פרק 4

232 13 4
                                    

נ.מ. דמבלדור
הובלתי אותם לחדרי.
רציתי לדבר איתם, להסביר להם שאני יודע, אפילו שהם כנראה כבר הבינו.
אני מכיר את כירון, בערך.
הסתרתי סודות, יותר מדי סודות.
לפעמים, הרגשתי שאני טובע בסודות.
זה קשה, לשמור סודות מפני האנשים הכי קרובים אליך, לא לספר אותם לאף אחד.
נכנסנו לחדרי.
התיישבתי על הכיסא, והחוותי בידי לעבר שני הכיסאות, כדי שישבו.
הם נראו מתוחים, אבל התיישבו.
השתררה שתיקה מביכה.
"אני יודע" אמרתי לבסוף.
פרסי ואנבת׳ הסתכלו אחד על השני, במבט חושש.
"יודע מה?" שאל פרסי.
"אני יודע שאתם לא קוסמים ולא מוגלגים, אני יודע שאתם חצויים" אמרתי.
עכשיו המבט שלהם לא היה רק חושש, אלא גם מבוהל.
"איך אתה יודע?" שאלה אנבת׳.
"אני... אני לא יכול לספר לכם" אמרתי, והצטערתי בכל ליבי שזו אכן האמת.
"למה לא?" שאל פרסי, בחשדנות.
"יש לי את הסיבות שלי" אמרתי.
"אל תדאג-" קול נפץ קטע את דברי, והבהיל אותי.
פוסידון ואתנה הגיעו, משום מקום.
ידעתי שהם אלים, ושהם יכולים לעשות את זה, אבל עדיין לא התרגלתי.
"פוסידון, אתנה, מה אתם עושים פה?" שאל פרסי.
"אנחנו צריכים לדבר איתכם" אמר פוסידון.
שוב השתררה שתיקה.
"בפרטיות" הוסיפה אתנה.
יצאתי מהחדר.
לפני שיצאתי, שמעתי את המילים; "נבואה", ו"חדשה".
עכשיו, הייתי מוכרח להמשיך להקשיב, לצוטט.
הם אמרו משהו בקשר לזה ש- "אסור לכם לגלות לאף אחד שאתם חצויים".
ואז, הם אמרו את הדבר הבא:
"חמישה הם יהיו,
את גורל העולם בידיהם יישאו,
הסודות ייעלמו,
ואהבות ייתגלו.
הפצעים ייפתחו,
ושאלות גם יהיו,
אך את התשובות הם יקבלו,
רק כשהמלחמות ייגמרו".
הנחתי שזאת הנבואה.
משהו בה העביר צמרמורת בגופי.
שמעתי את הדלת נפתחת והתחבאתי.
פרסי ואנבת׳ היו בחוץ, האלים כבר נעלמו.
"דמבלדור!" קרא פרסי.
יצאתי מהמחבוא.
"שלום" אמרתי. "שנחזור לשיחה שלנו?"
הם הנהנו, התיישבו חזרה בכיסאות, וגם אני התיישבתי.
"אם תספר למישהו שאנחנו חצויים, אני נשבע שלא תצא מזה בשלום" אמר פרסי, והיה ברור לי שהוא התכוון לכך.
"אל תדאגו, לא התכוונתי לספר" אמרתי.
היה נראה שהוקל להם.
הם הלכו.
"רגע!" אמרתי, כשנזכרתי במה שרציתי לעשות מלכתחילה.
"מה?" שאלה אנבת׳.
"תצטרכו לשהות איפשהו בזמן שתהיו כאן" אמרתי.
"נו, ו.." אמר פרסי.
"תראו, אתם לא קוסמים, אבל בעיקרון, יש לנו ארבעה בתים; גריפינדור, רייבנקלו, הפלפאף, וסליתרין" אמרתי. "כל שנה, מצנפת המיון ממיינת קוסמים לפי התכונה הכי חזקה שלהם; גריפינדור - אומץ, רייבנקלו - חוכמה, הפלפאף - טוב לב, וסליתרין - מנהיגות".
"תגיע לפואנטה" אמרה אנבת׳.
"אז מי שנבחר, למשל, לגריפינדור, בזמן שהוא פה בהוגוורטס, הוא ישהה בגריפינדור" אמרתי. "אז המצנפת תמיין אתכם, איפה שתצאו, שם תשהו".
פרסי ואנבת׳ הסתכלו אחד על השני.
"אוקיי" אמר פרסי.
לקחתי את מצנפת המיון, ושמתי על ראשה של אנבת׳.
לאחר כמה דקות, היא אמרה 'גריפינדור!'.
אחר כך שמתי על ראשו של פרסי.
שוב פעם, עברו כמה דקות, ואז היא אמרה 'גריפינדור!'.
"טוב, אני אראה לכם איפה גריפינדור נמצאת" אמרתי.
הובלתי אותם במסדרונות לגריפינדור, אמרתי להם מה הסיסמה, ונכנסתי איתם.
הארי, הרמיוני ורון ישבו במועדון.
מצוין, חשבתי לעצמי.
"הארי, הרמיוני, רון, תוכלו לעשות לפרסי ואנבת׳ סיור?" שאלתי.
הם משכו בכתפיים, ואני יצאתי.
אבל כל הדרך חשבתי על דבר אחד.
מה זו הייתה הנבואה הזאת?!
———-
נ.מ. פרסי
פוסידון ואתנה בדיוק הגיעו.
שמחתי.
אולי הם באו כדי להחזיר אותנו.
"אנחנו צריכים לדבר איתכם" אמר פוסידון.
השתררה שתיקה.
"בפרטיות" הוסיפה אתנה.
דמבלדור יצא מהחדר.
"יש לנו חדשות" אמרה אתנה.
"מהסוג הטוב או הרע?" שאלתי, אפילו שכבר ידעתי את התשובה.
"מהסוג הרע" אמר פוסידון.
אוף. ידעתי. הם לא היו באים אם אלה היו חדשות טובות.
"יש נבואה חדשה" אמרה אתנה.
"מה?!" צעקנו, אני ואנבת׳, באותו הזמן.
"כן" אמר פוסידון.
"מה הנבואה?" שאלתי.
"קודם כל, אתם חייבים להבטיח, שלא תספרו לאף אחד שאתם חצויים" אמרה אתנה.
הנהנו להסכמה.
"זאת הנבואה" אמרה אתנה.
"חמישה הם יהיו,
את גורל העולם בידיהם יישאו,
הסודות ייעלמו,
ואהבות ייתגלו.
הפצעים ייפתחו,
ושאלות גם יהיו,
אך את התשובות הם יקבלו,
רק כשהמלחמות ייגמרו".
הצטמררתי.
לא עוד נבואה!
"אבל, מה אנחנו צריכים לעשות? זה בכלל קשור אלינו?" שאלתי, אבל הם כבר נעלמו.
נאנחתי.
"מה נעשה עכשיו?" שאלתי את אנבת׳.
"אני לא יודעת" אמרה אנבת׳. "אני מניחה שנחכה, נראה מה זאת הנבואה הזאת, נחקור על העולם הזה, נשמור על הזהות שלנו בסוד, ומעל הכל, נגלה מה דמבלדור הזה מסתיר מאיתנו".
נאנחתי, שוב.
"כמו תמיד, את צודקת" אמרתי.
"יהיה בסדר, פרסי" אמרה אנבת׳, ונישקה אותי.
העמקתי את הנשיקה.
כשהתנתקנו, יצאנו לקרוא לדמבלדור.
לא ידענו כלום, אבל דבר אחד היה בטוח.
מה שזה לא יהיה המקום הזה, ומי שלא יהיו האנשים האלה, יש בהם משהו מיוחד, אם הנבואה קשורה אליהם.
השאלה הייתה, מה מיוחד בהם?
זה שהם 'קוסמים' לא אומר כלום.
יש להם קוסמים מיוחדים, ואנחנו צריכים להבין מי הם, ולמה הם מיוחדים.
——-
*טובבב, אז אני מניחה שאתם כבר יודעים על מי הנבואה מדברת, ומי הקוסמים המיוחדים, אבל לא נוראאא*

כשחצויים וקוסמים נפגשיםWhere stories live. Discover now