Limits

פרק 50 ואחרון

פרק 50 ואחרון

אני עושה את מה שאני צריכה לעשות; נוסעת למלון דרכים העזוב ושם מחכה לי התיק עם הבגדים ונעלים וכמובן איפור. בנוסף מחכה לי גם משהו נוסף, מכתב שכתוב בכתב יד של ג'ס ׳תחזרי מהר׳ ואז הכל מתבהר. אש לעולם לא נתן לי ללכת רחוק מידי עם מה שעשיתי.

הייתי מפלרטטת קובעת פגישה נוספת וסיימתי את העבודה, זה מעולם לא גלש לסקס, לעלייה לחדר או כל דבר שעשיתי כרגע. הפעם לקחתי את ההחלטה לבד כי הייתי בטוחה שאני צריכה לעשות את זה, הייתי חייבת לעשות את זה.

אני מחליפה את בגדיי במהירות ויוצאת חזרה לאחוזה. אני מרימה את ידי על מנת לנקוש בדלת החומה הרחבה אך היא נפתחת לפני שאני מספיקה לעשות זאת והרעש מצלצל ברחבי האחוזה. למולי עומד ג'ס, הוא נראה שקוע במחשבות כמעט כאילו איבד את האחיזה בקרקע היציבה מרוב ריחוף של מחשבותיו.

״לכי אליו״ הוא אומר. הוא לא צרך להגיד מעבר. אני כבר מבינה, הנימה שלו מבהירה לי היטב עד כמה המצב הזה שביר כרגע. אני לוקחת נשימה עמוקה ונכנסת פנימה. אני באמת לא יודעת למה לצפות, אני פשוט מחליטה ללכת ולהתמודד לא חשוב מה זה יהיה. אם הוא יחליט לוותר עליי אני אבין ואני אחפש לי דרך חדשה כי בסופו של דבר אני צריכה להודות לו על מה שהוא נתן לי.

אני פותחת את דלת החדר ורואה כי הוא עומד בגבו אליי. עיניו נעוצות בחלון וידיו שלובות, אך למרות התנוחה שנראית לכאורה ניחוחה אני מסוגלת לראות את המתיחות. זה היה ברור בתנועותיו הקטנות, אך למרות שזה בלבד רציתי להתמקד. לא לכך הגעתי הנה!

לקחתי נשימה עמוקה וקראתי בשמו. הוא חג על מקומו באטיות מייסרת ועמד מולי. כפי שהתרגלתי לראות אותו הוא הביט בי, אך עיניו אינם היו רושפות אש וגיצים כפי שחשבתי. היה בהם משהו אחר, משהו אבוד יותר, מפוחד, כאדם שאיבד משהו היקר ללבו ובהחלט ברגע זה לא ידעתי למה לצפות.

״לא הייתי מסוגל להישאר ולהקשיב, עזבתי לאחר שביקשת ממנו ללכת לחדרו״ הוא אמר בכנות מפתיעה, קולו היה שקט רך ואבוד. הרמתי את עיניי כדי להביט בו. מה קרה כאן? למה זה תמיד כל כך מבלבל להיות סביבו?

״את יודעת, בהתחלה בפעם הראשונה שראיתי אותך ידעתי היטב שאת תעברי כל מבחן שאני אציב בפנייך. ידעתי זאת אבל עשיתי זאת בכל זאת. נתתי לך את האתגר הקשה ביותר ועברת אותו! לא הבנתי באותו רגע אבל אני מבין עכשיו. לא רציתי שתהיי אם מישהו אחר שתלכי רחוק מידי עם המטרות שלנו.

עשיתי זאת לא בגלל שדאגתי לך. הייתי אנוכי מידי. לא רציתי שאף אחד יגע בך בדרך שאני נוגע ולא רציתי שאף יהיה לצידך. רציתי שאני אהיה היחיד המורשה לגעת בך, לנחם אותך ולהיות לצידך. רציתי להיות היחיד, ולא רציתי שהיה לאף אחד את הזכות הזו.

אבל היום שעשית את זה הבנתי לראשונה שלא אמרתי לך את האמת, שהבנתי שאולי למענך אני השותף שלך בלבד ואני צריך להגיד את זה בכל זאת,

אני אוהב אותך״ .

״אתה אוהב אותי?״ אני שואלת חסרת נשימה. הוא מהנן מרכין את ראשו ואני לא מאמינה למשמע אוזניי. אני קופצת עליו ומחבקת אותו בחוזקה. ״ואני חשבתי שאתה לעולם לא תאהב אותי״. הוא מרים את ראשו ומביט בי בשאלה ואני פשוט עונה, ״אני מאוהבת בך כבר יותר מידי זמן״.

הוא עוטף את זרועותיו סביבי, ״אל תהיי עם אף אחד אחר בסדר? אף אחד אחר. את רק שלי״.

אני מהנהנת ומנשקת אותו ומאשרת ״רק שלך״.
~~~
היי אהובים, לקראת היום הולדת שלי (6.5) ויום העצמאות הקרב ועוד שלל אירועים.
הפתעה!
הגענו סוף סוף לפרק האחרון!
אבל, ויש אבל, הפרק האחרון כאן בנוסף אליו יש אפילוג ועוד 2 פרקי בונוס מנקודת מבט של אש (לבקשתכם).
וחלק של תשובות ושאלות.

באהבה,

וויט א'נגל.