פרק 20

4.2K 228 24
                                    

פרק 20

אני רוצה לצרוח, אני רוצה להשתגע, אני רוצה לחבוט במשהו ללא הפסקה, להוציא את הכעס והתסכול שלי שמצטבר לי בוורידים. אלוהים אני כל כך עצבנית כרגע! הוא אידיוט, לגמרי ולחלוטין. הוא בן זונה, אידיוט שאני כל כך שונאת כרגע! אני לא מסוגלת לסבול את זה יותר, זה בכלל לא הגיוני!

הפעם האחרונה שפתחתי את הארון הזה, היה כאן כמה פרטים בודדים כרגע יש כאן כרגע יותר מידי בגדים, זה פשוט לא בסדר! נמאס לי אני מרגישה כמו פאקיג בובה על חוט! הוא עושה איתי מה שהוא רוצה, הוא הפך אותי לשלו, למרות שלא רציתי בכך. הכל התחיל מאותו יום חשבתי שאם אני אשכב איתו הוא יעזוב אותי, טעיתי. אווי אלוהים שלי כל כך טעיתי!

אני בוחרת שורט וחולצה חשופה, מאוד חשופה האמת. הוא מתכוון להתעסק אותי. אוקי אני ממש לא מתכוונת לשתוק, אני מתכוונת לשגע אותו. שמתי חזייה מתחת ושמתי את החולצה שבגב שלה היה רק שני פסים באלכסון ושום דבר מעבר.

החולצה עצמה מקדימה הגיעה עד לקו החזייה שלי והשורט שלי היה כל כך קצר שיכולו לראות את הישבן שלי ממנו. אבל זאת בדיוק המטרה. אני צועדת ככה הישר לעבר הסלון מנסה להסבות את החיוך הזומם שלי בחיוך תמים ויפה ובטוחה בנקמה המתוקה שלי שמורגשת על קצה הלשון שלי. זה כמו קינוח טוב, לא להאמין שנקמה יכולה להרגיש כל כך טוב.

כנראה שאני משתנה למרות הכל. אני צועדת פנימה. למול אש יש צלחת והוא עסוק בפלאפון שלו. הוא לא מרים את מבטו לעברי למרות שאני בטוחה שהוא שמע את צעדיי. ״יש אוכל במטבח,״ הוא אומר. קולו חסר רגש כהרגלו. אלוהים, תרים כבר את הראש! אני צועדת לעבר המטבח.

המבט שלי נח עליו אבל הוא מצד שני אפילו לא מעפף לעברי או מעיף בי מבט חטוף. אני כל כך רוצה להעיף עליו צלחת כרגע! בן אדם מרגיז. הוא הכין חביתות ואני מכינה לי כוס קפה ומתיישבת מולו. הוא סוגר את הפלאפון שלו ומביט אליי וכשאני כל כך בטוחה שהוא עומד להתעלף, הוא אפילו לא מצמץ לכיווני. הוא מביט בעיניי, מבטו לא מחליק לשנייה לעבר שאר גופי. לך להזדיין אש!

אני מקללת אותו בליבי, אך הוא אפילו לא שומע, אז זה לא משנה. אי-אפשר אפילו לנקום בבן אדם, איך לעזאזל הוא שכב איתי? הוא חייב להימשך אליי אפילו קצת. אני חייבת למצוא דרך לנקום בו על כל מה שהוא עשה לי.

״אנחנו נתחיל ככה, מותק,״ הוא מתחיל לומר והראש שלי מרוכז באיך אני הולכת לגרום לו לשלם על כך עגומת הנפש שהוא גרם, הו לא, אני ממש לא הולכת לשתוק! ״אני אתחיל לאמן אותך. באופן כללי בצד היותר פיזי שיכלול בעיקר אומניות לחימה, הגנה עצמית וכל מה שקשור לזה ואז נעבור הלאה,״ הוא מסיים את דבריו ואני מפתיעה אותו עם משהו לחלוטין לא קשור שאני אומרת.

״תשכב איתי.״.

~~~

במשך לא יודעת כמה זמן אני מנסה לפרסם לכם פרק, 

והוואטפד החליט שלו אין כוח, אז אם כבר לכעוס, מוזמנים לעשות את זה על הוואטפד אני התייאשתי.

דרך אגב הפרק עלה דרך המחשב.

אז מזל טוב, כפיים וכו'

שיעבור בע"ה שבוע מהיר.

באהבה, 

וויט א'נגל.



LimitsOù les histoires vivent. Découvrez maintenant