פרק 17: לא בטוח.

1.6K 185 95
                                    

[קפה ריינפורסט, וולט דיסני בפלורידה, 13:11, ארוחת צהריים]

ליאם: אתה נראה כמו המוות.

לואי: אנשים יפסיקו לציין את זה מתישהו? אני אמור להראות כמו המוות, אני האדס זוכר?

ליאם: (צוחק) כל הכבוד לך על המסירות לדמות שלך.

לואי: מה אני יכול להגיד? אני חי ונושם דיסני.

ליאם: הו כן. אני בטוח. איך היה אתמול?

לואי: התשכרתי יותר מידי, מה שאומר זין של ויסקי, מה שאומר שהייתי צריך להגיד לה שאני לא אוהב נשים, מה שאומר שהיא טרקה את הדלת בדרך החוצה. ישנתי ארבע שעות שלמות אבל. אז לפחות זה.

ליאם: (צוחק) אלוהים אדירים, פשוט תאונה אחת גדולה. למה שתית כל כך הרבה? בעצם, אל תענה על זה. זה אתה. ברור ששתית יותר מידי.

לואי: אה, אין לי חרטות. הבירה הייתה טובה יותר מהבחורה גם ככה והיא הייתה מכתימה את הכרית שלי עם השפתון הזול שלה.

ליאם: מי זו הייתה?

לואי: נראה לך שאני יודע. איזו מישהי אקראית שעובדת פה.

ליאם: אל תשכב עם כל אחת ככה, גבר. אתה תתפוס איזו מחלה.

לואי: דיסניארה? לכולם פה יש את זה.

ליאם: (מצחקק) אל תתבדח בנוגע לזה. זה מאוד אמיתי ולא נוח.

לואי: (בפתאומיות) אתה חושב שאלינור מזיינת את האזה?

ליאם: תזכיר לי מי זה האזה?

לואי: המתולתל עם הבייבי פייס.

ליאם: סטיילס? הארי סטיילס? החתיך הזה שכל הזמן אומר ׳אה׳ עם קול כל כך עבה ומחוספס שזה נשמע כאילו הוא עבר את גיל ההתבגרות בגיל חמש?

לואי: אתה חושב שהוא חתיך?

ליאם: אנחנו מדברים על אותו הבן אדם? זה עם הגומות? הוא מחייך כל הזמן, גבוה, רזה, אוהב סקיני ג׳ינס?

לואי: רגע, רגע... אתה חושב שהוא חתיך?

ליאם: יש לו קול ממש מחוספס, בריטי, סופר בריטי, בריטי מהפרברים כזה.

וידויים של נסיך דיסני הומו // מתורגם לעבריתWhere stories live. Discover now