כשחצויים וקוסמים נפגשים

פרק 15

נ.מ. הרמיוני
סיריוס נתפס. הוא חזר לאזקאבן. לא האמנתי.
אבל זה היה נכון. זה היה בחדשות, בעיתונים ובכל מוקד מידע אפשרי.
היה כל כך קשה לשמוע את זה. לעכל את זה.
זה קרה ממש לא מזמן.
לפני שלושה ימים.
זה היה כל כך נורא.
היה גם כל כך נורא לחשוב על כך שכולם חושבים שהוא רע.
הם לא מבינים איזה טעות הם עושים.
"הרמיוני!"
"מה?"
"את כבר חצי שעה בוהה ברצפה. תעשי משהו. את לא יכולה להיות אומללה לכל החיים. אני עברתי הרבה יותר, ובכל זאת, אני לא אומלל עד כדי כך. זה אומנם אף פעם לא נשכח, אבל מתגברים."
בהתחלה לא זיהיתי את הקול הזה. עכשיו אני מזהה. זה היה פרסי.
אני, רון, הארי והחצויים ישבנו מול האגם. אבל החצויים בכלל לא נראו עצובים. לעומת זאת, הארי נראה כאילו הוא ראה סוהרסן, אבל לא עכשיו, לפני שנתיים-שלוש, כשזה היה הפחד הכי גדול שלו, רון נראה כאילו הוא ראה עכשיו מיליון עכבישים ענקיים ואני הנחתי שנראיתי כאילו ראיתי את וולדמורט.
"גם אתם! תתעוררו כבר! תתאפסו על עצמכם. הוא לא מת, הוא רק נתפס."
"אבל הוא כנראה ימות בקרוב" מלמלתי, מספיק חלש כדי שרק אני אשמע.
מה עושים עכשיו?
אנבת׳ נאנחה. "אם זה כל כך חשוב לכם, אפשר להוציא אותו משם. רק צריך תוכנית."
"איך? איך נוציא אותו משם? זה הכלא הכי שמור בעולם הקוסמים" אמרתי בייאוש.
"אולי אתם - הקוסמים - מאמינים שזה לא אפשרי, אבל אצל חצויים, אפשר לומר שהכל אפשרי." אמרה פייפר.
הרמתי גבה. "אם זה נראה לכם אפשרי, אז אני לא רוצה לדעת איזה דברים בלתי אפשריים כבר הספקתם לעשות."
"הספקנו לעשות המון" אמר פרנק.
"אני אפילו הספקתי למות ולחזור לחיים!" אמר ליאו.
"גם אני!" אמרה הייזל.
"ואני הספקתי להחזיר מישהו מת לחיים" אמר מישהו. היה לו שיער שחור והוא לבש רק בגדים שחורים. הייתה לו אפילו חרב שחורה.
קפצתי שני מטר אחורה. מתי הוא הספיק להגיע?
הייזל גלגלה עיניים. "הוא החזיר אותי לחיים. אגב, זה ניקו."
"מתי הספקת להגיע?" שאל רון.
ניקו משך בכתפיו. "כל אחד והיכולות שלו."
"בוא ניקו. לא כדאי להפריע לאנבת׳ כשהיא חושבת. זה גם לא עניינו" אמר מישהו אחר, עם שיער בלונדיני.
"למה אתה חושב שזה לא עניינו, ויל?" שאל ניקו.
"זה לא עניינכם. זה גם לא ממש עניינם של שאר החצויים, הם פשוט נדחפו" אמרתי.
"אם לא היינו נדחפים, לא הייתם יוצאים מאיזור האומללות שלכם."
"עדיין לא יצאנו."
"רואה, ניקו? לא עניינו. עכשיו בוא." אמר ויל.
ניקו גלגל עיניים, אך הלך אחרי ויל בלי להתנגד.
"אז יש לך תוכנית?" שאלתי את אנבת׳.
"חצי תוכנית."
"מה התוכנית?!" שאל הארי. הופתעתי שהוא בכלל דיבר. עד עכשיו הוא היה די שקט.
"אז ככה. נלך לכלא הזה שלכם. אבל עם פעולת הסחה. מה זאת אומרת פעולת הסחה? הנה כמה דברים:
1. גברת אולירי.
2. הכוח של פרסי.
3. הכוח של ג׳ייסון.
4. הכוח של הייזל.
בזמן פעולת ההסחה, ניכנס פנימה, בעזרת פייפר - היא תשתמש בדיבור הקסמה על כל מי שינסה להתנגד.
ובקשר לסוהרסנים, תצטרכו לטפל בהם אתם."
"אממ... זו לא תוכנית שלמה? כי לי היא נשמעת שלמה לגמרי." אמרתי.
"עדיין לא. עדיין יש פגמים בתוכנית. אבל זה בסיס טוב לתוכנית עצמה." אמרה אנבת׳.
הארי הרים גבה. "למה נראה לך שהתוכנית הזאת תעבוד? לי היא לא נשמעת טובה כל כך."
"יש לך תוכנית אחרת?" שאלה אנבת׳.
לפי שתיקתו, ידעתי שאין לו תוכנית. גם אנבת׳ שמה לב לזה.
"יופי. עכשיו בואו נמשיך. עדיין אין לנו תוכנית מלאה" אמרה אנבת׳.
הארי הזעיף פנים, אך לא התנגד. "אתם לא תצליחו..." מלמל, אך כולם שמעו אותו.
פרסי משך בכתפיים. "אתה לא יודע מה אנחנו מסוגלים לעשות, ואתה גם לא יודע מה עברנו. אל תמעיט בערכנו." בסוף המשפט הוא ירה לעברו של הארי מבט מאיים.
"הארי, אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל התוכנית הקודמת שלך להציל את סיריוס הייתה אפילו יותר גרועה" הזכיר לו רון.
הארי מלמל עוד משהו, אבל הפעם לא שמעתי.
"טוב. אחרי שסיימנו עם זה, כל אחד צריך לחשוב על המשך ותיקונים לתוכנית, כדי שזה יצליח" אמרה אנבת׳.
הבטתי בה במבט חשדני.
"מה?" היא שאלה.
"סתם. אני פשוט לא מבינה למה את כל כך להוטה לעזור לנו..."
"אם אתם לא רוצים את העזרה שלנו, אין בעיה, אנחנו נקום ונלך, ואתם תתמודדו עם האומללות על כך שמישהו שאהבתם נתפס, ושהוא ימות בקרוב מאוד" אמרה אנבת׳.
תשובה מוחצת. אבל לא הסתפקתי בזה. "יש לך סיבה יותר טובה. אני בטוחה בזה."
"תחשבי מה שבא לך. עכשיו, בא לכם את העזרה שלנו, או לא?" אמרה אנבת׳, וראיתי שהיא מתחילה לכעוס.
הבטתי בה בזעף גובר והולך. "ל-"
"כן!" אמר רון, לפני שהספקתי לומר את דעתי. הוא נעץ בי מבט מזהיר. "כן. כן, אנחנו רוצים שתעזרו לנו."
אני בדרך כלל זו שחושבת בהגיון בחבורה הזאת, לא הארי ובטח ובטח שלא רון.
אבל הפעם מה שרון עשה היה הכרחי. אנחנו צריכים את העזרה שלהם. למרות שאנחנו לא בוטחים בהם, הם הרבה יותר חזקים ממנו ואנחנו צריכים את עזרתם.
אז חשבתי. חשבתי וחשבתי וחשבתי.
ואז זה הכה בי.
"יש לי רעיון!" אמרתי.
"איזה רעיון?" שאל הארי. ראיתי על פרצופו שהוא היה נואש.
חייכתי - חיוך ערמומי. "בגלל שהשומרים היחידים באזקבאן הם סוהרסנים-"
"את בטוחה בזה?" שאל רון.
"-כן. אז בגלל שהשומרים היחידים באזקבאן הם סוהרסנים, הדבר הראשון שנצטרך לעשות הוא פעולת הסחה. אבל צריך פעולת הסחה שלא תגרום לאף אחד להיפצע. זה אומר שאתם - החצויים - תצטרכו להשתמש בכוחות שלכם. בזמן פעולת ההסחה, אני, הארי ורון נגרש את כל הסוהרסנים. אחרי זה נוכל להיכנס פנימה ולשחרר את סיריוס."
השתררה שתיקה.
ראיתי שכולם חושבים על זה.
"נחמד" אמרה אנבת׳ לבסוף. "אבל את באמת בטוחה שכל השומרים הם סוהרסנים?"
"מבחוץ - כן. בפנים יהיו גם סוהרסנים וגם קוסמים."
"אז מה נעשה עם הקוסמים?" שאל פרנק.
"זה פשוט. נילחם בהם. גם בקסם וגם בנשק" אמרתי.
———-
אז הפעם הפרק היה קצת יותר קצר אבל לא נורא.
השבוע כנראה יעלה עוד פרק חוץ מזה.
תיהנו!
ומי שאהב/ה אשמח אם תשימו כוכב⭐️🫶