0 - פרולוג

30K 439 68
                                    

כזה אני,
בא אלייך בעיקר כשאני מרגיש לבד. את תמיד שם, אף פעם לא הערת לי על זה.

כזו את,
מחבקת ונותנת את כולך, גם כשאת יודעת שאשתמש בך במשך שעה-שעתיים גג, ואז אתפנה לעיסוקים אחרים.

את מודעת לחיבור בנינו ואין לך תלונות. אני מזמין אותי לתוכך בהפתעה גמורה וזה מספיק לך. כשאני מסיים, את מודה לי על כל רגע של "ביחד". אז חזרתי אלייך אחרי הפרידה האחרונה, ישבנו שעות יחד, הפעם הייתי צריך אותך קצת יותר. את סיפרת לי מה חדש אצלך ואני רק הקשבתי, את יודעת שאני אוהב להקשיב לך.

ללגום בשקיקה כל תו וצליל שיוצאים מהגרון המופלא שלך, ולנשום כל הבל והגה שהשפתיים שלך פולטות בחן אין סופי.
חזרתי אלייך היום, אחרי שמישהי סרבה לי. זה לא קורה הרבה, אבל זה לא באמת הפריע. אני ידעתי שאת תחכי שם, במיוחד ברגעים בהם אני נכשל.

אני שוכב פה במיטה והחיבוק שלך עוצמתי יותר מכל דבר אחר. אני נושם את כולך לריאות, ומשחרר לאט לאט.

את כל הפחדים,
את כל הצער
והעצב.

כשאני צריך אותך, את תבואי.
ונעשה את אותם הדברים ששמורים רק לנו, בחדר, ברכב, בלב. בלי שאלות, בלי שתתני לי להמתין. את פשוט תהיי שם.

ואני פשוט מעריך אותך על זה. הנוכחות שלך חיה בי, בכל רגע. גם כשאנחנו לא יחד יוצא לי להיזכר בך. והכי חשוב, אני יודע שתלכי ותתני לי את השקט שאני צריך, בדיוק בשנייה שאבקש.

בלי תלונות,
בלי הערות ובלי חרטות שבלב.

את זמינה לכולנו,
למרות שלא רבים אלו
שמשתמשים בך בחכמה.

פרק ראשון עלה💕

כניעה מתוקהWhere stories live. Discover now