Destiny- Z.M

פרק 25

ירדנו מהגלגל הענק והמשכנו להסתובב ולעלות על מתקנים בלונה פארק, מעולם לא הרגשתי משוחרר כמו שהרגשתי, מעולם לא נתתי לעצמי להיות כל כך משחורר.
צחקנו, דיברנו, הכרנו אחד את השני יותר טוב ופשוט חיינו את החיים- חסרי דאגות, כמעט.
אני לא אשקר, ההרגשה הייתה מדהימה, סוף סוף נתתי לעצמי להשתחרר ואהבתי את תחושת החופש.
בילינו כל כך הרבה זמן והיינו על כל כך הרבה מתקנים בלונה פארק שלא שמנו לב שהגיע הערב.
״הביתה?״ לואי שאל אותי.
״הביתה״ אמרתי ונייל פיהק.
״נראה אתכם מחר?״ הארי שאל.
״מה יש מחר?״ שאלתי ועיקמתי גבה, לא זכור לי שיש לי משהו מחר.
״חזרות״ ליאם אמר בטון של ׳דאא׳.
״אהה כן, נכון״ אמרתי במבט לא מבין ובשקר מוחלט, אני שכחתי לגמרי מזה, בכלל לא זכור לי שהודיעו לי שיש מחר חזרות.
לנייל היה את אותו המבט הלא מבין שלי יש ולואי והארי החניקו צחקוק.
״טמבל, מחר יום ראשון!״ (יום ראשון- כמו יום שבת של היהודים) ליאם אמר והביא לי כאפה בעורף.
״אבל אתמול היה יום חמישי!״ נייל אמר והבעתו לא השתנתה.
״יש משהו במה שהוא אומר״ מלמלתי.
״סתם נו, מחר יום שישי ויש חזרה בבוקר״ ליאם אמר ונחנק מצחוק.
״הייתם צריכים לראות את המבט שלכם!״ הארי הוסיף וכמעט נפל מרוב צחוק.
אני ונייל שלחנו אליהם מבטים זועמים. מזוייפים כמובן, כי אי אפשר *באמת* לכעוס עליהם, גלגלנו עיניים.
״ומחר גם אני רואה את אמה!״ לואי צרח והתחיל לרקוד מאושר.
״ממ?״ המהמתי בשאלה.
״מחר הדייט שלך עם אמה״ נייל ענה במקום לואי.
״אל תגיד לי ששכחת מזה״ ליאם שאל או אמר, אני לא יודע, והבעתו השמחה השתנתה.
שיט. שיט!!! שכחתי שמחר הדייט שלי עם אמה. אני כל כך מת! מה אני אעשה? איך עליי להתנהג? לספר לה על החלומות? מה לעשות? למי לתת שליטה הפעם- ללב שלי או למוח שלי? זה בטח יהיה מוזר. ומביך. אני כל כך אביך את עצמי. עדיף לי לבטל, נכון?
-
מחר יש יום הולדת ללואי. מחר לואי פאקינג טומלינסון בן 28.
ככ קשה לי לקלוט שהתינוקי הפשושי הקטני הזה שמתנהג כמו ילד בן 5 מחר יהיה בן 28. תחשבו מה יהיה בעוד שנתיים!!! אמאלה. הוא מתבגר בגיל מהר מידייייי אבל הוא יהיה תמיד צעיר בנפשו. אבל עדיין!!! אמאלה נו קשה לי לקלוט את זההה🥺🥺🥺