ניו-יורק 1

137 15 4
                                    

נ.מ-דקו
זמן- סוף השנה הראשנה.
________________________________________.
איזה-סנסאי נכנס לכיתה.
מעניון איפה טודורקי-קון? לא ראתי אותו גם אתומל.. אני כבר מתחיל לדאוג.
"טודורקי עבר לארצות הברית אז הוא לא ילמד איתנו יותר!" איזה-סנסאי אמר ואני פשוט קפאתי.
"מה זאת אמרות טודורקי-קון עבר לארצות הברית?" התפרצתי.
"בדיק מה שאמרת.. טודורקי עזב את למדי הגיבורים ועבר לארצות הברית כעוזר גיבור שם.. זהו!" איזה-סנסאי ענה.
כולם לא הבינו איך זה קרה!
למה שמישהו פשוט יעזב את למדי הגיבורים באמצע וילך לצד השני של העולם?!
"למה הוא עזב..?" מומו שאלה בעצב.
אני ידע שהיא חביבה אותו מאוד.
"טודורקי ביקש להשיאר את זה בפרטי.." איזה-סנסאי ענה.
אני מניח שגם הוא לא ממש ידע.
אני ידע את התשובה ללמה הוא עזב!
הוא היה כל הזמן לבד.. ושאני שמעתי מאית מחיים שלו ידעתי שהוא לא יצליח להחזיק מעמד הרבה זמן.. אני מניח שהבדידות רק החמירה את מצבו.. ובגלל שלא היה לו טוב הוא עזב!
זה כל כך ברור! היתי צריך לדבר אותו שהיתה לי הזמנות! אני בטח שגם אם הוא לא עזב בגלל זה, השיחה היתה עזרות לו.. גם סתם להית לידו.. לנסות להתחבר עליו! פאק! 
________________________________________.
זמן- 4 שנים קדימה!
________________________________________.
ונחתתי! היתי בטח שהטיסה הזאת תימשך לנצח!
זהו אני בניו-יורק! אני נמצא כאן בשביל להתנסות קצת כגיבור..
אני רק מקווה שאנגלית שלי לא תהיה יותר מדי צלעות!
אולי אני אפגש את טודורקי-קון? טוב על מי אני עובד?! אין שם סיכוי שאני אפגש אותו! גם אם הוא נמצא בניו-יורק.. העיר הזאת ענקית.. ולמצא בן אדם אחד ממיליון זה לא אפשרי!
הלכתי לסכנות הגיבורים שהמליצו עלי עליה.. וקבלתי את העובדה! אני כל כך שמח!
יקח שובע וקצת עד שהדירה שמתאם העובדה תהיה מכנה אז אני מניח שאשן בבית מלון או משהו..
התחלתי לחפש בית מלון אבל רובם היו מלאים.. או יקרים.. או שהשהיה בהם ליותר מחמש ימים לא אפשרית..
רק שאני לא היה המלס! מכסימים אני אבקש מאחד מאנשים בסכנות לעזר לי מחר..
הלכתי קצת ברחבות בחיפש בית מלון נוסף..
...
הרגשתי שמשהו נוגע לי בגב!
הסתכלתי אחרה ומישהו אם מסכה עמד מאחרי והוא החזיק אקדח.. טוב אני מת!
"תביא לי את כל מה שיש לך!" האיש אמר בעצבים.
באתי לנסות להתנגד לו אבל מישהו אחר עשה את זה לפני.
"תוריד את הנשק!" שוטר אמר באדשות.. ומשם מה הקול שלו היה מכור לי.
"שיט!" האיש אמר וברח מהמקום.
"לאן נראה לך שאתה ברוח?!" השוטר שאל וקרח תפס את הגנב.
רגע.. קרח?! זה לא יכל להיות טודורקי-קון.. נכון?!
"בבקשה תרחם עלי! אני עשה את זה כי אשתי בהריון! בבקשה אני רוצה שהיא תהיה שמחה! אין לנו מספיק כסף לממין בן אדם אחד.. אז עכשיו שאנחנו הפכים לשלושה אני צריך להשיג כסף!" הגנב התחנן.
"אם אתה משקר לי לפחות תעשה את זה טוב!" השוטר ענה באדשית ואזק את ידיו של הגנב.
"כל דבר שתגיד עכשיו יכול להשתמש נגדך בבית המשפט!" השוטר אמר ולקח את הגנב לנידית וסמין לי לעקב אחריו.. אז כך עשתי.
"ג'ף תיקח אותו לתחנה! הוא ניסה לגנב! אני אשלח את הדוח עד מחר בצהרים!" השוטר אמר והנהג שנינ בנידית הנהן ונסע.
"אז.. אני אצתרך לשאל אתך כמה שאלות.." הוא עכשיו פנה עלי.. וביפנית!
הוא הריד את הכובע השוטר שלו והכיח שהמחשבות שלי נכנות!
"טודורקי-קון!" התפרצתי.
"היי.." הוא ענה וחצי חייך עלה על פניו.
"מה היי?! מה אתה עשה כאן?!" שאלתי.
"אם כבר אני צריך לשאל את זה! וכפי שאתה ראה אני שוטר! ואתה?" טודורקי-קון ענה.
"אמ.. אני מתחיל לעבוד פה כגיבור.. למשך שנה אחת ואז אני חוזר ליפן.." ענתי נבוך.
"אני מבין.. וכמה ימים אתה כבר פה ששדים אתך" טודורקי-קון שאל.
"כמה שעות.." ענתי נבוך.
יש לי מיליון ואחת שאלות לשאל אותו!
אבל אני עדין לא קלט שהוא כאן מולי.
"ואוו! יש לך כבר איפה לישן?" טודורקי-קון שאל.
"לא ממש.." לא רצתי להראות עלב ומגשם על ידי טודורקי-קון במיחד שזה אחרי 4 שנים מאז הפעם האחרנה שנפגשנו.. אבל אין לי כבר בררה.
"אני גר קרוב.. אתה רוצה לשהות אצלי?" טודורקי-שאל בנחמדות.
"היתי אמר שאני לא רוצה להתריח אותך.. אבל נראלי שאני באמת צריך למצוא כבר מקום לישן" ענתי נבוך.
"יופי.. ככה גם נוכל לגמר את החקירה על השוד! ואל תדאג אתה לא מתריח.. אם היתה אמר לא היתי גרר אתך בכוח.." טודורקי-קון אמר וחייך שלו גדל קצת.. ממש קצת אבל בשביל מישהו שלא ראתי כמעט אם בכלל מחייך זה שני ענקי.
הוא סמין לי לעקב אחריו.
בדרך עצרה לידינו נדית בשאלה אם אנחנו צרכים טרמפ לתחנה וטודורקי-קון אמר שלא ושידע למפקדות שהוא חוזר הביתה והוא ישלח את כל הטפסים מחר. ומשם המשכנו לביתו.
הגענו לבנין ענקי ויקרתי.
"כאן אתה גר?" שאלתי בהפתעה.
"כן.. בקומה 28!" טודורקי-קון ענה ונכנס לבנין.
השמור הסתכל עלי בחדשנות אבל טודורקי-קון סימין לו שאני איתו.
עלינו במעלית.. והרגשתי ממש אבל ממש נבוך.
אני פקינג נמצא אם מישהו שעזב מבלי להגיד מילה לפני 4 שנים ועכשיו אני והוא עלים לבית שלו!
"מידוריה.. לא שאלתי אתך מה קרה..?" טודורקי-קון אמר לפתע. הוא היה קצת נבוך.. אבל היה אפשר לראות שהוא לקח את זה בצחק.
"אמ.. נכון! גם אני לא שאלת אתך! אז אני בסדר.. איך אתה?" ענתי.
"אני מניח שגם טוב.. המעלית הזאת ממש אטית.. טודורקי-קון מלמל.
ואני צחקתי על הסטיסה המביכה ששנינו מדעים לה ומנסים להשתחרר מינה.
אחרי כמה שנית של צחק גם טודורקי-קון הצתרף עלי.
"פאק! לא התראינו כבר 4 שנים! זה מביך מדי!" טודורקי-קון התלנן והמשיך לצחק.
"יותר מדי מביך! היתי בטח שאני אמות ממבכה!" ענתי.
"אה באמת נראה ככה! לא ראתי בן אדם יותר אדום ממך!" טודורקי-קון צחק עלי.. אבל לא במטרה לעליב אלא לצחק איתי על הסיטסיה המוזרה הזאת.
"תאמין לי.. היתי פעם הרבה יותר אדום ממה שאני עכשיו" ענתי שאני עדין צחק.
שמעלית נפתחה יצאנו והתחלנו לנסות להכניס איור לראית אחרי שגמרנו אותו בצחק הרצני שהיה לנו לפני כמה שנית.
עברנו ליד כמה דלת ונעצרנו ליד הדלת החמשית ואחת לפני האחרנה שיש בקומה.
"אין פה הרבה דירות.." מלמלתי.
"יש הרבה.. רק בקומה הזאת אין! זאת קמות הפנטז.. יש את הקומה הזאת ויש את הקומה ה29 שגם כזאת.." טודורקי-קון ענה.
"עשיר ציוצ'ר" מלמלתי.
"עשיר ציוצ'ר אבל גם נחמד.. בכל זאת אני נתן לך לשהות כאן!" טודורקי-קון ענה ופתח את הבית.
"ואני מדה לך מאוד!" אמרתי ונכנסתי לדירה.
"מידוריה תגיד.. אתה מפחד מכלבים..?" טודורקי-קון שאל.
"לא שידע לי.. למה?" שאלתי.
ואז כלב קטן וחתול הפיעו.
הסתכלתי על החיות..
"הם משם מה מזכרים לי מישהו.." מלמלתי.

"באמת מי?" טודורקי-קון שאל והרים את החתול

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

"באמת מי?" טודורקי-קון שאל והרים את החתול.
"אוקי.. עכשיו אני בטח שהוא מזכיר לי מישהו!" אמרתי.
"והוא..?" טודורקי-שאל בחסר הבנה.
"אתה!" החרזתי.
"אני מניח שאתה צודק.. ושחשבים על זה גם ג'ינג'ר מזכיר קצת אתך" טודורקי-קון מילמל.
"ג'ינג'ר זה הכלב..?" שאלתי.
"כן! וג'ף זה החתול!" טודורקי-קון ענה וליטיף את החתול.
"הם זוג.. תפסתי אותם כמה פעמים" טודורקי-קון לחש לי.
"אתה מתכיבן חברים ממש טובים?" שאלתי.
"לא! תפסתי אתם מזדינים כמה פעמים.. והם כל הזמן ביחד!" טודורקי-קון ענה.
"לא שניהם בנים?" שאלתי.
"כן.. וגם חתול וכלב.. אני מניח שעלום הוא מקום מוזר!" טודורקי-קון ענה.
"אני מניח שהם צרכים לעשות את מה שהם אהבים.." ענתי.
"טוב.. מידוריה.. נראלי שאנחנו צרכים קצת לדבר!" טודורקי-קון אמר באדישות!
................................._♡_...................................
היי, מה קרה?
איך הפרק? איתם/ן רוצים/ות פרק נוסף?
...........♡..............♡..............♡.............
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡

טודודקו- סיפורים קצרים- הושלםWhere stories live. Discover now