כשחצויים וקוסמים נפגשים

פרק 6

רק אומרת, תיקנתי קצת את הנבואה ועכשיו היא:
"עשרה הם יהיו,
את גורל העולם בידיהם יישאו,
הסודות ייעלמו,
ואהבות ייתגלו.
הפצעים ייפתחו,
ושאלות גם יהיו,
אך את התשובות הם יקבלו,
רק כשהמלחמות ייגמרו".
———
נ.מ. פייפר
"כירון!" צעקתי, והייתי בטוחה שכל המחנה שמע את הצעקה.
הוא הסתכל עליי במבט שואל, כאילו הוא אומר 'מה?'.
"איפה פרסי ואנבת׳?" שאלתי, בפעם המיליון.
"אני לא יודע".
הוא כל הזמן אמר את זה, אבל הייתה לי הרגשה שהוא משקר.
"איפה פרסי ואנבת׳, כירון?" שאלתי, והוספתי לדיבורי הקסמה.
"הם בהוגוורטס" אמר כירון בלית ברירה.
"למה הם בהוגוורטס?" שאלתי, שוב עם דיבור הקסמה.
"כי וולדמורט רודף אחריהם" אמר כירון.
"ומי זה וולדמורט?" שאלתי, והחדרתי כמה שיותר דיבור הקסמה שיכולתי.
"וולדמורט זה הקוסם החזק ביותר" אמר כירון.
"קוסמים קיימים?" שאלתי, וניסיתי להכניס דיבור הקסמה.
הצלחתי להכניס קצת דיבור הקסמה, אבל כנראה זה מאוד עייף אותי כי שנייה אחרי זה התעלפתי, הכל נעשה שחור, ולא זכיתי לשמוע את התשובה של כירון.
"פייפר" שמעתי קול.
"פייפר!" אמר הקול. "פייפר אם את שומעת אותי תלחצי לי את היד" עכשיו הבנתי, זה ג׳ייסון.
לחצתי את ידו. היא הייתה חמימה.
פקחתי עיניים לאט לאט.
"מה קרה?" שאלתי.
"התעלפת" אמר כירון. לא הבחנתי בו עד עכשיו.
"אה כן" נזכרתי. "כנראה יש גבול גם עם דיבור הקסמה".
"כירון סיפר לנו הכל על מה שקורה עם פרסי ואנבת׳, ואיפה שהם נמצאים" אמר ליאו.
"אבל הוא עוד לא נתן לנו הסבר מלא, חיכינו לך" הוסיפה הייזל.
כירון התחיל להסביר. (ה.כ. מי שקרה הארי פוטר לא צריך לקרוא את ההסבר כי הוא כבר יודע)
"אז ככה. הוגוורטס זה בית ספר לקוסמים. וכן, קוסמים קיימים. בית הספר הוגוורטס הוא קצת כמו פנימייה, כי נשארים בו כל השנה, בלי ללכת. יש ארבעה בתים: גריפינדור - בית האומץ, סליתרין - בית המנהיגות, הפלפאף - בית טוב הלב, ורייבנקלו - בית החוכמה. יש את מצנפת המיון; המצנפת שמחלקת את הקוסמים לבתים. בבתים שיצאו לכם אתם תשנו, תעשו שיעורים וכאלה במשך כל השנה. יהיו כל מיני שיעורים של קוסמים, עם קסמים כמובן. במשך כל השנה כל בית יאסוף נקודות, והבית עם ההכי הרבה נקודות יקבל את גביע הבתים".
"אז אתה רוצה לומר לנו, שקוסמים קיימים, וידעת את זה, ולא סיפרת לנו?!" אמר פרנק.
"זה בדיוק מה שאמרתי" אמר כירון. "בכל מקרה, אני לא אסביר יותר כי זה לא משנה, אתם לא תלכו לשם".
"אז למה אנבת׳ ופרסי שם?" שאלתי.
כירון נאנח.
"אנבת׳ ופרסי שם כי הם בסכנה".
"הם תמיד בסכנה, הם חצויים" אמר ליאו.
"כן, אבל הפעם זו סכנה מסוג אחר" אמר כירון, ולא פירט.
הוא יצא מהחדר.
שמתי לב לניקו, שרק ישב בשתיקה.
"אתה יודע על זה משהו, ניקו?" שאלתי פתאום, בחשדנות.
"מה?" אמר ניקו. "למה שאני אדע משהו? גם אני לא ידעתי עליהם עד עכשיו".
זה לא שיכנע אותי.
"מה אתה יודע על הקוסמים?" שאלתי, והוספתי דיבור הקסמה, כדי שיענה בכנות, אבל רק קצת, כדי שאני לא אתעלף שוב.
"אני יודע עליהם רק קצת, אני יודע איפה הבית ספר שלהם" אמר ניקו, ואז קילל בשקט.
"איך?" שאלתי.
"סתם, שמעתי את כירון מדבר על זה" אמר ניקו.
לא האמנתי לו, אבל לא היה לי כוח להתווכח.
"אנבת׳ ופרסי בבית הספר הזה?" שאלתי.
"כן" אמר ג׳ייסון, וכולם כבר ידעו מה תיכננתי. הם בטח תיכננו את זה בראש שלהם גם.
"ניקו, תוביל אותנו לבית הספר הזה" אמרתי, ולא השארתי שום מקום לוויכוחים.
"טוב, אבל רק שתדעו, שאחרי שאתם מגיעים, אני חוזר" אמר ניקו.
"טוב" אמרתי.
———-
טוב, יצא קצת קצר, אבל לא נורא.
בבקשה שימו כוכבבב