הקטע שלנו

פרק 22

״אני נטשה ואני חדשה פה, איך קוראים לך?״ קול מחריש אוזניים הפריע לי באמצע תה הבוקר שלי במשרד.
״בהצלחה לך, את צריכה משהו?״ שאלתי בעצבים לכיוון הדמות שעמדה מולי.
מישהי שניראת בסביבות הגיל של אלכסנדר עמדה מולי עם שיער בלונדיני מאוד בהיר מסודר בתסרוקת כלה מאוד עמוסה ומוגזמת, וקו מאוד מודגש של עיפרון אדום חזק מסביב לקווי השפתיים שלה, אך בלי שום אודם.
״שאלתי מה שמך.״ הקול המחריש חזר שוב פעם, אפשר לשמוע שהיא רוסיה לפי המבטא הכבד מאוד שלה.
״נעמי.״ אמרתי בשיעמום ולגמתי עוד שלוק מהתה הפושר שנמצא בין ידיי.
היא עדיין עמדה בפתח, כאילו היא מחכה למשהו.
״נעמי, אני צריכה את עזרתך.״ היא אמרה במהירות כשראתה שאין לי שום עיניין לפנות אלייה בשאלה של למה היא עומדת לי מחוץ למשרד.
״את מבינה, אני חדשה פה הרי.״ היא היתיישבה בכיסא מולי והרשתה לעצמה לעטוף את ידייה בידיי שהן משולבות מסביב לכוס התה.
״אני כאילו ממש חדשה, עברתי לארצות הברית לפני שנה וחמש חודש.״ היא המשיכה את סיפורה ואני לא הבנתי את כוונתה.
״ומאוד קשה לי פה, עם כל הקטע של הקריאת מסמכים והכל. חשבתי אוליי תוכלי לעזור לי בכל הקטע הזה.״ היא סיימה לדבר ואני לא הבנתי למה היא עשתה מזה סיפור כזה גדול, היא יכלה פשוט לעמוד בכניסה ולהגיד לי שהיא תפנה עליי בכל פעם שהיא צריכה עזרה.
״ברור, אני אשמח לעזור לך.״ חייכתי חיוך חברותי וגם היא.
״איך אליסון קיבלה אותך אם את לא יודעת לקרוא? בלי להעליב כמובן.״ ניסיתי לתקן את עצמי בסופו של השאלה המגוחכת להפליא הזאת.
״כמו שבטח שמת לב, אני באתי מרוסיה.״ היתחרטתי על השאלה, הנה הגיעה עוד שעת סיפור.
״הייתי שם עורכת דין במשרד עצום במוסקבה, ואליסון הזאת קראה את כל הקורות חיים שלי והיתרשמה.״ היא נעמדה בגאווה וחשפה חיוך בפעם השניה.
״טוב אז בהצלחה לך כאן נטשה.״ אמרתי והיא יצאה בצעדים קטנים ומהירים ממישרדי.

״התנגדות!״ צעקה נשמע באוויר בזמן שעמדתי מול שולחן המושבעים בבית המשפט המחוזי של ניו יורק.
״אני מתנגד, היא לא יכולה לשאול את הלקוח שלי שאלות כאלה!״ צעקות עורך הדין של מקום העבודה של ביל ג׳קסון התחזקו עוד יותר.
״ההתנגדות נדחתה, תמשיכי גברת לוי.״ השופטת חייכה אליי חיוך בלתי סבלני ואני היסתובבתי חזרה לכיוון שולחן המושבעים.
״אז, איפה היינו? אתה בעצם אומר לי שאתה לא אחראי להיתנהגות המבזה של העובדים שלך שמתייחסים בחוסר כבוד מוחלט לאחד מהעובדים הבחירים שלך?״
״זה בדיוק מה שאני אומר. ההיתנהגות שלהם כחבורה לא קשורה אליי.״ הוא נראה רגוע, יותר מידי רגוע.
״אז אתה רוצה להגיד לי שמר ג׳קסון לא פנה אלייך בקשר להיתנהגות ה׳חבורה׳?״
״הוא כן.״
״והיתנהגות ה׳חבורה׳ קרתה בזמן העבודה ובתוך מבנה העבודה, שאתה בבעלותו?״
״טכנית כן אבל-״
״תודה, אני הוכחתי את טענתי.״
חזרתי לשבת במקומי וחיוך מרוח על פרצופי, זה מתקדם טוב מאוד.
״תודה לך גברת לוי, המשפט הזה ימשיך ביום רביעי.״ השופטת קבעה וירדה משולחן הדין.
״וואו לוי זה היה מדהים, יש לי הרגשה שאנחנו הולכים לנצח את זה.״ ביל ג׳קסון אמר כשנעמד והתחיל ללכת לכיוון הדלת.