סצנה 1
[החדר של נייל, מלון וולט דיסני, 18:17, הערב שאחרי?]
נייל: (מנער את לואי, שעדיין ישן במיטה שלו) יו, אתה חי?
לואי: (רוטן, מסתובב, עיינים בקושי פתוחות) מה השעה? איפה אני?
נייל: איפה אתה חושב?
לואי: (חיוך חלש) גיהנום?
נייל: מספיק קרוב.
לואי: (מצמץ, פוקח עיינים, קול של בוקר) מה השעה?
נייל: שש. ישנת כל היום. אתה מתכוון לאכול משהו?
לואי: (מתכרבל לתוך עצמו) הבטן שלי הורגת אותי.
נייל: אז בלי אוכל?
לואי: (נאנח) לא... יש לי בחילה. הקאתי? (בולע) לפה שלי יש טעם של חרא. הקאתי, הא?
נייל: על החולצה שלך. על המיטה. על הרצפה. אתה צריך מקלחת. שנינו צריכים האמת.
לואי: (מתכווץ) שיט... (יד על הפנים) זה מגעיל. סליחה. הקאתי על עצמי? (מקלל בשקט, מובך) אלוהים. אסון מהלך.
נייל: (מושך בכתפיו) זה לא היה אחד הלילות הטובים שלך.
לואי: כמה נורא הייתי?
נייל: (לוגם מבקבוק של משקה אנרגיה, זהיר) אתה זוכר משהו?
לואי: (מנענע בראשו, נושף) אני זוכר את ג׳וש. כל השאר מחוק... יש לי בחילה. אני מרגיש כאילו הורעלתי. אני מריח נורא. (מסתכל על נייל) מה לעזאזל קרה?
נייל: (נאנח, בולע, מסיט מבט ואז מסתכל שוב על לואי) אנחנו צריכים לדבר.
לואי: (מצחקק) אתה נפרד ממני? (נייל שקט, לואי מתפכח) משהו קרה? משהו נוראי? חירבנתי על עצמי?
נייל: (מושך בכתפיו) סוג של. לא החלק של החרבון. על החלק הנורא. (עוצר) תשמע, לו... אתה היית נורא אתמול בערב. וזה לא היה כמו... כמו משהו שנוכל לצחוק עליו, אתה עושה דברים טיפשים, זה סבבה. אבל זה לא היה משהו כזה.
לואי: (מודאג) אוקי...
נייל: אתה היית מתוסכל ואני הייתי מתוסכל ואף אחד לא ממש צחק או נהנה.
YOU ARE READING
וידויים של נסיך דיסני הומו // מתורגם לעברית
Fanfictionפאנפיק מתורגם על לארי. ״אתה ממש לא במקומך כאן, יקירי, בגלל שאין הומואים בדיסני, ולעולם לא יהיו. אתה לא עלמה. אתה במצוקה, אבל אני לא אציל אותך. תציל את עצמך.״ כל הזכויות שמורות ל@JeddieJay המדהים בעקבות העובדה שוואטפד מחקו את הסיפור וכל התרגומים שלו...
