לואי וויליאם טומלינסון:
עברו כמה חודשים מאז פטירתה של פיזי, אנחנו קרובים לסוף הסמסטר וזה אומר שאני בקרוב יראה את המשפחה שלי, המבחן בכתיבה יוצרת כבר מאחורי למרות שלקח לי 4 שעות לכתוב את זה וזה יצא די גרוע לדעתי, כי גם היה לי מחסום כתיבה בשעתיים האחרונות, אבל מה שאני יודע זה שאני השקעתי בסיפור הזה, ואני מקווה שהתוצאה תראה את זה.
בשבוע האחרון אני לא מרגיש טוב, כאב גרון וראש חדים, אולי זה קשור לפיזי ואולי לא... אבל מה שבטוח זה שאני תמיד אתגעגע אליה, אני לוקח כדורים והם עוזרים לפעמים...
הארי שם לב להתנהגות שלי, אני נהייתי הרבה יותר דיכאוני מאז שאני לא מרגיש טוב, כי נוסף לכל הכאב על פיזי אני לא מרגיש טוב וחווה עוד כאב, אנשים אחרים כנראה יגידו שאני לוקח את זה קשה מידי, אבל זה לא מעניין אותי- הם לא יודעים כמה אני ופיזי היינו קרובים- וקשה מידי לעכל את זה. אבל למרות כל הכאב זה לא אומר שאני לא עובד, אני חייב להחזיר להארי את הכסף, כי אם לא... יהיה עלי אבן שלא תצליח לרדת.
כרגע אני לא בשיעור כתיבה יוצרת, למרות שאני צריך אבל הכאבים לא מאפשרים כל כך. וכשהארי נכנס הוא היה מופתע מנוכחותי
"אין לך שיעור או משהו?" שאל
" יש לי" עניתי
"אז...אתה לא הולך?" שאל
"לא" עניתי והוא הנהן והניח את תיקו בכיסא
"אם כך בוא נלך לדומינוס!" אמר
"לא יודע-"
"קדימה לו לא יצאנו שנינו לבד מזמן" קטע אותי ונאנחתי
"אוקיי אוקיי" אמרתי וקמתי ממיטתי
נ.מ הארי:
יצאנו מהחדר לכיוון המעלית ואיכשהו ג'וני תמיד שם- הוא כנראה אובססיבי למעלית או מייחס את עצמו איתה כי אין לו עם מי
"מה שלומכם? למה אתם לא בשיעור?" ג'וני שאל- שיתעסק בעניינים שלו!
"זה לא עניינך, עוף לי מהעיניים" אמרתי והמשכנו ללכת למעלית אבל הוא הלך אחרינו
"אני לא ציפור, חבל. טומלינסון רוצה לבוא איתי לחדר?" ג'וני שאל את לואי, למה לבן אדם אין טקט?
"לא תודה" ענה בעודו מזמין את המעלית שברחה לנו
"למה? לואי יהיה כיף אני מבטיח!" אמר וצבט את ישבנו של לואי וזה הרתיח אותי, העפתי את ידו בעצבים
"אל תיגע ב-בידיד שלי" אמרתי בגמגום
"נו באמת סטיילס, זה שאתה הומו לא אומר שכל בן אקראי שלך" אמר, פאק. פערתי את עיניי ולואי הרים גבה, המעלית הגיעה בתזמון מופלא
"לך תזדיין" אמרתי ונכנסתי למעלית
"איתו? בשמחה" אמר ועצרתי את המעלית מלהיסגר
"לואי אם אתה רוצה תיכנס למעלית" אמרתי, לא היה לי כח לדבר, הרגשתי חניקה בגרון ודמעות שעולות לעיניי. לואי נכנס למעלית והיא נסגרה, הרגתי כל כך מושפל, לואי לא היה צריך לגלות בדרך הזו...
ההליכה לדומינוס הייתה שקטה, רק כל אחד והמחשבות שלו
"אתה רוצה לדבר על זה?" לואי שבר את השקט כשהאוכל הגיע
"יש לי ברירה?" שאלתי
"ברור שיש לך ברירה, זה שאתה הומו זה לא משנה אותך אתה אותו הארי! למרות שאם חושבים על זה פעמיים אין מה לדבר על זה, זה המשיכה המינית שלך ולא צריך לשפוט אותך על זה" לואי אמר, חייכתי כמו מטומטם, מה שהוא אמר כל כך נכון, רק חבל שאנשים לא מבינים דברים כאלה ושופטים אנשים כאלו, למשל הילדים שהייתי איתם ביסודי עשו עליי חרם בגלל זה בתיכון- קיצר אין שום שכל באנשים האלו.
YOU ARE READING
New Year New Thing-Larry stylinson
Romanceגמור. .הארי הוא סטודנט שנה שלישית באוניברסיטה ,הוא אחד שלא מתחבר לכל איש הוא צריך שיהיה לאותו ידיד או ידידה אפיונות מיוחדים , שהוא קובע בשביל להתחבר אליו. השנה השלישית באוניברסיטה מגיעה ואיתה גם עומס של ילדים חדשים. מאז ומתמיד הארי היה לבדו בחדר...
