Part 20

1.3K 151 98
                                    

לואי וויליאם טומלינסון:

"לו תקום" שמעתי את קולו הצרוד של הארי קורא לי, פתחתי את עיניי לאט, מסתכל על עיניו הירוקות והיפות של הארי, היה מעט חשוך וכך הבנתי שכבר אנחנו לקראת הערב. ואז הכל לאט לאט חזר אליי. אין לי מה להסתיר יותר כי הוא כבר יודע הכל. קמתי מהזרוע של הארי מרגיש את גבי מתכווץ וכאב חד בגבי, וזה כי ישנו על הדשא ככל הנראה.

"הארי" קראתי בשמו של הארי לאחר כמה דקות של מחשבות וזיכרונות, הארי המהם ונאנחתי והסתכלתי על הארי שהספיק גם כן להתיישב

"אני מבטיח להחזיר כל שקל, זה רק עניי-"

"לואי, אתה לא צריך להחזיר לי שום שקל! אוקיי? אמרתי לך מהתחלה שאני לא צריך, זה היה כמתנה ממני אוקיי?! אתה לא מרגיש טוב ולא ישן טוב!" אמר והרכנתי את ראשי אך הוא הרים מסנטרי עם ידו את ראשי חזרה בשביל להסתכל על עיניו "אני לא רוצה" אמר, מדגיש כל מילה, הדמעות עלו לעיניי שוב, התקרבתי אליו מתכוון לנשק אותו אבל אז שמעתי קול פיצוץ ונבהלתי מזה וזה גרם לי להתרחק

"כדיי שנחזור למעונות" הארי אמר בפחד והנהנתי וקימטתי את מצחי והרמתי את גבותיי, הוא מפחד מזיקוקים? המחשבה הזו הצחיקה אותי וגיחכתי בעודנו מתקדמים למעונות

"אמ אבל- הארי? כשתצטרך את הכסף הזה רק תגיד לי אוקיי?" ביקשתי

"בסדר" אמר בלי טון בקולו- אני רציני איתו!

"תבטיח" אמרתי ועצרתי במקומי והוא נאנח והסתובב אליי

"מבטיח" אמר והנהנתי בחיוך והמשכנו ללכת, הקלה הורגשה בחזי וכאילו אבן מליבי ירדה, זה עד כדי כך נגע בי. הוא כל כך נדיב וזה מקסים בעיניי.

הגענו למעונות ועלינו לחדרנו, מתעלמים מהמבטים של הסטודנטים שמתכוננים לחזור לבית. הגענו לחדר וכל אחד התיישב במיטתו, התעלומה של הסיפורים מהפרופיל של הארי או לא עדיין מעניינים אותי, הסיפורים יפים מאוד ויותר מוכשרים ומעניינים משלי בהרבה! השאלה שהייתה כרגע בראשי היא, האם הוא הולך לכתוב עוד פרק כרגע?

לקחתי את מחשבי, מתיישב חזרה במיטתי ונכנס שוב לפרופיל, זה קשה לפענח את זה... נכנסתי לפינטרסט מדפדף בין תמונות ורקעים היפים עד שהסקרנות שיגעה אותי, הסתכלתי על הארי שהיה במחשבו ומקליד ללא סוף במחשבו ונראה כל כך שקוע ומתרכז במעשיו. הנחתי את המחשב בצד וקמתי בשקט והתיישבתי על הרצפה הקרה ומתחיל ללכת בהליכה של ארבע לכיוונו, שומר על שקט גמור, כי סך הכל זה ממש נורמלי שסטודנט מתהלך על ארבע בשביל לקבל תשובה על משהו שמעסיק אותו הרבה מאוד זמן.

הגעתי למאחורי המיטה שלו, ונדהמתי לראות שזה באמת מה שהוא עושה- כותב פרק בוואטפד. כנראה זה לא עניין אותנו כל כך ולכן לא דיברנו על אפליקציות, זה לא שהוא מסתיר רת זה וגם יש לו זכות לכתוב סיפור על מה שקורה ביני לבינו כי סך הכל הוא עושה דמויות אנונימיות

' אני אף פעם לא הרגשתי כך בעבר, כל כך נואש למשהו ממישהו שאני מכיר רק חצי שנה' כתב, הוא ממש חמוד!

'אני כנראה אף פעם לא אשכח ממנו, וכנראה אתגעגע אליו במעבר הסמסטר ובכללי- כל זמן שאני יהיה בלעדיו, כי מה שאני רוצה זה משהו אחד: להיות איתו לנצח, לקום איתו ולהירדם איתו, להתכרבל איתו ולבהות בעיניו הכחולות שאני טובע בהן כל פעם שאני מביט בהן ולא יכול להסיט אלה אם הוא עושה את זה בעצמו, לגעת בשערו שאורך מיום ליום וזה רק מושך אותי יותר ויותר, ומי יודע? אולי זה יקרה, יום אחד.' כתב וממש לא יכולתי לשלוט בעצמי יותר, קמתי מהרצפה הולך אליו ומתכופף בשביל שהוכל להגיע אל שפתיו ונישקתי, נישקתי בתשוקה שבערה בי כמו אש, בטני השתוללה ללא הרף, שפתיו היו כל כך מושלמות כנגד שלי, והטעם הממכר של שפתיו משכו אותי יותר ויותר אליו. הוא משך אותי אליו יותר ונשכבתי מעליו כשכל רגל שלי בצד אחר של גופו, אפו התחכך בשלי כשהתנתקנו, לוקחים אוויר שהשני מוציא

"אני ראיתי הכל, ואני שמח שזה מה שאתה מרגיש" אמרתי בעודנו מתנשמים ומצחנו כנגד השנייה

"אז אני ממש שמח שראית הכל" ענה וחייכתי, הוא קירב את ראשי שוב אליו ומפגיש את שפתנו שוב.

לאחר כמה דקות של נשיקות צנועות השענתי את ראשי על חזו בזמן שאני מלטף את ידיו עם הקעקועים בזמן שהוא מחבק אותי ומשחק בשערי, בדיוק איך שהוא רצה.

אם תשאלו מה עם המחשב שלו תהיו בטוחים שהוא בסדר כי איכשהו הוא ברצפה מונח, ואני מניח כשנישקתי אותו הארי שם אותו שם.

לא רציתי לזוז מילימטר, המחשבה שמחר עוזבים הרגיזה אותי, עכשיו יהיה לי הרבה יותר קשב להיפרד ממנו לשבועיים...

***

זה קצת מפחיד שאין תגובות בפרקים האחרונים, אבל אני אפחד בשקט.M

New Year New Thing-Larry stylinsonWhere stories live. Discover now