כניעה מתוקה

4 - אשת השטן

מייל נכנס מברנדון קול
נושא: לוז יום

'הדפסת ומילוי טופסי מעבר לעובדים מא.ס פיתוח.
מילוי אקסל חשבונות.
עינייני קבלת כרטסת מחברות שהיו בשיתוף פעולה איתם בחודש האחרון.
ללכת לבנק....'
וזה לא נגמר פה. אני תוהה אם ברנדון ממלא לי את זה ערב לפני כשנזכר בכל העבודה השחורה לתת לי לעשות ושולח בבוקר, או שיש לו מישהו לזה, כי אם כן, אשמח לדבר עם אותו מישהו הזה.

בצהריים, כבר הייתי חצי מעולפת.
הבטחתי לעצמי שאני אלך לקנות עוד קפה, אף על פי שהפסקת צהריים כבר הייתה ואני החלטתי להמשיך לעבוד.
קמתי בהיסוס מהכיסא בדרך למשרדו של ברנדון, קיוותי שאחרי ההצלחה היום בפגישה הוא יהיה רך יותר כלפיי, אך עם הגעתנו בחזרה לביניין, ארשת המעסיק הרע אפף אותו בחזרה, כאילו הוא חייב לחזור לתדמית הבוס הרע.

מצאתי אותו עומד מול הזכוכית המפרידה בין העולם שבחוץ לבינו.
"אדוני.." התחלתי לדבר.
"טיפלת בטופס תשלום שהגיע בפקס מ'מקו מכירות'?" קטע אותי.
"לא, התכוונתי לפנות לזה אחרי שאלך לבנק."
עניתי. "לא. טפלי בזה עכשיו. זה חשוב."
הנהנתי. "אוכל אולי-" צלצול הטלפון קטע אותי.
ברנדון ענה לו בלי היסוס. נשפתי אוויר וחזרתי בחזרה למשרדי.

לאחר מספר דקות כשכבר לא יכולתי לחכות עוד וגם סיימתי למלא את טופס שביקש ממני, יצאתי שוב לכיוונו.
הוא לא זז מהמקום שבו מצאתי אותו בפעם הקודמת, מול החלון הענקי.
אני יודעת ששם לב לנוכחי מאחוריו, הוא ראה אותי בהשתקפות ולא הסיר את עיניו, אך בכל זאת לא נראה לחוץ לסיים את השיחה, כאילו לא הייתי חשובה מספיק בשביל מעשה שכזה. זה הרתיח אותי.

כשהבנתי שלא יתייחס אליי בקרוב הסתובבתי בכוונה לחזור בחזרה למשרדי שנית ולצאת ישירות לבנק, אך דפיקה בדרך מנעה ממני להגיע ליעדי.

תהייתי מי דופק, אדון ברנדון לא ציפה היום לאורחים.

פניתי אל הדלת הכבדה ופתחתי אותה.
ניקול עמדה שם, סוקרת אותי מראש עד רגליים כמו בפעם הראשונה.
"הי ניקול, אדון ברנדון משוחח בטלפון כרגע, אך יתפנה אלייך בקרוב." הכנסתי אותה, היא התעלמה מדברי ופשוט חצתה את החדר עד שהגיע אליו. ברנדון הסתובב אלייה, ניתק את שיחתו - כמובן, וחייך.

החיוך שלו. לא ציפיתי שהוא יודע בכלל איך מחייכים. שיניים ישרות ולבנות להחריד הוצגו מלפניי. הוא יפהיפה כשהוא מחייך באמת. לא אותם החיוכים המזוייפים האלו שצפיתי בו מחלק לאנשים בשבוע האחרון. ולמרות שהחיוך הזה היה שונה, משהו היה חסר בו. משהו שלא יכולתי להצביע עליו, משהו מעט כבוי. אך לא הייתה בכוונתי צורך להתעניין מידי, הצורך לקפה גבר על ההתעניינות, ואם הוא כבר ניתק את הנייד ופינה זמן לבת זוג שלו - זה אומר שהוא פנוי גם בשביל בקשתי.

ברנדון הניח את ידיו על מותניה, הוא בא לומר משהו, אך עם קרבתי אליהם, ניקול התנפלה על פיו. מפתיע אותו. 
הרשים אותי שהטפרים שלה לא נשלפו עם שאר הפעולה החייתית במעשה.
הבנתי מה היא עושה רק כשהיא הפנתה את עינייה אליי בעודה עדיין מנשקת אותו.
היא סימנה טרטוריה, אוה, כמה שהיא טעתה בכוונות שלי. ברנדון הוא שמוק בדרגה גבוה, יהיר שהראש שלו נמצא בתחת, כנראה התבלבל וחשב שזה כובע.