Destiny- Z.M

פרק 22

״רוצה לספר לי לפני שאתה מספר לבנים?״ לואי שאל בהתחננות.
״אני לא עושה אפליות!״ הודעתי בייאוש וצחקתי.
״אוקיי אוקיי, במילא אנחנו עוד מעט בלונה פארק״ לואי אמר ברשמיות מזוייפת ונחנק מצחוק בעצמו.
״אוהב אותך, לו״ אמרתי לו ועלה לי חיוך קטן.
״אני גרמתי לזה?״ לואי שאל בהלם.
״אתה גרמת למה?״ שאלתי בהססנות.
״אני גרמתי לכך שהפה שלך יזוז לצורה מוזרה וקטנה שמזכירה חיוך?אני גרמתי לזאין ג׳אבד מאליק לחייך?״ לואי שאל בהלם מוגזם ומזוייף, הוא היה נראה גאה בעצמו.
״אתה גם קיבלת כינוי מזאין ג׳אבד מאליק! אני מניח שיש לך עוד סיבה להתלהב״ זרמתי איתו וצחקתי.
״אני מלך״ לואי הודיע וטפח לעצמו בכתף.
״היי היי אל תגזים! אני המאליק פה (מאליק=מלך בערבית), אתה טומלינסון״ אמרתי וטפחתי על הכתף של עצמי, בדרך מאוד מוזרה.
״ניצחת״ לואי ירק בייאוש וכעס מזוייף.
״אתה יודע מה זה זאין מאליק בערבית, נכון?״ שאלתי והחנקתי צחקוק. זאין=יפה, מאליק=מלך. כן, ביום יום אנשים קוראים לי מלך יפה ופשוט לא מודעים לזה, זה כל כך מצחיק!
״אני אמור לדעת?״ לואי שאל וקימט את מצחו.
״תשכח מזה״ הודעתי ונחנקתי מהצחוק של עצמי, העובדה שהוא ימשיך לקרוא לי מלך יפה בלי שהוא מודע לזה ממש מצחיקה אותי.
לואי שלח לי מבטים זועפים מזוייפים אבל אז עצר את האוטו.
״יש לך מזל שהגענו!״ הוא הודיע בכעס מזוייף.
צחקקתי וראיתי חיוך קטן עולה על הפרצוף של לואי, הבן אדם הזה לא יודע לשחק את עצמו עצבני ליותר מדקה.
״קדימה! תזיז את התחת שלך מהרכב שלי!״ לואי רטן.
״נעים פה דווקא״ אמרתי וחייכתי חיוך מעצבן.
״תצא לי מהרכב! אני רוצה להכנס כבר ללונה פארק!״ לואי רטן וקיפץ, הוא בחיים לא יתבגר.
״אוקיי אוקיי!״ אמרתי בכניעה ויצאתי מהרכב שלו במהירות.
״לונה פארק!״ נייל צץ משום מקום וצרח באושר.
ליאם והארי באו אחריו וייאוש ברור על הופיע על פניהם.
גלגלתי עיניים למראה לואי ונייל הילדותיים והלכתי לכיוון הבנים.
״אני צריך לספר לכם משהו. נעלה טיפה על כמה מתקנים כדי שהתינוקיים האלה יסתמו ואז נלך לאכול. כשנאל, אני אספר לכם, סגור?״ שאלתי בלי לתת יותר מידי ברירה.
ליאם והארי הנהנו ונכנסנו ללונה פארק, כמובן שלואי ונייל הובילו.
״בואו לרכבת הרים!״ לואי צרח ומשך אותנו אחריו.
בזמן שעמדנו בתור, כמה בנות באו אלינו וצרחו, הן אמרו שהן מעריצות שלנו וכמובן שהצטלמנו איתן, אמרנו להן כמה שאנחנו אוהבים ומעריכים אותן.
אני לא אוהב את המילה ׳מעריץ׳, אני מעדיף את המילה ׳מעריך׳.
אני כל כך אוהב את המעריכים שלנו, הם תופסים מקום ענקי בלב שלי.
כשהגיע התור שלנו, עלינו לרכבת ההרים והידקנו חגורות.
לפני שהרכבת יצאה לדרך, יצא לי להגיד משהו ששינה לי את החיים, משהו שלקח לי הרבה זמן להבין. אבל עכשיו הבנתי את זה, עכשיו הפנמתי את זה ואני הולך להאחז בזה למשך שארית חיי- עד יומי האחרון.