Destiny- Z.M

פרק 9

היא הלכה והתעוררתי עם חיוך גדול, אני חייב לספר לבנים על החלום.
חיפשתי את הפלאפון שלי כדי לבדוק מה השעה ולהתחיל את היום.
מצאתי אותו וראיתי שהשעה 8:00.
״יופי, יש לי שעתיים להתארגן״ מלמלתי לעצמי בעייפות.
לפתע הפלאפון שלי צלצל, קיבלתי שיחה מהארי.
״בוקר טוב, איך אתה?״ הוא שאל בקול עירני מתמיד.
״אני בסדר, חייב לספר לכם משהו. קרה משהו שאתה עירני כל כך בשעה 8:00 בבוקר?״ שאלתי וצחקקתי.
״אתה לא יודע שהקדימו לנו את החזרה ל9:00?״ הוא שאל.
״שיט, מה?! אני חייב לזוז, נדבר״ אמרתי וניתקתי.
קפצתי מהמיטה ונכנסתי להתקלח, אני לא יכול להתחיל את הבוקר בלי מקלחת טובה. התקלחתי במהירות וסיימתי להתארגן.
״אמא?״ צרחתי בבית.
״מה יש, זאדי? השעה 8:30 בבוקר״ אמא שלי יצאה משום מקום ושאלה בקול עייף.
״הקדימו לנו את החזרה, את יכולה לתת לי טרמפ? בבקשה?״ שאלתי יותר בשקט, ואולי אפילו בתחינה.
״כן, בטח, תאכל משהו ועוד 10 דקות תתכונן ליציאה״ היא אמרה והלכה להתארגן בעצמה.
הכנתי לי קפה ושתיתי אותו במהירות, לא היה לי זמן לאכול משהו או לחשוב על משהו, פחדתי לאחר.
״אתה בא?״ אמא שלי שאלה אותי אחרי כמה דקות.
באתי אחריה ונכנסתי לרכב שלה.
״יש לך מזל שיש לך את האמא הכי טובה בעולם״ היא אמרה.
״נכון״ קבעתי וצחקקתי.
״איך היה אתמול? מתי חזרת?״ היא תקפה בשאלות.
״היה טוב, סיפרתי להם הכל, אני סומך עליהם. וחזרתי באחד ומשהו בלילה, לואי החזיר אותי״ עניתי.
״אני גאה בך, זאדי. אתה מספר לי הכל כשאתה חוזר, כן?״ היא חייכה ועצרה את הרכב בכניסה של חדר החזרות שלנו.
״ברור, אוהב אותך, תודה״ אמרתי ויצאתי מהרכב בריצה.
השעה הייתה 8:55.
״שיט, אני בטוח אאחר״ מלמלתי לעצמי בלחץ בזמן שחיכיתי שהמעלית תגיע.
״הכל טוב, זאין?״ ליאם הגיח מאחוריי בפתאומיות ושאל.
״לפחות אני לא היחיד שמאחר״ אמרתי בחיוך קטן.
״קדימה, בוא״ ליאם הורה לי כשהמעלית נפתחה, עלינו לקומה בה נמצא חדר החזרות שלנו.
״הארי אמר שאתה צריך לספר לנו משהו, אתה בסדר?״ ליאם שאל.
״אני בסדר... יותר מתמיד״ אמרתי וחייכתי חיוך גדול כאשר נזכרתי בחלום שחלמתי.