צפיתי בברנדון שהכין לנו ארוחת בוקר מאוחרת מערבב ומקפיץ את הרוטב האדום על מחבת מקצועית.
הוא הפתיע אותי שהציע להכין לנו ארוחת בוקר, לא חשבתי שבאמת יכין, בתור מזכירה שלו בחודשים האחרונים, קניתי לו אוכל ממסעדות רבות שלא העלתי בדעתי שיש לו יכולת בישול.
השקט בנינו היה נעים, היה נראה שברנדון מרוצה מהשקט הזה, לכן נמלאתי היסוס בכל פעם שהתכוונתי לפתוח את פי.
אני לא בטוחה אם רציתי לשאול ולפתוח את זה עכשיו, אך ידעתי שאני צריכה בשביל השקט הנפשי שלי.
מחשבות רצו במוחי ללא הפסקה, זה עייף אותי.
"מממ אדון ברנדון.." מלמלתי.
איך אני אמורה לפנות אליו? הוא הבוס שלי אחרי הכל. בוס שראה אותך ערומה. מוחי ציין. לחיי התלהטו במהירות ורעד עבר בגופי.
מוח בוגדני!
ברנדון הפתיע אותי כשהסתובב והביט בפניי ואמר,
"את יכולה לפנות אלי כברנדון, דניאל"
חמימות התפשטה לה בבטני התחתונה.
יכולתי להקשיב לו הוגה את שמי כל היום,
זה לא הגיוני הזרמים שקולו מעביר בי.
הוא הניח את המחבת החמה על מגבת, הניח סכום וצלחות לשנינו.
ריח התבלון העשיר של השקשוקה מילא את נחיריי.
דמיינו כלב שמוגש לו סטייק מול הפרצוף.
כך הייתי נראת.
הוא צחק, מביט בי פעורת עיניים מול האוכל.
אהבתי את צחוקו, צרוד וגברי.
הוא התיישב לידי באי הלבן שעומד באמצע מטבח לבן אלגנטי, בית גברי קלאסי.
"תאכלי לפני שתתעלפי," אמר והגיש לי את המזלג.
נעצתי במהירות את מזלגי ברוטב האדום והכנסתי ישירות אל פי.
גנחתי מעונג. "למה זה מרגיש כיאלו לא אכלתי חודשים? כמה זמן אני רדומה?" הוא צחק מהתנהגותי הטיפשית ונגס מהלחם שלו.
הפנתי את מבטי לעברו, הוא בהה בפי, אך הפנה את מבטו במהירות.
ליבי פירפר.
המשכנו לאכול בדממה, התענגתי על כל ביס וביס.
הוא בישל נהדר, אך לא התכוונתי לומר לו את זה.
רק רעש הסכום פוגע בצלחות נשמע, השקט הקודם עדיין אפף אותנו.
לגמתי מכוס הקפה שברנדון הגיש לי.
"תודה," מלמלתי.
הוא הנהן וחזר לצלחתו, מהורר.
כנראה לא רק אני שקועה במחשבות.
נשכתי את שפתיי, תוהה אם להרוס לשנינו את ההרגשה הטובה ששורה עכשיו.
"קדימה, שפכי את זה." אמר פתאום.
המהמתי לעברו.
מבטו כבר היה מופנה אליי.
עיניו הביעו חמימות, זה בלבל אותי.
ברנדון קול היה חידה ללא פתרון.
"משהו מטריד אותך," קבע.
הנהנתי למרות שזו לא שאלה.
בלעתי את רוקי בכבידות.
"אתה מוכן לספר לי מה קרה?"
הוא הביט בי. "אמרתי לך יותר מאוחר," אמר.
כל האווירה הטובה התמוגגה כלא הייתה.
"אני יודעת... אני פשוט לא יכולה להתנהג כיאלו הכל בסדר כשעל גופי מליוני שריטות ומכות."
הוא המשיך ללעוס את האוכל שלו,
נועץ את מבטו בין ידיו. הוא כועס.
חיכיתי מספר דקות שהרגישו כמו שנה, אך הוא לא אמר מילה.
התבוננתי בו מסיים את הכמות הגדולה שהייתה בצלחתו, הרים אותה והניח אותה בכיור היוקרתי בלי להסתכל לעברי יותר.
קמתי גם אני והנחתי את צלחתי המלאה בחציה ליד בכיור. תאבוני נעלם כלא היה.
הוא הפנה את מבטו אל הצלחת שלי ולא אמר דבר.
YOU ARE READING
כניעה מתוקה
Romance'...רגלייה נכרכו סביב פלג גופו התחתון שלו באוטומטיות שעוררה אותו יותר, שפתיו טורפות את שפתיה, ולשונו עוברת על שפתייה מבקשת רשות כדי להיכנס. דניאל פלטה גניחה שגרמה לברנדון לנהום. הוא היה עטוף כולו בה. בריח שלה, בגוף שלה, בתשוקה שלה. הכל בבת אחת. הוא...
