כלבלבן 4

112 10 29
                                    

15+ 15+
_________________________________________
התעררתי באיזה חדר שלא היה מוכר לי.
כולי היתי מכסה בתחבשות והכל כאב.
קמתי מהמיטה המלאתרת שישנתי עליה והלכתי למראה שברה שהיתה בחדר.
כולי היתי מכסה בצלקעות וכבית שעל רובם היתה תחבשות.. על הלחי שלי היתה תחבשות והיא כבר התכסה באדום.. כנראה שירד לי מינה הרבה דם.
הרמתי קצת המכנסים וראתי שגם הרגלים שלי חבשות.
התישבתי על הריצפה והסתכלתי בכל הדמית שנצרות במראה השברה.
דמתו של הבן האדם שאני שנוא השתקפה במראה.
הדמות הזאת היא אני.. היתי בלי חלצה ומכנסים ארכים שאני מפוצץ בתחבשות.
הרגשתי שמישהו מלטף לי את הראש והרמתי את ראשי לעברו.
דקו עמד לידי.
"אני שמח לראת שהתעררת שוטו" הוא אמר לי בקול שקט.
חבקתי אותו.. היתי צריך את הקרבה שלו באותו הרגע.
"ששש.. שוטו הכל בסדר, אף אחד לא יפגע בך מעכשיו" הוא לחש לי.
פשוט רעדתי בחיבק שלו.
אחרי כמה דקות נרגעתי.
"תגיד דקו.. איך מצאת אותי?" שאלתי אותו.
"הקלר הזה לא מחשמל.. יש בו גם גי-פי-אס מצלמה ורמקל" דקו ענה.
"שימושי" מילמלתי בשקט.
"כן.. גם נתן לי תמנות יפות שלך" הוא ענה.
"אלו תמנות?" שאלתי אותו.
"המעדפות עלי הן שאתה בלי מכנסים" הוא לחש לאזני וכולי הפכתי לאדום.
"אני לפחות עם תחתנים?!" שאלתי נבוך.
"רובן לא" הוא לחש לי שוב וקפאתי במקום.
"סוטה!" צעקתי עליו ודחפתי אותו מימני.
נפלתי על הגב וגנחתי מהכאב.
הוא עלה מעלי ושם את ידיו בשני צדדי.
"מה? אסור לי להנות מכלבלבן שלי?!" הוא שאל
"לא ככה!" מילמלץי נבוך.
"נו.. רק קצת" הוא מילמל והרגשתי את ידו על הבטן שלי.
עצמתי את עני בפחד.
ואז הוא התחיל לטיול בידו על גופי החשף.
"בבקשה תפסיק עם זה.." מילמלתי שאני מתנשף במהירות.
"מה.. שוטו.. אתה לא אהב את המגע שלי?!" הוא לחש לי והכניס את ידו מתחת לתחבשות שלי.
לא אהבתי את המגע שלו השתגעתי מימנו.
איפה שהוא נגע המקום רתח.
"א..אא..אני לא י..ד..עע" ענתי מתנשף.
"נו.. רק קצת" הוא לחש לי.
"לא.. די! בבקשה!" אמרתי.
"אתה ידע שוטו.. יש התרנות בזה שאתה הכלב שלי.. אני לא צריך להקשיב לבקשות שלך! רק אתה לשלי!" דקו לחש לאזני והכניס את ידו לתוך המכנסים שלי.
שאצבעות שלו נגעו בערי החשף הרגשתי שאני הלך להשתגע!
"דיי..יי" התחננתי.
הוא הציא את ידו מהמכנסים שלי וקם ממני.
"בסדר.. אני אוותר לך הפעם כי אתה פצע.. אבל שאני רוצה משהו.. אני הלך לקבל אותו!" דקו אמר רצני.
הנהנתי לו בשקט.
הוא הרים אותי והשכיב אותי על המיטה.
"טוב תחזר לנוח.. אני רוצה שתבריא מהר" הוא אמר ויצא מחדר.
אני פשוט התקפלתי בתוך עצמי.
אין לי מושג מה הוא עמד לעשות לי אם לא היתי עצור אותו.. אבל אני לא רוצה את זה, לפחות לא עכשיו.. זה בטח!
עצמתי את עני ודמינתי אותו מסתכל על התמנות שלי.
שיט!
...
התעררתי שוב בחדר הזה.
קמתי מהמיטה והפעם הרגשתי טוב יותר.
חזרתי להסתכל על המראה ולא הרבה השתנה מהתמנה הקדמות שראתי.
טוב מלבד שדקו התבצובץ לו מצד.
"בקור טוב שוטו" הוא לחש לאזני שהגיע עלי.
יש נהפכתי לאדום שנזכרתי ממקדום.
"ב..בוווקק..רר טו..וובב" גימגמתי.
הוא נשק לצווארי ועצמתי את עני.
הרגשתי שקשרים לי משהו לענים ופתחתי את עני.
נגעתי בכסי הענים ששמו לי.
"למה אני צריך את זה?" שאלתי את דקו.
"אני רוצה להציא אתך מחדר.. אבל לא מרשים לי לתת לך לראות את כולם.. אתה ידע הבן דל גיבור וכל זה" דקו אמר לי.
הנהנתי בשקט.
"ידים למעלה" הוא אמר והרמתי את ידי
הוא שם לי חלצה שביברור היתה גדולה עלי באיזה שלוש מידות.
דקו הרים אותי מריצפה והתחיל ללכת שאני ישב על הידים שלו.
תפסתי לו את הצוואר שהוא מעד קצת מפחד ליפול.
אתם ידעים.. אני פחות בקטע של לשבר את המפרקת.
הוא השיב אותי על איזה ספה חצי נוחה..(לא)
השתית את ידי ונגעתי במשהו כמו שלחן אז נשענתי עליו בשיעמום.
משהו נגע בשפתים שלי.
"תשתה שוטו, זה מים" דקו אמר לי.
פתחתי את הפה והנוזל החליק בגרני.
למים יש טעם מוזר... רגע!
"זה אלכול לא מים!" אמרתי לו.
"קצת אלכול זה טוב" דקו ענה.
"לפחות אל תשקר לי!" ענתי לו.
"הית שותה אם היתי אמר שזה אלכול?!" דרו שאל.
"לא!" ענתי קצרות.
"אז בגלל זה שיקרתי! וגם.. זה יכל להית נחמד אם תהיה שיכר קצת.. תיזרם איתי יותר" הוא לחש לאזני.
דחפתי אותו ממני.. ,נראלי
זה קשה לתפקד שיש כיסי ענים.
"רק צחקתי איתך.. אל תידעג" דקו צחק.
"אותי זה לא מצחיק!" אמרתי עצבני.
..
עבר כבר שבוע מאז שאני עם ליגת הנבלים.. מסתבר שככה קראים להם.
דקו למזלי לא היה ממש חרמן בשבע הזה אז הוא לא החריך אותי לעשות דברים פחות מתאמים..
רק חבל שעכשיו הוא חרמן!
"למה שאני אלבש בגדים של עזרות?!" שאלתי אותו נבוך.
"כי ככה אמרתי!" דקו ענה.
"אבל אני לא רוצה!" צעקתי שכולי אדום.
"תפסיק להיות סוטה כל הזמן!" המשכתי.
"שתפסיק לעשות לי את זה, אני אפסיק להלביש אתך בבגדים חמדים!" דקו ענה בתחמנות.
"אני חיוב?" שאלתי בתקווה שיתחרט.
"לא, אם אתה רוצה להתחשמל למוות!" דקו ענה.
"תביא לי את זה!" אמרתי ולקחתי מימנו את הבגדים.
דחפתי אותו מחוץ לחדר והחלפתי את בגדי לחלצה הצמודה והחצית הקצרצה.. למה אנשים אהבים את הלבש הזה?! ראים לי את כל הישבן! לבשתי גם את הגרבינים שהוא הביא לי ואת נעלי הבובה.
"נו שוטו גמרת?!" דקו שאל בחסר סבלנות.
"כן.." ענתי ממרמר.
"יופי!" הוא אמר ונכנס לחדר.
הוא נשיק אותי בפה ושם לי איזה קשת על הראש.
הזזתי את הראש בשביל שיפסיק לנשק אותי אבל הוא החזיר את ראשי לכינו והחמיר את הנשיקה.
הוא החזיק את השרשרות כיאלו מאים עלי שאם לא אחזיר לו נשיקה הוא יחשמל אותי אז נשקתי אותו בחזרה.
הנשיקה לא היתה כל כך נראית אבל עדין לא רצתי אותה.
ושהוא נגע לי בישבן כבר לא יכלתי לסבל את זה ודחפתי אותו מימני.
"סוטה" מילמלתי מתנשף.
"יותר חרמן" הוא לחש לי.
"במיחד שאתה בבגדים האלו!" הוא המשיך.
"אז אל תלביש אותי בבגדים שלא מכסים כולם!" ענתי לו.
"אבל אתה כל כך חמוד שאתה ככה!" דקו ענה ונשיק אותי שוב בצוואר.
"מה אני בכלל?" שאלתי בשקט.
"אמרתי לך כבר, אתה הכלב שלי!" דקו ענה.
"אז למה אתה מתנהג עלי כאל זונה?" שאלתי ברצניות.
"אתה לא זונה.. אתה כלב, יש הבדל!" דקו ענה.
"מה הבדל?" שאלתי אותו.
"זונה תזרק אותי על השניה הראשנה.. כלב נאמן" דקו ענה.
"מאיפה לך שאני נאמן?" שאלתי בשקט.
"כי אתה באת עלי תמיד שהיתה צריך עזרה.. אז אתה תעזר לי שאצתרך.. זה חוק" דקו ענה.
"אני שנוא אתך" ענתי לו.
"אל תידאג.. עד תאהב אותי" דקו אמר וקשר את הכיסי לעני.
יצאנו מחדר ושכולי אגום נזה שאני מסתבב בבגדים של עזרות.
"דקו! יופי של זונה מצאת לעצמך!" מישהו צעק לו אחרי כמה של דקות של הליכה.
"הוא לא זונה, הוא כלב" דקו ענה.
"כלבים לא לבשים בגדים של עזרת באמצע הבר.. אלא אם כן האדון שלהם ממש חרמן.. אני צודק דקו?!" האיש צחק איתו.
"טוב.. יש לו גוף יפה" דקו ענה לאיש ואני דרחתי על דקו..., אני מקווה.
"א'צץ שוטו!" דקו אמר בכאב.
"מה?" שאלתי כיאלו אני לא מדע לזה.
"אתה דרך עלי!" דקו ענה עצבני.
"אפוס סלחיה" ענתי ודרחתי עליו יותר חזק.
"בסדר, איך שאתה רוצה!" דקו אמר והרים אותי על הכתף שלו.
"תריד אותי!" צעקתי עליו.
"אה.. לא!" הוא אמר וסטר לישבן שלי
כולי היתי אדום מהמגע שלו.
הוא הלך קצת ושם/השכיב אותי על איזה כרסה שמזיקה חזקה נשמעה ברקע.
כנראה נכנסנו לאיזה מעדון.
הוא פסיק את רגלי וסגרתי אתן בחזרה.
"נו שוטו!" הוא מילמל ופסיק אתן שוב.
הוא הכניס את ידו מתחת לחצית שלי וכולי נהיתי אדום.
"אני אפסיק לעצבון.. רק בבקשה לא!" מילמלתי נבוך.
"אמרתי לך כבר, אני מקבל מימך מה שאני רוצה.. ועכשיו ממש בא לי!" הוא ענה לי.
החזקתי את הכיסי של הספה בחזקה ורעדתי מהמגע שלו בערי שעלה למעלה יותר ויותר.
"אני מביטח שאני לא אעשה בעית.. רק בבקשה תפסיק.. אני עדין לא מכון" התחננתי.
"אתה אף פעם לא מכון" דקו מילמל עצבני.
"העיקר אמרת שאתה לא רוצה לפגע בי!" אמרתי ודמעות התחילו לזלג מעני.
"אני פגע בך?!" הוא שאל אהל לא יכלתי להבין אם הוא כעס או שהוא רוצה באמת לדעות.
"כן! אם היו מחרכים אתך לעשות דברים שאתה ברור לא רוצה, אתה לא היתה נפגע?!" שאלתי אותו ברצניות.
"אמרתי לך שאני לא אפגע בך אבל אף פעם לא אמרתי שאני הלך לשבת בשקט רק בגלל שזה לא מתאים לך.. אבל~"
................................._♡_...................................
1321 מלים!
דקו סוטה חרמן!😈
לא יפה מצידו, שוטו לא אהב את זה,

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now