..
נסתי להתחקר מטודורקי-קון כמה שרק אפשר..
נפרדנו מקצ'הן וקרשימה לפני כמה דקות שהם הלכו לבית המלון ואני וטודורקי-קון העדפנו ללכת לפראק קרוב.
"מידוריה.. רוצה נקניקה?" טודורקי-קון שאל אותי והצביע על דכון נקניקיות באמצע הפראק.
הבטן שלי קרקרע רק מלראות את הנקנקית העססית, החלקלקות ושממניות..(הערות כותב-כם הבטן שלי מקרקרעת בגלל זה)
"נראלי שהבטן שלי ענתה בשמי" צחקתי והתקדמנו לדכון.
טודורקי-קון הסתכל על הנקנקית בקפדנות.
יש לי הרגשה שהוא אף פעם לא אכול נקניקה בלחמניה..
העה גם מגבון לא קטן..
גדולה, שמינה, קטנטנה, מעוף, מבקור, צמחנית.. וגם הרטבים היו הרבה.
אני פשןט לקחתי את הרגילה שכולם אכלים.
טודורקי-קון התיאש ונאנח ביאש.
"אני אקח כמו" הוא אמר והצביע עלי.
המוכר נתן לו והלכנו בשיבל.
התישבנו על ספסל ואני כבר גמרתי את הנקנקיה שלי מזמן.
טודורקי-קון אפילו לא נגע בה.
"טודורקי-קון.. למה אתה לא אכול?" שאלתי אותו.
"לא ידע.. זה טעים?" הוא החזיר לי בשאלה.
"כן, ג'נק-פאד טעים מדי פעם" ענתי.
"אף פעם לא אכלת נקניקה?!" מהרתי להסיף.
"לא אכלתי.. גם לא המבוגר.. ופיצה.." טודורקי-קון מלמל.
"אז תנסה.. מקסימם אם לא תאהב אני אכול, אני תמיד יכל לאכול עוד" אמרתי וחייכתי.
"אוקי.." טודורקי-קון מלמל והכניס את הנקניקה לפניו.
עניו נצצו והוא בלע את הנקניקה בביס
"טעים!" טודורקי-קון אמר כמו ילד קטן.
"זה ממש טעים מידוריה!" טודורקי-קון המשיך כמו ילד קטן שטעם את המכאל האהב החדש שלו.
"כן, אני ידע!" ענתי לו בהתלהבות
"בוא מחר נוכאל המובגר! ופציה! ועוד! בוא נכאל את הכל!" טודורקי-קון המשיך בהתלבות.
"כן! נכאל את החניות עצמין על הדרך!" ענתי.
רגע.. טודורקי-קון רוצה לאכול איתי?!
לא תירגע איזקו, זה לא דיוט! סתם שני חברים!
שחשבים על זה טודורקי-קון ממש חמוד!
היי תסתום! על תחשב עליו ככה! שנניו בנים!
אז מה?!
אי אפשר שניהיה ביחד! הוא גם לא אהב אותנו!
צחקק הציא אותי משיחה המזרה שהתנהלה בראשי.
טודורקי-קון גיחח עכשיו?!
טודורקי-קון צחיקק חלש עם יד על הפה וכל שניה צחקו גדל.
הצחק שלו כל כך יפה!
"מה מצחיק?!" שאלתי אותו.
"הפנים שלך" טודורקי-קון בקשי הצליח לענות עם הצחק הגדול שתקוף אותו.
"מה קרה לפנים שלי?!" שאלתי בלחץ נבוך.
"כלך נהיתה אדום סתם ככה! אפוס אכשיו אתה כוחל" טודורקי-קון המשיך לצחק ומנגב דמעות צחק.
"מה?!" שאלתי בהלם והצאתי את המצלמה של הטלפון שלי.
כולי החלפתי צבעים כל שניה.
"איך זה קרה?!" שאלתי בהפתעה.
"היה פה מישהו במיד ליצן והוא פשוט גרם לאנשים להחליף צבעים.." טודורקי-קון ענה עדין צחק בקול.
"מתי זה יגמר?!" שאלתי נבוך.
טודורקי-קון משך בכתופיו לסמן לי גם שהוא לא ידע.
"רק שלא החליף צבעים לנצח.." מלמלתי מבוך.
"זה באמת מוזר.. אבל חמוד לך להיות בורד" טודורקי-קון אמר וראה לי שאני כולי ורד.
כולי הפכתי לאדום בשניה.
טודורקי-קון קרא לי חמוד?!
אה!
...
נכנסנו לחדר שלנו.
לפני כמה דקות הפסקתי להחליף צבעים..
זה היה ממש מביך.. כולם הסתכלו עלי מוזר.
החלפתי צבעים במשך חצי שעה.. זה לא כיף
חבל שטודורקי-קון הפסיק לצחק.. אני אהב את הצחק שלו.
"מידוריה, רוצה להיות ראשון או שני?" טודורקי-קון שאל אותי מאחר.
"אה!" צעקתי.
"אל תדבר איתי שאתה מאחרי!" אמרתי והסדרתי את נשמתי.
"טוב.. אז אתה ראשון או שני?!" הוא שאל.
"במה?!" שאלתי בילבל.
"במקלחות" טודורקי-קון ענה.
רגע, אנחנו מתקלחים באותו מקום.. ואני אראה את טודורקי-קון מטפטף מים אחרי שהוא גמר את המקלחות שלו?! אני הלך למות! אם אני ראשון אז טודורקי-קון יכל לראות כמה אני מגושם.. וגם אם אני שני.. הצילו!
................................._♡_...................................
וMay_Sun_666 אני מקווה שהפרק טוב..
בתור פרק ראשון לפחות..

מה דקו הלך לעשות?!
מה אני אעשה עם קריבקואגו?!
עד כמה אמרר את החיים של דקו עם שוטו החתיך שלי?!
מה יקרה שהם ילכו לישון?!
ועד כמה שוטו חמוד באמת יכל להיות?!

את זאת ועוד תגלו בפרק/ים הבא/ים של בית מלון!

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now