The Lion's Den ( Hebrew )

19

״מה אתה אומר? הג׳ינס השחור או הלבן?״ טומי שואל.

אני יושב בחדר שלו ועוזר לו לבחור בגדים.

אני לא ממש השקעתי, שמתי טי שרט וגינס בצבע שחור, סניקרס בצבע ג׳ינס בהיר וג׳קט ג׳ינס זהה לנעליים.
שערי החלק היה רטוב ונפל על עיניי.

״הלבן״ אני אומר, חוזר לשחק בפלאפון שלי ומחכה שטומי יהיה מוכן.

״אה״ טומי קם, מושיט לי עגיל.

״זה לא ממש מתאים לי, חשבתי שזה יהיה מושלם לך״ הוא מושיט לי עגיל כסוף וארוך בצורת נוצה קצת קעורה.

אני שם אותו מול המראה וחושב שזה לא נראה רע.

אני גם ככה עונד שרשרת בצבע כסף שאמא שלי קנתה לי ליום ההולדת ה14 שלי - משולש פשוט שאמור לסמל את המשפחה הקטנה שפעם הייתה לנו- אמא-אבא-אני.

לצערי, אנחנו כבר לא ככה.

ועל אצבעי האמצעית אני עונד את טבעת הנישואים שלה.

היא השאירה אותה אחריה וידעתי שאם לא אקח אותה, אבא יעלים אותה או יזרוק אותה.

אז לקחתי אותה אליי והיא אצלי כבר שנתיים מאז שאמא לא איתי.

״מון? אתה בסדר?״ טומי מבהיל אותי כשהוא שם יד על כתפי.

אני מנתר לאחור ואז מהנהן, מעביר יד על האף שלי במהירות וממצמץ את הרטיבות מעיניי.

״כן, הכול טוב״ אני אומר בקול חלש, מכחכח בגרוני ומנסה לחזור לרוגע ששהיתי בו קודם.

״ אתה נראה חיוור.. אתה רוצה מים?אתה מרגיש לא טוב?
אתה מעדיף להישאר בחדר?״ הוא נעמד לידי ומביט בי בדאגה.

״הכול טוב טומי, רק זכרון מאמא שצץ״ אני מחייך אליו והוא מהנהן,
נותן לי מבט מוזר.

וזאת הפעם הראשונה מתוך חודש וחצי אולי, שהוא נותן לי את המבט הזה בגלוי-
כאילו הוא מתחבט עם עצמו על מה שהוא.

ואני רוצה לשאול אותו על מה הוא חושב, אבל נראה לי שהוא ישקר לי.

אני בטוח שזה לא גדול או דרמטי- כי אחרי הכול, זה טומי.
אבל אני עדין סקרן ברמות ורוצה לדעת איך זה קשור אליי.

״דרך אגב, אני לא רוצה להתנשק יותר בכניסת השנה האזרחית, החלטתי לשמור את הנשיקה הראשונה שלי לסיטואציה יותר רומנטית״ טומי מדבר מאחורי ואני מסתובב, צוחק.

״זאת הקלה, אני שמח שאני לא צריך לנשק אף אחד״ אני מתבדח איתו והוא מחייך אליי.

״אני רק אשים ג׳קט ונצא, טוב?״ הוא שואל ואני מהנהן בתשובה,
צופה בו פותח את ארון הבגדים שלו ובוחר.

———————

אז... מה הפרק האהוב עליכן עד עכשיו?
האהוב עליי הוא פרק 5🥺

דברו איתי בתגובות!!

שבת שלום וחג שמח😘