בדרך שלה

פרק 31- קופסא שחורה

*** לא נראה לי שיש מישהי שעוד לא הבינה אבל דווקא אתמול היתה תקלה בוואטפד.
בבקשה שגם מי שהספיקה לקרוא אתמול תצביעו ותגיבו שוב, תתנו לי להרגיש כאילו זו הפעם הראשונה שהפרק הזה עולה, ושהתקלה לא תפגע בתגובות וההצבעות.
כי בשבילי זה ממש מבאס. אני עובדת קשה על הפרקים ומחכה לפידבקים שלכן ***

יולי מדלגת במהירות במדרגות ואני משתרכת מאחוריה, מנסה להרוויח עוד שניות אחדות של שקט. אבן כבדה יושבת על ליבי כשאני עושה את הדרך למבואת הכניסה של הבית, שם גבריאל עומד עם ההורים של תמר. אבא של תמר, עומד ליד גבריאל, הוא גבר נאה וללא ספק, נראה טוב לגילו. הוא לובש חליפה מעומלנת ושיערו המאפיר מסורק לקפידה לשני צידי ראשו, יוצר שביל מוקפד בקודקדו. יולי רצה הישר לידיו של סבה, והוא מניף אותה גבוה באוויר.

"דויד, תזהר" אמא של תמר צווחת בבהלה, ממהרת להתערב ורצה לכיוון המנוף האנושי, נוטשת בצידי החדר את המזוודה הכבדה שהחזיקה בידה. גם היא, כמו בעלה נראית אישה מטופחת ויפת מראה. פקעת מדויקת מגולגלת על ראשה, עיניה התכולות ניבטות דרך משקפיים גדולים וחתוליים. הקמטים הבודדים שהספיקו לקשט את פניה מכוסים היטב בשכבת מייק-אפ נדיבה. היא לובשת שמלה פרחונית שנצמדת לגופה המתוחזק.

"תירגעי עמנואלה, הילדה נהנית" דויד מרגיע אותה ומעביר את יולי הצוהלת אל ידיה. אמא של תמר, עמנואלה מחבקת אותה חזק לחיקה לפני שמחתימה את לחיה הרכה בסימן נשיקה אדום במיוחד.

"בואו אמיגוס, נלך לשבת בפטיו הכנו שם את הכל" פאולה מגיעה ומזמינה את כולם בקול מתנשף, לגופה קשור סינר לבן ואני מבינה שהיא עמלה קשה לקראת הביקור המיוחד. הילדים רצים בראש השיירה, מושכים בידם את סבתם. גבריאל ודוד משתרכים מאחוריהם, עסוקים בניתוח מעמיק של המטוס החדש שקיבלו דוד ועמנואלה בטיסה הנה, ואני, אחרונה בטוּר.

החלק המקורה של החצר נקי מתמיד, גם שובל העלים הקטן שתמיד נושר באזור מעצי הפרי, לא נמצא כעת. כסאות נוספים סודרו מסביב לשולחן הנמוך, ושני בקבוקי מיץ צוננים מונחים עליו. "ארוחת הבוקר כבר תהיה מוכנה. בינתיים תשתו משהו" פאולה מתסכלת בעיניים של עמנואלה בחום ואהבה, לפני שהיא מלטפת את כתפה וחוזרת להעלם במטבח.

גבריאל כל כך עסוק, כל תשומת הלב שלו מוקדשת להוריה של תמר. הוא כל כך עסוק, עד שלא הבחין בכלל בנוכחותי. הוא מנהל דיונים סוערים עם דוד, נראה שהפעם האחרונה שהשניים נפגשו הייתה רק אתמול. הילדים מאושרים עד הגג מחברת סבתם, היא מספרת להם בקולה הרך סיפורים על אמריקה הרחוקה, מרבה בתיאורים, כשפה ושם משתרבבות לה לסיפורים מילים באנגלית. אני מרגישה די מיותרת. הסיטואציה לא נוחה לי. אני לא מרגישה בנוח לתפוס את מקומי, גם אני. לשבת כמו כולם על אחד הכסאות מסביב לשולחן האירוח שפאולה הכינה. אני מחליטה שמוטב שאלך אחרי פאולה ואעלם במטבח.