Daddy's (Harry Styles AU)

27. שאלות

״ליאם." אני מוציאה את האוויר שהחזקתי בבטני.

הוא נעמד ממושבו, מרפרף את צד הג'קט שלו בזמן שהוא הולך מסביב לשולחנו.

הוא לובש ג'קט עור עם חולצה לבנה מתחת, ג'ינס בצבע כחול בהיר עם חורים בברכיים, ומגפי עבודה חומות. שיערו מורם למעלה עם חלקים של שיער תינוקי (-לא הבנתי???) שיוצאים מהקצה מכיוון שהג'ל לא תפס אותם למעלה. הוא נראה כאילו הוא עושה עיני חתול שנראים כה פוזלים כרגע, אך החיוך על פניו כולל השיער שעל פניו (-זיפים) גורמים לי לרצות לסגור בכוח את רגליי יחד.

בהפתעה הוא מתקדם אליי ונותן לי חצי חיבוק לפני שמושך אותי הרחק ומשפשף את כתפי, "הרבה זמן לא התראנו, אני מאמין שדיברנו רק פעם אחת. האם אני טועה?" (-אלוהים אני מדמיינת אתזה בקול שלו ויש לי מחשבות לא-קדושות.) הוא שואל בזמן שהוא הולך לכיסא, הולך מאחוריו ומושך אותו החוצה בשבילי.

"תודה." אני אומרת לו בשקט בזמן שאני מתיישבת, "כן אני חושבת שזה היה רק פעם אחת, מה שלומך?" אני שואלת אותו בזמן שהוא הולך למאחורי השולחן ומתיישב מולי בכיסא שלו שוב.

לקבל את העבודה הזו עלולה להיות קלה יותר ממה שחשבתי.

"טוב, טוב. אז אני רואה שאת כאן לראיון." ליאם אומר עם חיוך על פניו בזמן שהוא מקפל את ידיו יחד, נשען אחורה בכיסא שלו, שם את ידיו על ברכיו, ונותן לי את החיוך הכי סקסי שאי פעם ראיתי בחיי.

"אממ אני מניחה, לא ידעתי שהמקום הזה שלך." אני אומרת לו בזמן שאני משפילה מבט לשולחן, רק לפעמים מביטה בעיניו. זה סוג של מביך, לשניה חשבתי שזה יהיה קל אבל זה לא. למה כל הבוסים שהיו לי מאז שעברתי לכאן (ובכן אולי רק בוס עם ליאם) היו כל כך לוהטים?

"כן, ובכן את אוהבת את זה כאן?" ליאם שואל אותי עם הבעת פנים רצינית.

0-100 ממש מהיר.

"כן אבל, מה הקטע עם הלבן?" אני שואלת אותו, מביטה בעיניו הפעם. היי, אני רצינית.

ליאם מגחך לפני שהוא עונה, "זה הצבע היחיד שלא גרם לי להרגיש כמו טיפש שאנשים הגיעו לכאן, זה רגיל ופשוט. אני חושב שורוד זה טיפה יותר מידי, במיוחד אם זה על הקירות וכל זה." הוא אומר לי בכנות.

אני חושבת שזה הדבר שאני הכי אוהבת בו כבר, הוא כנה ואמיתי, לא כמו הארי.

אני מצחקקת מעט, "אני מניחה שזה חצי נכון, אך רק הצבע שעל ה'צעצועים' והפוסטרים." אני אומרת לו. הנוחות שלי חזרה ואני משלבת את ידיי, נשענת אחורה בכיסא, ושמה את ידיי על ברכיי. אני מביטה בו עם חיוך פלרטטני קטן.