Limits

פרק 6

מטרה: 90 הצבעות
40 תגובות.
#

תשובות בסוף!

פרק 6

אנחנו נעצרים שוב מול הבית המוכר מאתמול וחרדה תופסת את מקומה בתוך גופי. הלב שלי מאיץ ואני מרגישה שאני עומדת במרכז של סופת טורנדו ולא בקטע טוב. אני מתחילה לפחד למעשה אני רועדת מפחד, זו החלטה שלי אבל היא כפויה, זה מרגיש כל כך לא נכון! זה מרגיש כאילו אני צועדת הישר למלכודת, כאילו אני צועדת לאונס. אבל זו האמת, ואני לא יכולה לעשות דבר כדי למנוע את זה.

אני מפחדת, אני רועדת מפחד ואני לא יודעת מה לעשות נגד זה, הדבר היחיד שאני מסוגלת לעשות זה לשנן לעצמי שוב ושוב את הסיבה שאני עושה זאת, אבל זה לא עוזר אני עדיין רועדת מאימה ופחד. אני יוצאת מהרכב וצועדת אחריו לעבר הבית, עם כל צעד שאני לוקחת אני מפחדת יותר. אני נכנסת פנימה. הוא אפילו לא מעיף מבט לאחור.

הוא כל כך בטוח שאני מאחוריו וזה מרגיז ומעצבן אותי אבל אני לא יכולה להתרעם על כך. הוא צודק לגמרי. הוא לוקח אותי לעבר חדר בקומה השנייה ופותח את הדלת ואנחנו נכנסים פנימה. זה חדר רגיל אבל ריק, אין פוסטרים או תמונות הכל נראה כל כך ריק כאן. ״תתפשטי,״ הקול שלו ריק, אין לי שום סיכוי להתנגד או לבקש חנינה. הוא הולך עד הסוף.

אלוהים בבקשה שאני לפחות אהנה. אני לוקחת נשימה עמוקה ופשוטת את כל הבגדים שלי, ומסתובבת לעברו. הוא בולע אותי במבטו וכל מה שאני מסוגלת להרגיש זה שאני חשופה למולו ואני לא רוצה את זה. אני ממהרת לכסות את גופי עם ידיי והוא מסיר את ידיי, עיניו חודרת לעיניי במבט כזה שגורם לי לרעוד.

״תהיי אמיצה,״ הוא דורש ממני. ״אני לא מסוגלת,״ אני לוחשת בשקט. ״זו התחלה,״ הוא רוכן לעברי ולוחש באוזני. הוא מוביל אותי לעבר המיטה והוא מסיר את המכנס והחולצה שלו. לאחר שהוא מסיר את הבוקסר שלו אני פשוט יושבת מולו נדהמת. מעולם לא ראיתי גבר עירום אבל עכשיו זה גורם לי לתהות על מה וויתרתי במשך הזמן הזה כי זה מדהים.

הוא מדהים, הגבריות שלו הנוכחות שלו. שריריו היפים והמעוצבים. כן אני בהחלט הפסדתי הרבה ככל הנראה. הוא התקרב אליי, יודע בדיוק מה עושה, ואני בהיתי בו פשוט כך ללא שום בושה. ״תשכבי,״ הוא לחש ותוך שניות הוא היה מעליי.

רוכן מעליי ועיניו בוערות בעיניי. ברגע זה אני התחלתי כבר להרגיש את הכוס שלי מתחמם ועקצוצים החלו לאחוז בין רגליי.

~~~
היי למרות שהפרק לא הגיע לכמות הצבעות, החלטתי לעלות את הפרק הזה על מנת להסביר כמה דברים שעלו:
1. הפרקים קצרים מידי.
ת:אני מצטערת, אבל הסיפור הזה נועד להיכתב כך, הוא יכיל יותר פרקים, אבל כן הם קצרים, כי פשוט זה ככה.
2. העלילה זורמת מהר מידי, ולא הספקנו להכיר את הדמויות.
ת: נכון, לפעמים גם יהיו דברים לא ברורים או חסרים, זה בסדר גמור אם אתם מרגישים אבודים אתם מוזמנים לשאול בכל נושא.
אבל הסיפור נועד לגרום לכם לאבד כיוון, ולמצוא אותו כל פעם מחדש.
אני יכולה להבטיח לכם שהסיפור לא יסתיים אם שום שאלה פתוחה.
ועכשיו פשוט תנסו להינות מהסיפור ולתת לו לסחוף אתכם, אתם תהנו מכך ;)

הערות:
השם שלה הוצג בהתחלה- אמה.

והשם שלו? אתם סקרנים לדעת?