Part 41

1K 98 29
                                    

כשאני יוצא מהמונית אני מבחין בג'יפ הלבן של אבי. אני מוציא את המזוודה שלי מהבגאז' ומתקדם לאבר הבית. אני פותח את הדלת ומופתע לראות חשוך. האור היה מכובה, אני מדליק בעזרת המתג את האור ולא הייתי מוכן לקריאות 'מזל טוב' כך שנבהלתי, אבל מהר מאוד אני מחייך ללא שליטה כשאני רואה את המשפחה המורחבת מצד אבי ואימי. דודות בני ובנות דודות, סבים וסבתות וכמובן, המשפחה הגרעינית. אני מחבק את כולם וממלמל כל פעם 'תודה' כשמברכים אותי במזל טוב
"האריייייי" בן דוד שלי ג'ונתן רץ אליי ובידו שקית עם מתנה בתוכה
"ג'ונתןןןןן בוא הנה" אני אומר ומחבק אותו חזק. האהבה שלי אל ילדים קטנים קצת מפחידה אבל הגיונית, מי לא אוהב ילדים קטנים?
מהר מאוד אני גם מבחין בסקרלט שרצה אליי גם כן. אני מחבק את שניהם ומניח נשיקה על כל לחי שהייתה זמינה לכיווני.
"זה בשבילך" ג'ונתן מגיש לי את המתנה שבידו ואני לוקח אותה, הם הגזימו, כל זה בגלל שאני דוקטורט?
"הארי יש לך יום הולדת? " ג'ונתן שואל ואני מניד בראשי
"מה פתאום!" סקרלט אמרה והטיחה את ידה במצחה במתיקות יתר.
"אז למה חוגגים לו? " ג'ונתן של את סקרלט
"כן האחי, למה? " אנשים שיגידו שלסקרלט יש מגבלות יקבלו ממני מכות.
"כשתגדלו תבינו, טוב? " הם מהנהנים ואני צופה בג'מה מתקרבת אליי
"אז האז, מזל טוב! " אני מחבק אותה שנית היום ומנשק ללחיה.
מהלך המסיבה הייתה מהנה בטירוף, אנחנו רקדנו והייתה עוגה שכתוב עליה 'הדוקטיטור שלנו'
אך כשהמסיבה הסתיימה, הבנתי מה אני צריך לעשות עכשיו.
"ג'מה? אבא? אתם יכולים לבוא רגע? גם אתה מייקל" אני קורא להם
"בטח, אבל אחר כך תעזור לי לנקות פה אוקיי? " ג'מה מבקשת ואני מהנהן חריצות
"אין לי בעיה" כולנו מתיישבים בספות ואני חושב איך אני מתחיל
"קודם כל תודה על ההפתעה המדהימה הזו. אבל עכשיו אני צריך לספר לכם משהו" אני אומר ומסתכל על מבטיהם המסוקרנים
"אתה מתחתן עם לואי? " ג'מה שאלה ואני מגחך
"עדיין לא"
"אתה בהריון? "
"אמן"
"אז? " אבי שואל
"אז רציתי קריירה משותפת עם לואי, כי לא רציתי להיפרד ממנו שימשיך לתואר שני, אז דיברתי עם סיימון והוא הציע רעיון שהסכמתי לו, הוא הציע שאני לואי זאין ועוד 2 תלמידים נתאחד ללהקה, לא התנגדתי. ו... אז תכירו את וואן דיירקשן" מייקל ואבא היו בדילי בזמן שג'מה קפצה עליי בחיבוק עם צרחה מפיה, כן זו ג'מה, אני בטוח שהיא לא הוחלפה במשהי אחרת.
אני מחבק אותה חזרה ושמח שהם ככה מקבלים את זה
"יואווו האז אתה כזה קיטשי" היא אומרת וצוחקת ואני מגלגל את עיניי
"כל הכבוד" אבי אומר בחיוך רחב ומחבק אותי
"צעד חכם. " מייקל אומר לאחר מכן ואני מחבק גם אותו
"הו! ושכחתי להגיד שכנראה נגור יחד" אני אומר וחיוכה של ג'מה דרך לרגע אך הוחזר
"איפה? " היא שואלת בזמן שאבי היה, שוב, בשוק.
"לונדון. ליד עין לונדון אם אני לא טועה, אתם תבואו לבקר, נכון?" אני שואל בהיסוס ומייקל מהנהן
"ברור" הוא אומר ואני מחייך בקצת
"ל-למה? " אבי שאל וזה גרם לי להתבאס שהוא מגיב ככה
"אמ... אני ולואי נותנים להם צאנס, חוץ מזה אני ולואי חצי שנה ביחד, אז אני אשמח אם נתקדם שלב. " אני אומר והוא מהנהן.
"בסדר, נבוא לבקר, וגם אתם כן?" הוא מוודא ואני מהנהן
"ברור" אני אומר בחיוך
"ואל תשכח שאני מתחתן כן? " הוא אומר ומפליק לברכי
"איך אני יכול לשכוח? " את האמת? שחכתי.
"יופי, כל הכבוד האז, עכשיו, בוא לעזור לי לנקות" שיט.
~~~~~~~~~~~

קודם כל סליחה שאני לא מעלה בתדירות גבוהה היה לי מחסום כתיבה נוראי😔
דבר שני ברוכה הבאה לקוראות החדשות! אני בשוק שהסיפור גודל ככה ואני שמחה לראות את זה. באמת❤
דבר שלישי מצטערת שהפרק קצר הפעם. אופסי ;)

New Year New Thing-Larry stylinsonWhere stories live. Discover now