[החדר של הארי, מלון וולט דיסני, 3:17 בהחלט לא זמן סקסי]
הארי: (סוגר את הדלת מאחוריהם) יש לך בחילה?
לואי: (כבר יכול לעמוד לבד, פחות מרחף, מנענע בראשו) נע. אבל המחשבה על אלכוהול... (מעמיד פנים שהוא מצטמרר, יושב על המיטה) אני אוהב את החדר. הרבה פוסטרים.
הארי: ניסיתי להפוך אותו לפחות... מלוני. (דואג) אתה לא צריך להקיא?
לואי: נע... (מחבק את עצמו, מחמיץ פנים) הבטן שלי כואבת אבל...
הארי: זה בדרך כלל קורה כששותים יותר מידי.
לואי: חכה, אתה גם שותה עכשיו? אלכוהוליסט ומעשן? ספר לי שוב למה דיסני עדיין אוהבים אותך.
הארי: (נוקשה) כי אני לא עושה את זה בעבודה. מה שעשית היום, זה לא היה בסדר, לואי.
לואי: (פגוע, מתגונן) זה הזמן החופשי שלי. מה, אסור לי שיהיו לי חיים מחוץ לדיסני עכשיו? חיים משל עצמי? שישה ימים של עבדות זה לא מספיק? אני לא יכול אפילו להנות מבירה.
הארי: לא כשאתה בכפר.
לואי: (כועס) אנחנו חיים כאן. הכפר זה כל מה שיש לנו. אין לאן לברוח!
הארי: (מרים את הקול) יש פה אנשים, הורים-ילדים! הם יכלו לראות אותך.
לואי: חס וחלילה שלא יראו אותי בלי התחפושת שלי שותה בירה עם חברים.
הארי: בירה? בירה... היית שפוך. (שם לב לכאב של לואי, רך יותר) לואי, הילדים האלו מעריצים אותנו. אנחנו הכל בשבילם. אנחנו חשובים. אנחנו מודל לדוגמא. ההורים שלהם שילמו המון כסף כדי לתת להם את החופשה הזו... אולי החופשה היחידה שהם יוכלו להרשות לעצמם לזמן מה. דיסני הוא החלום של כל ילד. אנחנו חלק מהחלום הזה. אנחנו לא יכולים לסכן-
לואי: (מתפוצץ, נעמד, נואם בכעס) הם מעריצים אותך! אתה הגיבור שלהם. אתה זה שהם רוצים להיות. וטוב שכך, כי זה ברור שאתה המודל לחיקוי המוצלח יותר. (רגשני) ברור שהחיים שלך מסודרים ואתה לא מרגיש את הצורך להביך את עצמך ככה. ברור שאתה שמח ומסודר ואחראי וכל מה שכל ילד רוצה להיות. (נשבר) אני מצטער שאני לא טוב בזה כמוך. אני מצטער, אוקי? אני מצטער שאני לא טוב בלחיות את החיים. (סנטימטרים ספורים מהארי) סליחה.
הארי: אל תתנצל בפניי. תתנצל בפנייך. (דוחף אצבע לחזה שלו בילדותיות) אתה מוריד את עצמך.
לואי: מדברים על מוריד, אתה יכול לרדת מהסוס שלך עכשיו. (דוחף אותו כמה צעדים אחורה) תן לי להביא את הסולם.
הארי: (דוחף חזרה, לואי מתכווץ, יבש) כמה נחמד מצידך. (מתקרב יותר) ואין לי את חיי הפנטזיה האלו שאתה חושב שיש לי. אני לא נחמד ומתוק ו... טוב-מותם- (לואי מתקן אותו ׳מותאם׳) מה שתגיד! בכל מקרה, אם שכחת, אני זה שנזרק מבין שנינו, נזרק כמו זבל בגלל שהחיים שלו-שלה יהיו טובים יותר בלעדיי-
לואי: (תופס בחולצה שלו, לוחץ אותה) לי אין מערכת יחסים מלכתחילה!
הארי: (פולט, מחזיק את היד של לואי אבל לא מעיף אותו) אתה לא רוצה אחת!
לואי: (מסתבך) כי תראה מה זה עשה לך!
הארי: אתה לא יודע מה זה עשה לי!
לואי: הרגע סיפרת לי!
הארי: (לא מאמין) מה זה קשור לזה שילדים רוצים להיות אנחנו?
לואי: רוצים להיות אתה! (מתרחק, מסתובב) אני לא רואה אף אחד שרוצה להיות האדס בזמן הקרוב.
הארי: אתה צוחק עליי? תפסיק לשלוף קלף הנבל. שנינו יודעים שהוא הנבל הכי פופלרי עד כה. ודיסני מרוויחה מלא כסף על סדרת הנבלים-כמעט כמו על הנסיכות. הזמנים השתנו. ילדים הם כבר לא אותו הדבר יותר.
לואי: טוב, אם הם רוצים לאהוב נבלים הם צריכים להבין שלא הכל פרחים ודובונים. לפעמים נבלים שותים עד שתעבור להם תחושת הסבל.
הארי: ולפעמים הם לא.
לואי: מדבר מנסיון, סטיילס? הו, לא? כן, ספר לי על זה כשתהיה נבל מתישהו.
הארי: אין מצב שאתה רציני. אני לא צריך ללבוש תחפושת טיפשית כדי להבין איך זה להרגיש רע. (נשבר) אני מרגיש רע בכל יום בחיים שלי.
לואי: זה לא קשור לתחפושת המטופשת. אתה לא מבין. אתה שמח. אתה אוהב להיות כאן. אתה רוצה להיות כאן. אתה לא מבין מה זה אכזבה ושנאה עצמית וחרטה וחלומות ו...
הארי: (ציני, פגוע) הו כן. אני לא מבין אף אחד מהדברים האלו כי אני לא אנושי-
לואי: אתה חצי אנושי!
הארי: הרקולס הוא חצי אנושי! אני יותר מהרק הדמות המזדיינת הזו, לואי. אני אני. אני בן אדם משל עצמי. אני בן אדם. אני לא דמות מזדיינת. אני לא דמות חד מימדית, עשויית פלסטיק, קרטון! גם אני בן אדם. ואני לא מי שכולכם... (מתקשה) מדמיינים שאני-רוצים שאני אהיה! אני לא-אני לא יכול-
לואי: אתה יותר מזה? (הארי מתכווץ) כי מעולם לא ראיתי אותך יוצא מהפרסונה הזו.
הארי: כי אתה לא רוצה לראות אותי עושה את זה. אתה רק רואה אותי כהרקולס. זה מה שאתה רוצה לראות. אם תמצמץ לשנייה ותשכח שזו תחפושת שיכולה להלקח ממני בכל רגע, אתה תראה שאני ׳אנושי׳ כמו כל אחד אחר.
לואי: (לעצמו) אני לא רוצה שתהיה אנושי. כי אנשים נשברים. אנשים עצובים. אנשים יכולים להפגע. אנשים הם כמוני.
הארי: (בשוק) לו... (מתקרב אליו, לואי דוחף אותו, מתרחק, מסתובב עם גבו להארי)
לואי: אני לא רוצה שאי פעם תהיה עצוב או פגוע או משהו שהוא לא שמח. כל פעם שאני רואה אותך, אתה מחייך. זה חייב להשאר ככה. זה חייב כדי שהעולם יעבוד.
הארי: אבל אנשים יכולים להיות גם שמחים ומרוגשים ומופתעים ומוגשמים ואופטימיים. כל אלו, כל הדברים הטובים, גם הם באים בחבילה האנושית.
לואי: לא...
הארי: כן. (תופס ביד שלו, מסובב אותו, אוחז בפנים שלו) כן. תסמוך עליי בקטע הזה.
YOU ARE READING
וידויים של נסיך דיסני הומו // מתורגם לעברית
Fanfictionפאנפיק מתורגם על לארי. ״אתה ממש לא במקומך כאן, יקירי, בגלל שאין הומואים בדיסני, ולעולם לא יהיו. אתה לא עלמה. אתה במצוקה, אבל אני לא אציל אותך. תציל את עצמך.״ כל הזכויות שמורות ל@JeddieJay המדהים בעקבות העובדה שוואטפד מחקו את הסיפור וכל התרגומים שלו...
