ביום שאחרי הייתי מוסח דעת במחשבות.
הרבה דברים ריחפו בתוך המחשבות שלי ולא נתנו לי מנוחה.
עברו יומיים מאז כניסת השנה החדשה-
באותו ערב, אחר שהוא חיבק אותי, דחפתי אותו ממני וברחתי חזרה לאולם הנשפים כמו גנב.
לקחתי את טומי איתי ורצתי איתו למעונות-
כשהוא שאל מה קרה, נפנפתי אותו ואמרתי שאני לא מרגיש טוב.
ועכשיו, יומיים אחרי שאני מתחמק ממנו, הוא עמד ממש לידי בלוקרים ואפילו לא שמתי לב בהתחלה.
עד שניסיתי להגיע לספר כל שהוא שישב במקום גבוה בלוקר והיד שלו משכה אותו משם.
הוא הושיט לי את הספר ואני לקחתי אותו, מסתכל למעלה בבלבול ופוגש בעיניו.
״אנחנו צריכים לדבר״ הוא אומר ברוגע ואני משפיל מבט, סוגר את הלוקר ומנסה ללכת.
אבל הוא מושך אותי אליו, מסובב אותי- ככה שהזרועות שלו מקיפות את גופי, לוחצות על זרועותי כדי שיהיה לי קשה להשתחרר.
״אני רוצה להתנצל״ הוא מביט בי ברצינות, סורק את פניי לכמה רגעים ואז מחייך, עיניו מתרככות.
״אמרתי לך כבר פעם, ראיון- אם זה לא מכות, אני לא מעוניין״ אמרתי לו בתסכול, רוצה שישחרר אותי ויתן לי ללכת.
אבל הוא מתעקש לעמוד שם ולהחזיק בי.
״ אני לא מתכוון להכות אותך יותר״ הוא אומר בכנות ואני מהנהן, מנסה לצאת מהאחיזה שלו.
אבל הוא מהדק את זרועותיו,
״תצא איתי לדייט במקום״ הוא מבקש, מאשר את הסיוטים הכי גדולים שלי ושל טומי.
אני נחנק, משתעל מההפתעה לרגע,
״מה?״ אני שואל בקול חנוק בין השיעולים בזעזוע.
הוא משאיר יד אחת סביבי, והיד השניה טופחת על גבי עד לשיפור ההרגשה שלי.
״טעיתי ברגשות שלי כלפיך, הייתי פחדן ולא בטוח בעצמי ופגעתי בך.
אני רוצה להתנצל בפניך ולפצות אותך.
הבנתי שאני מחבב אותך״ הוא מביט היישר לעיניי בלי פחד.
ואני לא יכול להגיד שאני לא מופתע מהפתאומיות.
״למה פתאום?״ אני שואל בבלבול והוא מבריש את שערי מפני בתגובה, בוחן את עיניי לפני שהוא עונה.
״זה לא פתאום..הייתי קרוע בין הרגשות שלי מהרגע הראשון, לקח לי זמן להבין מה אני רוצה, ואני מצטער שסבלת״ הוא מדבר בחרטה, באמת נשמע מצטער וכואב.
אני מכחכח בגרוני באי נוחות.
״אני לא מעוניין בך,ראיון״ אני אומר במבוכה, לא מבין אם הוא מותח אותי או רציני.
״חשבתי שתגיד את זה״ הוא מחייך.
״אל תדאג, אני אגרום לך לשכוח שאי פעם היה לי צד מכוער״ הוא מבטיח, סוף סוף מרפה את זרועותיו מגופי, כפות ידיו עולות לפניי ונחות על לחיי.
הוא מלטף את לחיי באגודליו לפני שהוא רוכן ומנשק את לחיי הימנית.
״אני אגרום לך לאהוב אותי״ הוא לוחש לי בחיוך, מניח עוד נשיקה רכה וכמעט בלתי מורגשת על מצחי,
לפני שהוא משחרר אותי והולך.
YOU ARE READING
The Lion's Den ( Hebrew )
Romanceראיון אוהב את הפה החצוף של הילד החדש בפנימייה שלו- מון. הוא רק לא מבין עד כמה, וצריך לקוות בשבילו שיבין מה הוא מרגיש- כי הזמן שלו אוזל.
