Destiny- Z.M

פרק 27

״אתה סומך עליי?״ לואי שאל בפתאומיות ועצר את הרכב שלו.
״למה עצרת?״ שאלתי והרמתי גבה, הסתכלתי מבעד לחלון ולא ראיתי כלום חוץ מחושך אך שמעתי את הגלים.
״אני שאלתי קודם. אתה סומך עליי?״ לואי שאל וניסה לשדר רצינות.
״כן״ אמרתי בישירות, אני לא חושב שהייתי צריך לחשוב על זה יותר מידי- ברור שאני סומך עליו, בעיניים עצומות.
״הכל יהיה בסדר, אני מבטיח לך״ לואי אמר בחיוך כנה.
״על אחריותך!״ הודעתי לו במבט מאיים.
לואי הצדיע לי בחיוך והמשיך לנסוע.
״בכל מקרה, למה עצרת? למה דווקא שם?״ שאלתי בהתעניינות. הוא יכל היה לא לעצור את האוטו ופשוט לדבר תוך כדי נסיעה. למה הוא עצר שם?
״טוב שהזכרת לי״ לואי אמר בהתלהבות, הוא עשה סיבוב פרסה וחזר למקום שבו הוא עצר מלפני כמה דקות.
״אני מקשיב״ אמרתי בהתעניינות.
״קורה לך שאתה עצבני? מתוסכל? מפחד? צריך את הלבד שלך?״ הוא שאל והסתכל עליי.
״כ..כן״ אמרתי בגמגום, עדיין מנסה להבין לאן הוא חותר.
״אז זה המקום בשבילך!״ לואי אמר בהתלהבות יתרה.
״מה זה פה?״ שאלתי, מביט שוב מבעד לחלון.
״תמיד כשאני רוצה להיות לבד אני בא לפה, הים מרגיע אותי וגם אין פה בכלל אנשים״ לואי ענה ברוגע.
״אז למה בחרת להראות את המקום שלך דווקא לי?״ חיברתי משפט לא תקין וניסיתי להבין למה התכוונתי בעצמי.
״כי עכשיו הוא גם שלך״ לואי אמר וצחק.
״ברצינות?״ שאלתי, בנימה מאוד מופתעת.
״כן, זאין, למה אתה כל כך מופתע?״ לואי גיחך.
״בחיים לא עשו דבר כזה בשבילי״ אמרתי בכנות.
״תמיד יש פעם ראשונה!״ לואי אמר וטפח על הכתף שלי.
״תודה״ חייכתי אליו והמשכנו לנסוע.
שאר הנסיעה עברה ברוגע, לא דיברנו יותר מידי, לא היה לנו כבר על מה לדבר. הדלקנו את הרדיו, האזנו לשירים שקטים ורנדומליים ואפילו שרנו לפעמים.
נהנתי מהשקט הזה, נהנתי להיות בחברת לואי, בחברת מישהו שרוצה בטובתי, תומך בי ומקבל אותי.
לואי עצר שוב את האוטו, הצצתי מבעד לחלון וראיתי את הבית שלי.
״תודה, לו, נראה אותך מחר?״ שאלתי בחיוך עייף.
״בטח״ הוא ענה ופיהק.
צחקתי ויצאתי מהרכב שלו, התקדמתי לדלת ביתי ופתחתי אותה.
הבית היה חשוך לגמרי אבל היו רעשים מהמטבח. מעניין מי זה... כולם ישנים, או לפחות אמורים להיות ישנים.
הכנתי את עצמי למאבק עם פורץ, הלכתי בזהירות וכיווצתי את ידיי לאגרופים, אני מקווה שאימוני האיגרוף שלי ישתלמו.
הגעתי למטבח בשקט מוחלט, הדלקתי את האור וחטפתי מתנה לא כל כך נעימה היישר לפרצוף שלי.
-
פרק קצת קצר כי רציתי להשאיר אתכם במתח...
אה וכמובן, איך אפשר בלי זואי??? הם ליטרלי אחד הפרינדשיפס המתוקים שקיימים. מקווה שאתם אוהבים את הרגעים המתוקים שאני יוצרת להם (:
אוהבת, אגם💗