2:12
לואי: (מחכים בתחנת אוטובוס, שניהם יושבים, קצת שיכורים) מה יותר יציב, חברות או זוגיות?
הארי: (מבלי לחכות שנייה) חברות. תמיד.
לואי: זה למה אתה אוהב את זאין יותר מאת אד?
הארי: (זועף, מבולבל) איך הבנת את זה?
לואי: (מושך בכתפיו) זה לא ברור?
הארי: אני לא יודע, זה כן? (מנענע בראשו, מחייך) יותר קשה להצליח במערכות יחסים.
לואי: למה זה?
הארי: (מסתובב לכיוונו כדי להסביר, תופס בידו של לואי) כי, חרגול, יש חוקים, כמו התחייבויות, של מה שאתה אמור לעשות ולא לעשות במערכת יחסים. לכולם יש כאלו אבל לא אצל כולם הם אותו הדבר, אבל כולם מניחים שהם כן. אז כולם נכנסים למערכת יחסים במחשבה שהאדם השני ידע באיזו דרך קסומה שלראות פורנו זה שבירת הכללים של אחד מהם בעוד שהשני סתם נהנה מפורנו, הבנת?
לואי: אתה לא יכול לראות פורנו כשאתה עם מישהו? (מגזים, נופל אחורה כנגד מושב האוטובוס) זהו זה. אני כבר לא נחשק.
הארי: (צוחק) לא, אתה יכול. זאת אומרת, תעשה מה שבא לך. אתה מחליט מה אתה רוצה שמערכת יחסים תסמן בשבילך ואז אתה מסביר את זה לאדם השני ואם הוא מסכים, או אם החוקים שלכם תואמים, או אם הוא מוכן להקשיב לחוק שלך למרות שזה לא משהו שחשוב לו, אז יש בניכם הסכמה. אבל אתם צריכים לדבר, לדסקס. אתה לא יכול פשוט לצפות מאנשים להכיר אותך ואז לכעוס עליהם בכל פעם שהם מפשלים.
לואי: (מתגרה) נשמע כאילו אתה מדבר מנסיון.
הארי: אני באמת מדבר מנסיון.
לואי: בלעדיות.
הארי: האה?
לואי: זה אחד משלי, מהחוקים שלי. (מסמיק) למרות שלא ממש הייתה לי מערכת יחסים אמיתית בעבר... אני רק, חשבתי שאני בכל זאת יכול לתרום.
הארי: אתה לא צריך שתהיה לך מערכת יחסים כדי לדעת מה אתה יכול ולא יכול לסבול.
לואי: מה אחד משלך?
הארי: קבלה. אני רוצה שהאדם שאני איתו ידע שאני לא מושלם ושיהיה בסדר עם זה.
לואי: מישהו שהוויב שלנו יחד טוב-שמבין אותי כמעט אינסטנקטיבית. (נוחר) שלא יפריע לי בימים החופשיים שלי.
הארי: (עושים פינגפונג בניהם) חה. יש לי המון ימים חופשיים. והמון ימים מוזרים. מישהו שאוהב את המוזרות שלי-זה ממש חשוב. שלא מוריד אותי, גורם לי להרגיש כמו חייזר במערכת היחסים שלי.
לואי: (מתרגש) כן, כאילו מישהו שלא ירצה לשנות אותי. זאת אומרת, אם אתה רוצה לצאת איתי, אתה צריך לדעת מי אני, איך אני. אני לא עבודה לא גמורה. אני אשתפר לבדי.
הארי: אבל מערכות יחסים הן לא סוג של השקעה? לפעמים אתה רואה מישהו שזקוק לקצת עבודה בנושא מסויים אבל אתה מאמין שהם ישתנו וזה יהפוך אותם אפילו ליותר מרשימים.
לואי: (במחשבות, מהנהן) נכון, אבל זה כמו... (תורו להסביר) כאילו אתה הולך במורד הרחוב, נכון? (הארי מזמזם) ואתה רואה שבונים קומפלקס חדש בקרבת מקום עם מה שנראה כמו דירות סטודיו מדהימות וזה במקום טוב אז אתה חושב, היי, זה נראה כאילו זה הולך להיות בניין נהדר כשהבנייה תסתיים, אולי אקנה סטודיו כבר מעכשיו כדי שזה לא ימכר.
הארי: (משועשע, מהנהן) אהבתי שהפכת את זה למשהו שאפשר להזדהות איתו, כמו סטודיו כי אני לעולם לא אצליח להרשות לעצמי לקנות דירה.
לואי: (צוחק בקול) בדיוק. לא עם המשכורת של דיסני. בכל מקרה, מה שאני אומר, זה שאתה לא תלך ברחוב, תראה בית מעורפל ושבור, ותגיד לעצמך, אה, הבית הזה גרוע אבל אני יכול לעשות לו דברים. אני יכול לשפץ אותו ולבזבז הרבה מאמץ וכסף כדי שאולי מתישהו בעתיד אני אוכל לגור שם. אתה לא הולך על משהו רק כי אתה חושב שאתה המתנה של אלוהים לאנושות ויש לך מגע מרפא.
הארי: מעולם לא חשבתי על זה ככה. קצת כמו תסביך המושיע.
לואי: (נהיה רגשני) כן, אני לא איזה מקרה צדקה שצריך שתדפוק על דלתי ותפתח את עיני לסבל שלי. אני לא אשנה את צורת החיים שלי לשלך-אפילו אם שלך טובה יותר! אני לא צריך שתשנה אותי. אולי אתה מסודר, אבל הסדר שלך לא בהכרח מתאים לי ואולי תכננתי לעשות שיפוצים גם ככה-גם זה יכול לעבוד. אני צריך שתסמוך עליי, לא תרחם עליי. תחשוב שאני חזק מספיק כדי לעשות את זה בעצמי, לא חלש וזקוק לעזרה.
הארי: (בשוק) אוקיי, איך אתה יכול להגיד דברים כאלו כשאתה שיכור? כאילו זו שירה ואני כאן מברבר על צפייה בפורנו.
לואי: (מסמיק, מוחמא) ״ש לי פטיש לדירות כפי שזה נראה.
הארי: (רציני) מסקנת הסיפור: אתה רוצה להתחתן עם דירה.
לואי: יאפ! יאפ. זה... נכון לגמרי. שום דבר מעבר לזה.
הארי: "Ne plus ultra."
לואי: (מופתע) בן של זבל, איפה למדת לטינית?
הארי: הו, בחייך, תן לי קצת קרדיט.
לואי: (פתאום לחוץ) אה... רוצה לחלוק עוד קצת מחוקי מערכות היחסים? אהבתי את השיחה הזו. גרמה לי לחשוב. תן לי עוד אחד משלך. משהו שלא תוותר עליו.
הארי: (חושב) אני מוכן להתמודד עם הרבה, באמת, בגלל שאני בן אדם כזה בטבע שלי. אני נותן לאנשים לשסות בי קצת. אולי זה הדבר הרע בי. אני שטיח לאנשים שאני אוהב וזה בסדר מבחינתי כי אני פשוט אוהב להסתכל עליהם מלמטה, אז מיקום של שטיח מושלם בשביל זה, בשביל להסתכל למעלה.
לואי: (מנדנד לו) ואתה אומר שאני פואטי באמצע הלילה.
הארי: אני מנסה. ברמה של מסנדי עד אלייך, איך זה היה?
לואי: סנדי וחצי. לא, לא, שני סנדים.
הארי: אקח מה שאני יכול לקבל. לפחות זה גדל. אני כמו מניה שלא מאכזבת אותך אבל גם לא גורמת לך להיות עשיר.
לואי: לא, חזרת לסנדי אחד.
הארי: שיט! לא הייתי צריך להיות חמדן.
לואי: (מנדנד את רגליו) מה בנוגע לבגידות? זה תחום אסור מבחינתך? (לעצמו) זה צריך להיות. אני הייתי נהיה כל כך קנאי שזה היה הופך אותי לחולה אם האהבה שלי הייתה משתוללת עם מישהו אחר.
הארי: אה... (מחייך במרירות לעצמו) כן, טוב, אני לא יודע אם זה יהפוך אותי לצבוע להגיד שכנראה הייתי משתגע מקנאה.
לואי: תשכח מזה. תגיד לי איך היית מרגיש בנוגע לזה. אם היית תופס את הבן זוג שלך בוגד. אד לדוגמא-
הארי: (בין נשיפה לנחירה) הייתי מאוד טריטוריאלי בנוגע לאד אז אני לא יודע אם זו הדוגמא הטובה ביותר.
לואי: הוא היחיד שיצאת איתו אז עד כמה שאתה יודע, יש מצב שזה יהיה ככה עם כל אחד.
הארי: אני מקווה שלא... (נושך את שפתו) אלוהים, אני כל כך מקווה שלא. זה היה רע. זה היה... (מנענע בראשו) אין לך מושג-
לואי: (לא מאמין) מה עשית, אפית להם בראוניז עם חרא? לא יכול לדמיין אותך מגעיל למישהו.
הארי: הייתי. בהחלט הייתי. (נוחר) אני הייתי אה... אכזרי?
לואי: אכזרי?! (משועשע) אתה חתלתול!
הארי: טוב, הטפרים בהחלט יצאו כשאנשים נגעו באד. אני לא יודע ממש מה היה יותר גרוע, הקנאה או העובדה שהרגשתי שהם לא מכבדים אותי-מקניטים אותי, אומרים לי שהם לא מפחדים ממה שאעשה להם. בתכלס, זה בטח היה בראש שלי. הם התכוונו לטוב או שלא היו מודעים. אבל אז, זעמתי. זה היה כמו... מועדון הבנות הרעות.
לואי: (באושר) לא!
הארי: כן, באמת. (עושה מבטא מוגזם) הייתי כזה, יא שרמוטה את חושבת שאת יכולה לבוא לפה ולפלרטט עם הגבר שלי?! אני אוציא את התוספות שלך מהתחת שלך, כלבה. כאילו שהוא בכלל יסתכל לכיוונך, עם הבנייה המכוערת והציצי המזוייף שלך- (חוזר לעצמו) ואוו, שנאתי שנשים התחילו איתו. זה היה הדבר השנוא עליי. אני לא יכול להסביר לך אפילו כמה פעמים התחרפנתי כי קלטתי אותו בוחן ציצים.
לואי: (לועג) למה אתה מסתכל על זה? שלי לא מספיק טובים? יש לי ארבעה.
הארי: (חורק) אני הייתי צריך להגיד את זה! הייתי מנצח. (צובט את לחיו של לואי) אתה שטן גאוני, אתה. (לואי מצחקק) אבל מה שבאמת אמרתי זה, לטובתך אל תסתכל לפני שאני אזכיר לך מה אתה באמת אוהב בכך שאדחוף את זה לתחת שלך. (מסביר) הכוונה לזין.
לואי: (מעבר למשועשע) כן, הבנתי את זה. אבל אם לא אכפת לך אשמח שתוציא אותי מהתנור, אני חושב שאני גמור.
הארי: למה אתם בכל אוהבים ציצים? בטח לחברה הנוכחית שלו יש ציצים נהדרים. אלוהים, אני שונא אותו. אני לעולם לא אהיה מספיק ציצים בשבילו.
לואי: (צוחק) אין מצב שזה אמיתי. אם זה אמיתי, כל מה שאי פעם חשבתי עלייך הוא שקר. אתה מסוגר בכלל לכעוס ולריב?
הארי: אני אריב מכות עם כלבות בסיסיות שמנסות להתחרות איתי.
לואי: איפה כל זה היה קודם?! כל החוצפה הזו ו-אלוהים אדירים, מי אתה? מה היית?
הארי: (מסמיק, מושך בכתפיו) הבטחון העצמי שלי גלי כמו השיער. יום אחד אני מושלם, יום אחרי אני חרא מושלם. זה גם תלוי עם מי אני. (מודה) אתה גורם לי להרגיש טוב בנוגע לעצמי... נותן לי מין אישור וגורם לי להרגיש כאילו המחשבות שלי לא כאלו טיפשיות. קודם... (קצת עצוב) זה היה קשה קודם. יצאתי מהפרידה מנופץ. לא ידעתי איזה חלקים בזהות שלי רציתי לשמור כיוון שחלק מהם בגדו בי, גרמו לי לאבד את האהבה של חיי, ואת החלקים האלו אני לא רוצה חזרה-אני לעולם לא אוכל לסלוח להם. אבל זה היה קשה להצביע על מה צריך היה להשתנות.
לואי: אז מה? החלטת להעניש את כל החלקים שלך שווה בשווה?
הארי: בערך. תהליך השמדה. עד שהייתי בטוח שאין בי יותר חלקים שיפשלו. זה היה אני וזאין. היה לי רק בן אדם אחד בחיים ולא התכוונתי לאבד אותו. (מודה) הייתי ממש בודד. זה היה זמן קשה ואני תמיד אודה לזאין על כך שעזר לי. לא הסתדרתי ממש.
לואי: איזה חלקים היו הרעים, הבחור הרע שבך?
הארי: (שקט, פגיע) ביטחון עצמי היה אחד מהם.
לואי: למה?
הארי: כי החלק הזה חשב שאני מגניב שאני מסתבך בצרות. כשאתה חושב שאתה מציאה, אתה לא דואג אם אנשים יתנהגו אליך יפה או דואג לשמור אותם בסביבתך. אתה מגיע לנקודה שבה הכל נלקח כמובן מאליו, כולל העובדה שהם אוהבים אותך.
לואי: זה מה שקרה עם אד?
הארי: סוג של... אד אמר שהוא היה המזליסט מבנינו כל כך הרבה פעמים, עד שחלק ממני האמין שלאבד אותו לא יכאב ממש. שיהיו הרבה אחרים שיעמדו בתור, וזאת לא הייתה האמת. אף אחד לא יתייחס אליי כמו שהוא התייחס. איבדתי אותו כי הייתי טיפש ושחצן והגיע לי השטיפה שקיבלתי מהמציאות. (סרקסטי, מריר) איפה כל הגברים עכשיו, הא? איפה התור של אנשים שמתים להיות איתי? (כאוב) אלוהים, הייתי כזה אדיוט.
לואי: היית צעיר.
הארי: אז אתה לא מכחיש שהייתי אדיוט.
לואי: מה שעשית יכול לגבול בתיאור הזה, כן, אבל היית צעיר ולא ידעת מה נכון. בלי לעשות את הטעות הזו, לא היית מבין את זה, כמה מישהו כמוהו שווה באמת.
הארי: איבדתי אותו. איבדתי אותו ממש.
לואי: הו כן, איתו ממש פישלת. הוא האחד שפספסת. (הפה של הארי נפתח בהלם מהטון) הנה זה, הארי. אתה נמצא פנים אל פנים מול העובדה הזו עכשיו. הוא היה גבר מדהים. הייתה לך ההזדמנות להיות נאהב על ידיו. פישלת. זה עבר. מזמן. אתה הולך להמשיך להתקע בזה או שאתה הולך להגיד לעצמך שזה היה לטובה כי זה לימד אותך שיעור שוב? לגבר המדהים הבא שיבוא, ויש הרבה בעולם אם תחפש, אל תחכה שהם יעמדו בתור, אתה תתייחס יפה ותשמור עליו קרוב.
הארי: (נדהם) אתה די מדהים.
לואי: (מחייך) אז אל תשחרר ממני.
הארי: (מחייך) לעולם לא.
לואי: תשחרר ממנו.
הארי: (מסיט מבט, כאוב, כמה שניות של שקט עוברות) ...טוב. אוקיי... אוקיי. (פולט) אבל אני עדיין רוצה לאונן לקול שלו? זה לא חוקי? משהו לא בסדר איתי? מה לא בסדר איתי?
לואי: (מתפרץ בצחוק) אני לא יכול להתמודד איתך. אתה מסריח. אתה עולה באש. (לעצמו) אבל זה נשמע פייר בעייני. אתה צריך לאונן למשהו, נכון?
הארי: אני יכול לאונן עלייך.
לואי: (מצביע לרצפה) הו, הו, זהירות! (להארי, בקול, רציני) זהירות.
הארי: (מודאג) מה?
לואי: (מחייך) כמעט מעדת על הקו הזה. כמעט פספסת אותו. יכלת ליפול על הפרצוף, הארי, אתה צריך לפתוח את העיינים.
הארי: (מבין, צוחק) אז אאונן לאד, זהו זה.
לואי: (מקניט) כנ״ל. (הארי צוחק) בוא נעשה פגישה כפולה. או משולשת, אזמין גם את סנדי.
הארי: (חיבה, נאנח, בוהה בו) אתה...כל כך מגניב.
לואי: חה! תרגע, פאנגירל.
הארי: כל כך מגניב. (אנחה מודגשת) אלוהים, תתחתן איתי, טומו.
לואי: תעמוד בתור, סטיילס. זה מתחיל שם ומסתובב סביב מקדונלדס. תביא לי נאגטס כשאתה שם ואולי אשקול לתת לך כרטיס וי אי פי.
הארי: (מחקה דמעות של גאווה, שפתיים משורבבות) כל כך פריקינג מגניב.
***שאלת הפרק: אם הייתם צריכים לתת תפקיד כלשהו במערכת יחסים שלא נאמר בפרק, מה זה היה? ממה שראיתם, מה השניים לא יכולים לסבול ומה הם צריכים נואשות?***
מעדכנת- אני נכנסת לשבועיים של מילואים שבהם יעלו פחות פרקים! אני משתדלת לסיים עם התיקונים כמה שיותר מהר ולסיים את התרגום, אבל צה״ל נותן וצה״ל לוקח