Limits

פרק 30

פרק 30

״אנחנו צריכים לצאת״ אני שומעת את קולו של אש בכניסה לחדר שלי ואני מרימה אליו את ראשי. אני לבושה בחולצה שלו, בלי דבר מתחת, אבל הוא ראה אותי עירומה, זה לא באמת משנה. אני מתרוממת מהמיטה והשמיכה שכיסתה חצי ממני נופלת על ירכיי ואני מביטה לעברו.

אני לוקחת נשימה עמוקה לפני שאני מדברת ״איך ידעת שאני כאן?״. הוא מושך בכתפיו באדישות ״חשבתי שתהיי כאן״. אני מהנהנת לעברו בשקט ״זה משנה לך?״. אני מוצאת את עצמי שואלת והוא שהסתובב כבר בכוונה לצאת מחדרי, חג על מקומו הוא מביט בי במבט מעורער ״מה משנה?״ הוא שואל.

אני מרגישה נבוכה, מדוע שאלתי זאת? אני כל כך מפגרת! אני רק בולעת את רוקי בקושי ומנידה אליו את ראשי. ״שום דבר״ אני מוצאת את עצמי אומרת.

אני לוקחת נשימה קלילה ומעבירה את רגע המבוכה שלי בכך שאני מעבירה נושא כמעט בקלילות ״אז אנחנו צריכים לצאת, לא?״. הוא מביט לעברי, עיניו מביטות בי בריכוז וזה גורם לי לחוסר נוחות ברור.

״אם תרצי לומר לי, את תמיד יכולה״ הוא אומר לבסוף ויוצא מהחדר גורם לי לעמוד בחדרי משתוממת, האם הוא היה רציני? אני יוצאת מבין השמיכות שהסתבכו בין רגליי.

אני באמת לא יודעת איך להתייחס אליו. איך אני הולכת לעשות זאת?. הוא מבלבל אותי! המילים הכנות שלו שכמעט גורמת לי להצטמרר אך המבט השטוח וקר שכל מה שאני רוצה זה להתרחק, לברוח הרחק ממנו. אני לא יודעת מה אני עושה איתו, הוא מבלבל אותי מידי, אני מרחיקה את המחשבות מראשי.

אני צריכה את המעט של השקט הזה כרגע. לפחות למספיק זמן כדי להתכונן. אני לובשת במהירות חולצה החושפת חצי מהכתף שלי וג'ינס משופשף. אני לוקחת נשימה עמוקה ויורדת למטה. לוק ואש עומדים יחד ושניהם משוחחים בניהם.

זאת נראת שיחה ערה למדיי, אבל אין בי כוח להאזין בסתר ולכן אני מנקה את גרוני ממש כשאני לפניהם והם מסיטים את מבטם לעברי. מבטו של לוק חולף על גופי ואני נעה בחוסר נוחות בעוד שאני קולטת את אש בועט בו מהצד.

״תפסיק לבהות בה כמו סוטה, אתה מלחיץ אותה״. הפעם אני לא יכולה להגיד אחרת אני צריכה להודות לו על כך. ״אני מצטער על זה מתוקה, אבל את פאקיג יפה!״ הוא אומר. יותר נכון מטיח בפניי בסוג של צעקה ואני מכרינה את ראשי כי אני מסמיקה לגמרי.

״ואתה תספיק לדבר עליה בגוף שלישי! לא לימדו אותך שזה לא מנומס?״ אני רואה את לוק נועץ מבט מאשים באש שמחזיר לו מבט חודר. ״השפה שלך גרועה או משהו? אני מדבר איתך עליה למרות שהיא נוכחת. אני לא מדבר אליה ישירות אלא עליה ולכן אני אדבר עליה בגוף שלישי״.

אני מוצאת את עצמי מעבירה את מבטי בחיוך אליהם. הם מתווכחים לי על שפה ולשון, אבל זה נחמד כי זה בדיוק מה שאני צריכה כרגע. קצת הפוגה מכל המחשבות הקודרות שלי לאחרונה. אני חושבת שאני מחבבת את לוק באמת, למרות הישירות שלו וכך שהוא בוהה בי. הוא מצחיק למרות שהוא מביך רוב הזמן.

אני מחליטה לעצמי שאני אצליח להסתדר איתו. אולי שיהיה לי קצת יותר אומץ אני אוכל לצחוק איתו בדרך הזו שהוא עושה.

~~~

בנות, אני מחפשת אחר עורכת יש לי אחת מדהימה אבל אני לא רוצה להעמיס עליה יותר מידי.

הסטנדרטים גבוהים ואני קצת מתנצלת.

אבל יש מישהי שמוכנה לנסות?

באהבה,

וויט א'נגל.