כניעה מתוקה

24 - תשוקה עצורה

יצאתי לאט מהמקלחת כשעל גופי לפופה מגבת שהשאיר לי ברנדון על שייש הכיור.
ליבי דהר בחזי.
איך אוכל להתייצב מולו אחרי מה שקרה?
הייתי מלאת פרפרים, תשוקה, תעבה.
רציתי אותו כל כך, ולא ידעתי איך לבקש זאת.

ברנדון לא היה בחדר. נשפתי בהקלה.
לקחתי אחת מחולצות טריקו שלו שהייתה מונחת בקיפול על השולחן.
הסרתי את המגבת מגופי, הפצע שעל מותני היה קרוב להחלמה מושלמת, אך עדיין דרש טיפול בגלל הזיהום שנוצר.
התבוננתי בשאר גופי במראה שעל הקיר, מלבד אותו פצע, גופי חזר לקדמותו לגמרי, השריטות הבריאו, המכות כחולות נעלמו, אפילו החרדה כשאני ליד ברנדון לא קיימת.
נגעתי בשפתי. מחייכת לנוכח הזיכרון של שפתיו על שפתיי.
הוא גרם לי להרגיש רגשות שמעולם לא חוויתי.
עיקצוצים, חום, תשוקה, זרמים. הכל בבת אחת.
נענעתי את ראשי. אסור לי ליפול לזה שוב.

פלטתי קריאת בהלה כשהתבוננתי במראה, צופה בברנדון שעון על הקיר מעביר את מבטו לאט מעלה ומטה לאורך גופי.
הסתובבתי לעברו וכיסיתי את גופי בחולצתו.
"מה.. מה אתה עושה?" גמגמתי.
לא יכולתי להרים את מבטי לעברו, מהבושה המרה.
ברנדון הזדקף והתקרב אליי באיטיות.
פניי האדימו, נשענתי על השולחן והשפלתי יותר את פניי. גופי רעד מתשוקה עצורה.
הוא נעמד מולי.
הוא הרים את ידו והניח אותה על שקע צווארי.
"הביטי בי." פקד ברוך.
נענעתי את ראשי לשלילה. הוא נאנח.
"דניאל.." אמר והרים את פניי לעברו עם ידו.
מגעו עיקצץ, דמי רתח.
עצמתי את עיניי במהירות. הוא צחקק.
"למה את נמנעת מלהסתכל עליי?" שאל והתקרב אליי יותר.
הצמדתי את החולצה יותר לגופי ובלעתי את רוקי.
"אתה באמת שואל?" קולי יצא מחוספס.
הוא צחק.
"זה מה שמרתיע אותך? גבר שנוגע בעצמו?" קולו היה דגוש בהומור.
פתחתי את עיניי והרמתי גבה, מעשה שגרם לו לצחוק שוב.
היינו כל כך קרובים, שהבלי פיינו התערבבו.
"אין לי בעיה עם...זה," לחשתי בגמגום.
הוא חייך. "הפה המדהים שלך אפילו לא מסוגל לתאר את הפעולה," אמר קרוב לשפתיי.
עיניו נצצו בתשוקה, כנראה שגם עיניי שיקפו זאת.
"תגידי את זה," פקד. שפתיו נוגעות לא נוגעות בשפתיי.
נענעתי את ראשי. רק עצם המחשבה על הפעולה גורם לליבי לדהור ולדמי לרתוח, אז לומר את זה? אין סיכוי.
קרבתי את שפתיי אל פיו, אך ברנדון התעלם מניסיוני לנשק אותו, התקרב ונשק ללחיי, לאפי, למצחי ואט אט ירד אל קו הלסת שלי.
נשפתי ברעד.
שפתיו ירדו אל צווארי בנשיקות רטובות, מעוררות. נאנחתי והצמדתי אותו יותר אליי, אך הוא לא זז.
רטנתי. הרגשתי את חיוכו על עורי.
ברנדון נשך את עורי הרגיש ומצץ אותו.
גנחתי בקול. "ברנדון.." לחשתי חנוקה.
"תנשק אותי," המשכתי.
הוא נענע את ראשו.
ניסיתי להתרחק, אך ידיו תפסו למותני החשופות, מונעות כל תזוזה שלא במקום.
"בבקשה," התחננתי.

ברנדון התרחק והביט בעיניי.
"תגידי את זה," דרש בהתגרות.
הוא אוהב להתגרות בי.
גלגלתי את עיניי. "להגיד מה?" סובבתי את המטבע.
"תגידי מה ראית אותי עושה," הוא התקרב אליי. ריחו מבלבל אותי.
מצמצתי במהירות.
ברנדון הרים אותי על השולחן ופתח את רגלי.
השתנקתי והצמדתי את החולצה קרוב יותר.
הוא נעמד בין רגליי והעביר את ידו ממותני אל יריכיי.
נוגע עם קצות אצבעותיו במעלה ירכי אל המקום הבוער בין רגליי.
רגע לפני שהגיע לנקודה שבה רציתי את ידיו, הוא הפסיק לגעת בי.
"ברנדון," התחננתי.
שפתיו מצצו את תנוכי, גורמות לנשמותיי להיקטע.
"את יודעת מה את צריכה לעשות." לחש אל אוזניי.
"נגעת בעצמך," התחלתי לומר בכניעה.
"ממממ.. איפה?" שפתיו עשו את דרכן אל צווארי.
"באיבר שלך," אמרתי מתנשמת.
הוא צחקק. "איך קוראים לאיבר הזה?"
הוא ישלם על זה. ברנדון הרגיש את עצביי והחל לרעוד מצחוק.
"זין, קוראים לאיבר הזה זין," אמרתי בהתרסה.
הוא הנהן. "תמשיכי,"
ידו עלתה במעלה ירכי שוב.
נשמתי האיצה וליבי דהר, כל כך השתוקקתי אליו בין רגליי.
"נגעת בעצמך, תוך כדי שלחשת את שמי,"
ידו הונחה על איברי הלוהט והפועם.
"היד שלך הלכה הלוך ושוב על הזין הפועם שלך," ברנדון החדיר אצבע לתוכי והחל לסובב את אגודלו על הניצן הקטן.
גנחתי בחוזקה. "פאק את רטובה כל כך," אמר בקולו הגרוני.
ידי עזבו את החולצה שתפסתי קרוב לגופי, והחלו לתפוס בחוזקה בקצה השולחן.
"ברנדון," נאנחתי כשהחדיר אצבע נוספת.
"אהבת לראות אותי נוגע בעצמי, נסיכה?"
גנחתי בתשובה.
ידיו פמפה בתוכי בקצב מסחרר, ברנדון תפס את פטמתי בין שיניו ועינה אותי איתן.
הייתי קרובה, קרובה מאוד.
ידיו הפסיקו את פעילותיו, התכוונתי למחות אך עצרתי למראה פניו. היה משהו בעיניו, משהו שלא יכולתי לשים עליו את האצבע.
"ברנדון..מה?.." התחלתי לומר,
"תגידי לי שאת נשארת," אמר קרוב לשפתיי.
"מה?" לחשתי.
"תגידי שאת נשארת פה, איתי," כיווצתי את גבותיי. אגודלו עינה אותי.
הרפתי מהשולחן ועטפתי את צווארו.
"אני קרובה ברנדון," התחננתי אל שפתיו.
"אני אתן לך מה שאת רוצה, רק תתני לי מה שאני רוצה. תגידי שאת נשארת," הוא החדיר אצבע נוספת לתוכי, גורם לי לצעוק. "אני נשארת! רק לסיים את זה כבר!" הוא חייך והחל להפעיל לחץ נוסף על איברי.
פלטתי את שמו מבין שפתיי כשהרעד המתוק הרעיד את גופי.
הייתי רפויה על גופו. ראשי פעם בחוזקה.
"וואו," אמרתי והתרוממתי מגופו.
ברנדון רק התבונן בפניי וליטף ללחיי.

________

הוא לא היה בחדר כשהתלבשתי ועליתי למיטה.
ברנדון לא אמר דבר אחרי מה שעשינו. הוא רק סימן לי להתיישב על המיטה בזמן שחבש וחיטא את האיזור שעל מותניי, נמנע מכל מגע מיותר.
זה בילבל אותי כהוגן.
אני לא מצליחה להבין אותו.
הוא מתגרה בי, נוגע בי, מנשק אותי, דורש ממני לומר דברים בזמנים בהם אני שבויה למעשיו, ורגע אחרי הוא חוזר להיות ברנדון הקר, המרוחק והזר.
קול פתיחת הדלת הבהיל אותי. לא רציתי שידע שאני ערה.
הוא הסיר את חולצתו ונשכב גם הוא על המיטה, יוצר מרחק גדול בנינו.
לא יכולתי להירדם ככה.
מחשבות היום לא עזבו אותי.
תחילה הריב המטומטם שלנו, ניפוץ הזכוכית של משרדי, סאם, נגעותיו של ברנדון ועכשיו ריחוק?
לא חושבת שיכולתי לעמוד בזה יותר.
הסתובבתי לצד השני, פניו של ברנדון היו מולי.
הוא היה יפהיפה. קו הלסת החזק שלו, אפיו הישר והגברי, זיפים מסודרים על פניו ושיערו הפרוע.
הוא היה מדהים, וידע את זה.
גם אם היה לובש שקית אשפה היה נראה כאילו לקחו אותו מסט צילומים של קלווין קליין.

הושטתי את ידי ונגעתי בלחייו, אך ידו עצרה אותי.
עיניו נפתחו בחטף, הוא התבונן בי. "מה את עושה?" שאל בכעס.
מצמצתי במהירות, דוחפת את הדמעות.
"ס..סתם, אני פשוט.. לא מצליחה להרדם," לחשתי.
"זו לא בעיה שלי," אמר והסתובב לצד השני.
הדמעות זלגו בעיניי, הרטיבו את הכרית.
השתנקתי, לא הצלחתי לנשום.
לבסוף נרדמתי כשעיניי נפוחות מבכי רב,
ומצאתי את עצמי בבוקר למחרת בזרועותיו.

_____

כמו שהובטח:)
יום טוב וחג שמח!!!❤