נקודת מבט של פלור.
למחרת.
פקחתי את עיניי באיטיות, הראש שלי כואב. הסתכלתי סביבי, רגע, למה אני בבית של הארי? מה לעזאזל קרה אתמול? קמתי מהמיטה, כאב הראש התחזק מעט. אני צריכה כדור.
נכנסתי לחדר האמבטיה שלו, פותחת ארונות כדי לחפש כדור לכאב ראש. כשמצאתי אחד, במהירות בלעתי אותו עם מים, ומיד נכנסתי חזרה לחדר.
רגע, אם אני פה, מה קרה עם זאין? לעזאזל אני לא זוכרת כלום. אני זוכרת שאני וזאין השתכרנו. אני זוכרת במעומעם שנכנסנו לאיזה חדר, אבל זהו.
יצאתי מהחדר של הארי אל הסלון, עיניי ופי נפערים כשאני רואה את מה שאני רואה. הארי שוכב על הספה, חתכים על גופו, ושברים של זכוכיות בכל מקום.
מה לעזאזל הלך כאן?!
חזרתי לחדר מבלי להסתכל לאחור, מבט המום עדיין על פניי. חיפשתי בעיניי את התיק שלי, וכשמצאתי אותו מיד שלפתי את הטלפון, מתחילה לסמס לזאין.
אני: היי איך אתה? תקשיב, אני לא זוכרת מה קרה אתמול, ואם אתה זוכר משהו תגיד לי, ואם זה משהו רע אז אני מצטערת.x
זאין: אני בסדר, חוץ מהסימן אגרוף שיש לי בבטן. מה איתך?
זאין: ואני זוכר במעומעם, אני לא יודע מה קרה אתמול. איפה את?
אגרוף? יכול להיות שהארי נתן לו אותו?
אני: אני מקווה שזה לא כואב. אני בסדר, נדבר.x
זאין: xx
אני רוצה תשובות. אני בטוחה שהארי הוא היחיד שיודע מה קרה, ואני לא הולכת מכאן עד שהוא ייתן לי אותן.
הנחתי את הטלפון על המיטה וקמתי בחזרה אל הסלון, הארי כבר היה ער, הוא ישב על הספה. הוא הרים את ראשו אליי, מבטו היה חסר רגש, אך בעיניו צפו כעס וכאב.
הוא נעמד, שותק. שנינו עמדנו שותקים, כועסים. אני כועסת משום שאני לא יודעת מה קרה אתמול בלילה ולמה אני פה, אני לא יודעת על מה הוא כועס.
הוא הזיז את ידיו, ולפתע ראיתי דם שמתחיל לנזול מהן. ״אתה מדמם.״ אמרתי.
״אכפת לך בכלל?״ קולו יצא עם כאב. ברור שאכפת לי, מטומטם. אבל העדפתי לשתוק. ״אני הולכת להביא תחבושת.״ התעלמתי והלכתי.
כשחזרתי הוא שוב ישב על הספה, עם ראשו מושפל מטה. התיישבתי על הספה לידו, עדיין יש מרחק בינינו. הוא הושיט לי את ידיו, ועדיין לא הסתכל עליי.
YOU ARE READING
Daddy's (Harry Styles AU)
Fanfiction"בואי לכאן, ותרכבי עליי." - פלורנס מתחילה לעבוד בחנות לצעצועי מין.
