כלבלבן 6

95 10 39
                                    

15+
_________________________________________
"אני כל כך שנוא אתך!" מילמלתי עצבני וחזרתי לישין הראש שלי הרגיש שהוא הלך להתפצוץ.
"גם אני אהב אתך שוטו" הוא גיחח ונשכב לידי.
"מה אתה עשה?" שאלתי אותי נבוך.
"ישן" הוא ענה ועצם את עניו.
"לך למיטה שלך!" אמרתי עצבני.
"אבל אני כבר במיטה שלי" הוא ענה
"אז איפה המיטה שלי?" שאלתי מבלבל.
"זאת המיטה שלך" הוא ענה קצרות.
"אז איפה אתה ישנת כל הזמן הזה?!" שאלתי מבלבל.
"איתך, אתה ידע שוטו.. אתה ממש אהב לישון" הוא ענה וכיסה את עצמו בשמיכה.
"סוטה!" מילמלתי עצבני ונסתי לדחף אותו ממני.
"מה.. גם לישון אסור לי?" הוא שאל בהתגרות.
"איתי אסור תישן לבד!" אמרתי וקמתי מהמיטה.
"לאן אתה הלך??" הוא שאל מפתע.
"לשין על הריצפה.. אה ודרך אגב.. אני לקח את השמיכה!" ענתי ולקחתי מימנו את השמיכה.
זה היה ממש מספק לקרע את השמיכה מימנו.
נשכבתי על הריצפה והתכסתי בשמיכה שלא חיממה כולם.
השמכיה נתלשה ממני.
"תחזיר אותה!" צעקתי על דקו והתחלתי להלחים איתו על השמיכה שלא מחמות בכלל.
נראלי שגם הוא ידע שאין באמת טעם לריב.. אבל זה היה כיף!
הוא משך ואני משכתי כיאלו זה איזה משחק מפרסם.. אולי משכיה בחבל.. הצחק של שנינו הסגיר את זה שזה סתם משחק
בסוף הוא שיחרר את השמיכה ושהתחלתי למעד אחרה הוא משך מהר ועפתי עליו.
הפנים שלי התגשו בחזה שלו והוא חביק אותי.
"עכשיו.. אתה בא לישין איתי שוטו?" הוא שאל לאזני.
"אם תבטיח שלא תעשה כולם ושאתה נשאר בצד שלך! ואתה איפילו לא נגע בי בטעות" ענתי לו.
"אני מבטיח" הוא ענה והרים אותי.
הוא השכיב אותי על המיטה.
"לילה טוב שוטו" הוא אמר שנשכב גם הוא במיטה.
"לילה, מעצבון" ענתי לו והסתבבתי לכין הקיר.
...
התעררתי ואני ישנתי על החזה שלו😳
שיט! קמתי ממנו מהר והלכתי למראה.
מענין למה היא בכלל שברה ככה..
הוא חמוד שהוא ישן.. הוא בכלל לא נראה כמו רצח שאהב לחשמל אנשים.. ומה בכלל הקיורק שלו.. והסיבה שלו להיות נבל.. זה הציא אותי די צבע שהוא ידע עלי הכל ואני לא ידע עליו כולם מלבד שאני הכלב והזנה שלו ושהשם הנבל שלו הוא דקו.. אין לי איפלו משוג מה שמו הפרטי.. אני מניח שהוא לא היה מספר לי.. אבל עדין היתי צריך לשאל.. ועכשיו עבר הרבה זמן אז זה סתם היה מוזר.
הרגשתי משהו בגב שלי והוא נגע בו.
"שוטו תישב ישר, אתה הרס לעצמך את הגב שאתה ישב קפוף ככה" הוא אמר וישר את הגב שלי.
שאני אשאל אותו?
"מה שוטו, במה עצבנתי אתך עכשיו?" הוא שאל בחייך.
"סתם.. אני שנוא אתך לא משנה מה.." ענתי באדישות.
"אז אתה כעס עלי מאתמול?" הוא שאל.
"ומשלשם ולפני שלושה ימים, ולפני ארבע! בערך מרגע שראתי אתך לראשנה" ענתי לו.
"החיכים שלך מדי פעם אמרו אחרות" הוא לחש לי.
"אני.. אני.. אני שנוא אתך, יא סוטה מעצבון!" צעקתי נבוך.
אין שם סיכוי שאני מתענין בו! איפלו מה שלמו אני לא אשאל! לא מגיע לו את התעניות שלי.
"בסדר.. תשנא כמה שרק תרצה" הוא ענה.
"היתי בטח שתענה שאני עד אהב אתך או משהו" מילמלתי.
"אתה אהב אותי, אתה פשוט לא מכון להדות בזה" הוא אמר בניצחן.
"בחלמות הלילה שלך!" ענתי עצבני.
"לא.. בחלמות הלילה שלי אתה ערים.. למראת שאני יכל לגרם לך להיות ככה גם עכשיו" הוא לחש לי.
הרבצתי לו.
זחלתי לצד השני של החדר ונשכבתי חזרה על המיטה.
"בסדר, בסדר, אני אפסיק לעצבן אתך.. למראת שזה קשה כי אתה מתעצבון מכל דבר קטן.. אבל בסדר.. טוב, רצית להגיד לי משהו ממקדם.. ראים את זה בענים שלך" הוא אמר בהתלהבות שלו.
"אני כבר לא רוצה" ענתי עצבני.
"בבקשה?" הוא שאל ונצמד עלי.
"אבל אז אני אצא צבע" מילמלתי בשקט.
"זה בסדר.. אתה תצא יותר מגיעל אם לא תענה.. וגם תהיה טסט שרוף אם לא תספר לי" הוא אים עלי.
"מעצבון!" מילמלתי עצבני והסתבהתי עליו.
אני באמת לא יכל לנצח בויכים איתו.
"אני רוצה לדעות עליך" ענתי קצרות.
"מה אתה רוצה לדעות?" הוא שאל וליטף את ראשי.
"הכל! אני לא ידע עליך כולם ושאתה ידע עלי הכל זה.. זה סתם מציא אותי מגיעל" ענתי לו.
"בסדר.. השם האמתי שלי הוא מידוריה-איזקו אבל כולם קראים לי דקו ואני רוצה שגם אתה תקרא לי ככה, אני בן 14 ולפני בערך שנה התאבדתי אחרי עצה של 'חבר' ילדות והנבלים מצאו אותי וצירפו אותי עלהם, אין לי קיורק אבל הם לימדו אותי להלחים והבוס הגדול הבטיח שבקורב אני אקבל מימנו קיורק, מסתבר שהוא יכל.. הוא די חזק.. פעם ממש אהבתי גיברים ותמיד רצתי להיות אחד אבל אחרי בערך מילון פעם שאמרו לי שאין לי שם סיכוי הפכתי לנבל, ואני גם די חזק.. לפני חדשים ראתי איזה כתבה על אנדבר בטליוזיה ואתה הפעת שם והחלטתי לקפץ על המשימה שהבנתי כמה חזק אתה.. ולפני חודש הצלחתי להתקשר עליך והצתרפת עלי. ומפה לשם הספקתי לחטף עליך קראש רצני בעיקר על הגוף שלך.. לפחות בהתחלה.. עכשיו אני אהב אתך בגלל מי שאתה בעצמך.. וזה שאתה כל כך חזק אבל כל כך חלש לידי רק גרם לי לאהב אתך יותר.. ואין טעם שתשאל.. האהבה שלי לא קשרה לזה אם אני אחשמל אתך או לא.. היא רק קשרה אם אני אדאג להנות איתך בדרך שלי או סתם לחשמל אתך כל הזמן" הוא ענה.
"זה.. זה היה ארוך.. אבל תודה.. עכשיו אני מרגיש שאני מכיר אתך יותר" מימלתי בשקט.
"זה מוזר.. אבל.. זה גרם לי לאהב אתך יותר.." מילמלתי בלי קול.
הוא חייך עלי חחיך קטן וכנראה שהוא לא שמע מה שאמרתי.
הוא נשיק אותי בפה וזרמתי איתו.
היתה עד נשיקה, ואז עד אחת, ועד אחת.. החלצה שלי כבר ירדה ושלו לחצי, הוא נגע לי בישבן והפעם לא עצרתי אותו.. נתנתי לו יותר.. רוצתי יותר. עקרתי את החיים שלי.. ועכשיו אני רוצה להכיר את כולו..
אין לי מושג איזה שד השטלת עלי או אם אני שיכר או מסמם אבל באמת אהבתי את המגע שלו בי. עד ועד נשיקות הגיעו.
איפלו נשיכה אחת הגיעה..
הוא שיטח אותי על הקיר שאנחנו עדין מתנשקים.. עד ועד נשיקות.
בסוף צעקה של אחד הנבלים שקרא לדקו לבא עצרה אותנו.
לא רצתי שנפסיק אבל הפסקנו.
דקו לבש בחזרה את החלצה שלו ובדק אם הוא מסדר.
הוא בא לצאת מחדר..
הוא רצני איתי?! לפני שניה התנשקנו בטירף והוא מתעלם מימני?!
תפסתי את הרגל שלו והוא הסתכל עלי.
"לאן אתה הלך?!" שאלתי בעצב, באמת רוצתי להמשיך.
"זה משהו חשב שוטו.. סלחיה שאני עצר אתך דווקא שאתה סוף כל סוף בעניון.. אבל אני מבטיח לחזר מהר" הוא ענה ונישק את הלחי שלי.
"אני בכלל לא רוצה" מילמלתי בעצבים מזיפים.
"אני בטח" הוא ענה בצניות ונתן לי נשיקה קטנה בפה ויצא.
אני באמת אהב אותו.. אין לי כבר כמעט שינאה עליו..
אני אהב אתך מידוריה-איזקו.
...
עברה כבר שנה מאז שאני דקו.. אתם ידעים.. ביחד.. אני לא מאמין שאני מודה בזה..
אני חזרתי לזקן ימים אחרי ואני עבד בתור מרגל לנבלים.. אל תידאגו.. אני כבר יכל להסתבב בלי כיסוי ענים.. אני עדין לא פגעתי בגיבורים.. אבל בקרוב.. נראלי.
"שוטו!" איזקו קרא לי.
"מה?" שאלתי שהוא נכנס לחדר.
"אול-פור-ואן רוצה שכולם יבא להשמע את התכנית" איזקו ענה שהיה בפתח הדלת.
"אני בא" אמרתי וקמתי משלחן.
נתנתי לו נשיקה קטנה על הפה ויצאתי החוצה.
"ברוך הבא שוטו-סאן, אתה בטח שאתה לא רוצה להביא לי את הקיורק האש שלך?" הוא שאל ולא ידעתי מה לענות.
"הוא לא, תודה" דקו ענה בשמי. הוא הראשון שהתנגד שאתן אותו.
"דקו.. אולי תיתן לכלב שלך לעונת בעצמו" אול-פור-אן אמר.
"אני מענין שישאר עצלי שלא יגלו שאני עבד אתכם, אבל תודה" תירצתי.
"אוקי.. טוב.. שוטו-סאן.. אתה הלך להיות גיבור בעד כמה ימים.. אז אני רוצה שתמשיך בתחניות הקדמות.. ושתמשיך לשתף אותנו בכל מה שקרה" הוא ענה.
"אוקי" מילמלתי.
. . . . . . . . . .
"היום נילך לUSJ אז כולם לביא את התחפשות" איזה-סנאסי אמר ויצאנו לכיון האטבס.
אני מחכה לראות את איזקו היום.. לא ראתי אותו מתחילות הלמדים..
אם התחניות תעבד כמו שצריך סוף כל סוף ננצח!
................................._♡_...................................
טוב.. הפרק הבא היה הפרק ה7 וזה אמור שהוא בברור ניצח את כל הפרים וזאת תהיה הסיגה הארכה ביותר,
אני מקווה שהפרק הבא היה מעניון כי האחרנים היו פחות.. איך נומאר את זה.. פחות מענינים..

אה ו1280 מילים!
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now