פרק 124: להעריך מחדש.

614 50 102
                                    




החדר של לואי - יום

הארי: (מתעורר לאור שמש חזק שנכנס דרך חלונות חדר השינה, הארי ממצמץ ובקושי פותח את עיניו) אלוהים, מה השעה? (מסתכל על לואי שכבר ער לגמרי) כמה זמן אתה ער?

לואי: בערך שעה.

הארי: (מפהק) למה לא הערת אותי?

לואי: חשבתי שתרצה לישון. הלכנו לישון מאוחר אתמול.

הארי: בזכות מי?

לואי: (מחייך) אני. והחזרתי לך בכך שנתתי לך לישון. אני מושלם, לא?

הארי: אה-הא. (עוד פיהוק) ומה עשית כל הזמן הזה? חוץ מכמובן, לצפות בי ישן כי אני מלאך.

לואי: (משועשע) למרות שזה היה חשוב והסיח את דעתי, העובדה שאתה נראה כמו מלאך. פשוט ישבתי קצת וחשבתי. אני עושה את זה הרבה

הארי: (מסתובב כדי לחבק את לואי) על מה?

לואי: על זה שהחדר הזה צריך עיצוב מחדש דחוף, קודם כל. זה היה העיצוב של ילד חנון עם משקפיים שעדיין לא התחיל לאונן-

הארי: לא אוננת עד שהלכת לקולג׳?

לואי: לא עיצבתי את החדר מחדש מאז החטיבה.

הארי: ולא אוננת עד החטיבה?

לואי: הייתי תמים, ילד חמוד שמאמין באלוהים ולא רוצה לחטוא. (אחרי כמה שניות) למה? מה איתך?

הארי: (ביישן) אני הייתי ההפך המוחלט. זיינתי כל פינה בבית בערך בגיל אחד עשרה.

לואי: דוחה. הנה הוכחה לזה שזה תמיד מי שאתה לא חושד בו.

הארי: ודבר שני...

לואי: דבר שני מה?

הארי: אמרת שזו הייתה המחשבה הראשונה שלך, מה הבאה?

לואי: שאני צריך לזרוק הרבה מהחרא שיש פה או שיכניסו אותי לפרק של אגרנים סדרתיים.

הארי: אין לך מספיק חתולים מתים מתחת למיטה בשביל זה.

לואי: כן, חבל. יכלתי להיות מפורסם.

הארי: העולם האמיתי: דיסני עדיין אופציה.

לואי: זה יהיה הסרט הבא שלך באוניברסיטה.

הארי: יש מצב. אבל אתה טועה. אני אוהב את המראה של החדר.

לואי: אתה צוחק?

הארי: (מתיישב חלקית, נשען על כרית, מסתכל סביב) החדר מרגיש... משומר. כמו מוזיאון.

לואי: מוזיאון של קרינג׳.

הארי: מוזיאון של מי שהיית פעם. מרגיש כמו... (מפחד להשמע מלודרמטי) כאילו נכנסתי לתוך היומן שלך או משהו.

לואי: (חושב שהארי מלודרמטי) זה הדבר הכי אקסטרה ששמעתי. השם שלך זה ג׳ון גרין עכשיו.

הארי: אני רציני! זה חלק ממך. התסמינים של החיים שהיו לך.

וידויים של נסיך דיסני הומו // מתורגם לעבריתWhere stories live. Discover now