ביום שאחרי, מי שהוא נותן לי כדור פוטבול לפרצוף בכוונה, והאף שלי מדמם בלי סוף.
הראש מכאיב לי אחרי המכה, ואני מנסה לשטוף את האף פעם אחר פעם.
אני לא צובט את גשר האף או מרים את הראש כי כואב לי לעשות את זה, אז אני פשוט שוטף את הדם מהפנים שלי כל עוד הוא זורם.
״תעמוד ישר״ הקול של ראיון מפתיע אותי, וכשהוא מצמיד ממחטה לאפי, אני קופץ בהפתעה ודוחף את ידו הרחק מפניי.
״לך מפה״ אני אומר בכעס, בוכה.
אני מרגיש עייף, אני תשוש, כל הגוף מכאיב לי והדבר האחרון שאני רוצה זה לראות אותו עכשיו.
״תן לי לעזור, מון״ הוא מבקש ואני פונה להביט בו בעיניים רטובות.
״ הדרך שבה תעזור לי הכי הרבה היא שתתרחק ממני.
הכול גם ככה בגללך.
אין לי כוח להמשיך עם המשחקים האלה.
אכלתי מכולם פה מכות שיספיקו לחיים שלמים״ אני מסתובב כדי לשטוף את אפי שוב, הדם מכתים את מכנסיי וחולצתי בטעות בכמה טיפות.
״מון..״ הוא מנסה לפנות אליי שוב,
אבל אני על סף אפיסת כוחות, באמת לא יכול לשמוע אותו יותר.
״באותו היום שהפילו לי כיסא על הגב מהגובה.. ממי ביקשת לעשות את זה? מי היה עד כדי כך חסר רגישות?״ אני שואל בכעס.
״כיסא מהגובה?״ הוא משחק את עצמו מטומטם.
״אוי, תלך מפה וזהו״ אני אומר בכעס, ממשיך לנקות את פניי מדם.
״מון.. אתה לא מקשיב..״ הוא נוגע בכתפי ואני מתעצבן.
״למה שאני אקשיב לך? אמרת ועשית מספיק!
לך מפה כבר״ אני צורח עליו בעצבים.
״אני מנסה לעזור״ הוא מרים את קולו בחזרה.
״אני לא צריך ממך שום פאקינג עזרה.
אני לא רוצה לראות אותך או לשמוע אותך ואני לא רוצה את הסליחה והרחמים הטפשיים שלך״ אני צועק חזרה, מוותר לאף שלי ונותן לדם לזרום מרוב עייפות.
״כל כך קשה לך לקבל ממני עזרה? אני בצד שלך.
אתה שונא אותי עד כדי כך שאתה לא יכול לתת לי לעזור?״ הוא מחזיר לי בצעקה,נראה מתוסכל.
״כן.
אני שונא אותך עד כדי כך.
אני שונא הכול בך.
מהפוזה שלך, להתנהגות שלך, למראה שלך וכל מה שקשור אליך.
אני שונא את הקול שלך ואני שונא שאתה פונה אליי. אני שונא הכול בך.
אז תתרחק ממני, כי זה לא הולך להשתנות״ אני צועק בחזרה, עוזב את שרותי הבנים בהם ניסיתי לשטוף ולעצור את הדם, מוריד את חולצתי ומחזיק אותה מסביב לאפי מתסכול, ממהר לחדר האחות כדי שתראה אם תוכל לעזור לי.
כשאני מגיע אליה, הוא אומרת שהאף שלי לא שבור, אבל יצטרך קרח וכנראה שיצמיח נפיחות צבעונית.
אני נאנח, יושב עם שני ניירות שתתקועים לי בנחיריים וסופגים דם, וקרח מסביב, מנסה לסבול את הכאב בלי להשתגע.
———-
אולי לפני מצב התגובות וההצבעות, אני אעשה לכם מיני מרתון כמתנה ואשחרר שלוש פרקים חדשים..
תלוי בכן 💗
YOU ARE READING
The Lion's Den ( Hebrew )
Romanceראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.
