New Year New Thing-Larry stylinson

Part 45

לואי וויליאם טומלינסון:

"אני עדיין לא מאמין שאני אשכרה הולך לעשות את זה, זה מטורף" הארי אומר לי בזמן שאני מסתכל על הנוף דרך החלון שבמונית
"קדימה האז, במוקדם או במאוחר זה היה קורה, לא ככה ? " אני אומר ומפנה את מבטי אל הארי
"כן... אבל אני כל הזמן נמנעתי לעשות את זה. זה מרגיש- מפחיד" אני מגלגל את עיניי ושם את ראשי על כתפו
"הכל יהיה בסדר הארולד" אני אומר וטופח על יריכו
יום אחרי החתונה של אביו של הארי, אני די לא יכולתי לזוז מהמיטה, אז קיבלתי שירות וי איי פי מהארי, והוא שירת אותי כל היום. אבל הנה אנחנו, כבר שבוע אחרי, הולכים לגזור את השיער שלנו. במקרה של הארי הרפונזל זה לתרום. החלטנו לעשות את זה כהתחלה חדשה, ואני שמח שאנחנו עושים את זה למרות שהארי לא מפסיק להגיד כמה שהוא בשוק מעצמו ובלה בלה בלה
אנחנו מגיעים למספרה, אני משלם לנהג ואנחנו יוצאים, אך מאוד מהר לפני שנכנסתי הארי משך בחולצתי
"לואי אנחנו בטוחים בזה? " אני נאנח, זה לא יכול לפעול ככה.
"בייב תקשיב זה למטרה טובה מה שאתה עושה, אז אם אתה מרגיש לא טוב עם זה אנחנו יכולים לחזור ברגע זה לבית ולהתכרבל" אני אומר, שומר על טון יציב
"הצעה מפתה, אבל גם אם נעשה את זה וגם אם לא, אנחנו הולכים לאכול אחרי זה. " הוא אומר ועוצם את עיניו
ובכן שתינו בקושי עם סבלנות ועייפים מסיה אחת. אנחנו יותר עם אחד השני מאשר ישנים. מצד אחד זה כיף וטוב, אבל מצד שני שעות השינה שלנו בריצפה.
"אוקיי, ובכן, תחליט" אני אומר ומשליו את ידיי
"אתה כועס או משהו? " אני אמור לכעוס? אני שואל את עצמי. אם הוא מרגיש ככה זה ממש לא הכיוון שאני רוצה ללכת אליו.
אני מתקדם אליו ומניח נשיקה בשפתיו, מרגיש את בטני מתהפכת והחנק בגרוני מתבצר כל פעם מחדש.
"לא." אני אומר בחיוך והארי חייך גם כן, מראה את גומותיו העמוקות
"אוקיי, אמ... בוא נכנס" הוא אומר ומשליו את ידו בידי.

הארי אדוארד סטיילס:
כשנכנסנו היו שם מעט אנשים, והמעט אנשים האלו זיהו אותי ואת לואי.
סיימון בכבודו ובעצמו עבר ראיון כלשהו ודיבר על זה שהולכת להיות להקה הכי טובה בעולם, הכי מצליחה, הכי יפה ועוד כמה זיוני שכל. בכל מקרה יודעים איך אנחנו נראים וזה טיפה מלחיץ, לא חשבתי שאגיע למצב שבו אני אהיה חייב להיות נחמד בשביל 'אהבה ממבט ראשון' אבל סיימון דיבר איתי, ולמרות כמה התעצבנויות מהצד שלי, לא הייתה לי כל כך ברירה
"אתם לא... נו מה שמם, וואן דיירקשן? אלו שסיימון דיבר עליהם? " מישהו שהיה שם שאל, גופו מחוטב, ריח הבושם שלו מרחף באוויר ושיערו מסודר לגל, עם הרבה מאוד ג'לי
"כן? " לואי אומר, מבולבל מהסיטואציה
"הו, נחמד לפגוש אתכם, אתם דיברתם איתי בטלפון? " הספר שאל ואני מהנהן, לא כיף לי.
"העונג כולו שלי" הוא אומר ומסיים עם לקוחה שכנראה עשתה מחליק או פן, משהו כזה
"ובכן... אפשר? " לואי שאל והצביע על הכיסא
"בטח! " הוא אומר והאישה שהייתה שם פינתה את הכיסא הנוסף
"רק רגע" אני אומר ולוקח את לואי לבחוץ עם ידי
"אני לא אוהב את המקום הזה, אני חושב שהרעיון שנגזור לאחד השני את השיער בבית יותר טוב" אני אומר ומשחק עם אצבעותיו
"במקרה אחר הייתי אומר שאנחנו צריכים להתרגל, אבל אתה צודק" הוא אומר בצחקוק
"יופי, אז בוא נלך-" נקטעתי על ידי עצמי כשראיתי מכונת קעקועים- אין מצב!
אני נכנס לאותה חנות מהר ולוקח את המכונה
"הארי מה לעזאזל? " לואי שאל מאחורי
"כלום כלום" אני אומר והולך לקופה, משלם על המכונה
"ה-הארי מה זה? " לואי שואל ומתקדם אליי
"אתה תראה בבית" אני אומר ולוקח מידיה של המוכרת את השקית שבתוכה המכונה
"אוי לא" הוא אומר ומטיח את ידו במצחו
"הולכים למקדונלדס עכשיו" אני אומר ולוקח את ידו בידי ויוצא מהחנות
"אוי נו באמת אבל הארי-" אני משתיק אותו בנשיקה ארוכה, כורך את ידי סביב אגנו בזמן שהוא סביב צווארי
"תשתוק" אני אומר לו בחיוך והוא מגלגל את עיניו
"אוי אלוהים" הוא אומר ומשחרר את אחיזתו בי
"אמאלה אני מזדקן, תראה איך אני מדבר, כמו זקנה בת 80" הוא אומר ואני מרים את הגבה שלי בבלבול
ואז זה הכה בי; עוד שבועיים היום הולדת שלו.
כל המחשבות של לפני חודשים הכו בי יחד עם זה, רציתי לקנות לו מתנה שתמיד פינטזתי לעשות לבן זוג שלי. אבל... אני יודע שקודם כל יש משהו יותר חשוב לעשות.