Daddy's (Harry Styles AU)

6. תגובתה של מיה

רצתי לדירה שלי ושל מיה, יותר נכון הדירה של מיה אבל אני גרה בה. הוצאתי את המפתחות מארנקי בידיעה שאם מיה בבית זה יהיה נעול מאחר והיא מפחדת שמישהו יפרוץ ויאנוס אותה.

כן, אני יודעת. יש לה דמיון מוזר. אבל ה'חלק של העיירה' הזאת בעצם דיי גרוע. אתה לא יכול לסמוך על אף אחד כשאתה הולך הביתה ברחובות בלילה.

כשאני דוחפת קדימה ופותחת את הדלת, אני מורידה את הג'קט שלי וזורקת את תיק הבגדים שהיה לי כשאני הולכת לעבוד איפה שהוא שאני לא אזכור אחרי, משליכה את מפתחותיי לדלפק במטבח, ונמרצת לסלון כדי לראות אם מיה צופה בתוכנית הטלוויזיה הלילית 'תואר ראשון'.

אני לא מבינה למה היא צופה בה, היא משעממת לעזאזל.

"מיה!" אני צועקת כשאני לא מוצאת אותה בסלון ורצה במעלי המדרגות כאילו שהיו עשרות זומבים מאחוריי.

"לא, ג'ייק היא הייתה ילדה טובה אתה אסטופידו אידיאוטה." אני שומעת את מיה מקללת בספרדית.

כן היא בחדרה צופה בתוכניות שלה, אני רצה ובטריקה פותחת את דלתה לפני שקופצת למיטה לידה.

"מיה מיה מיה מיה מיה." אני מזמרת כשאני קופצת למעלה ולמטה במיטתה.

"מה את רוצה? לעזאזל, צ'יקה, הירגעי." היא אומרת כשההלם שלי שפרץ דרך דלתה נעלם עכשיו והיא נראת מאוד מעוצבנת.

אני צונחת על מיטתה, מתיישבת עם רגליים משולבות וידיים משולבות על רגליי.

מיה מביטה אליי כאילו אני על קראק (-הרואין), לפני שבאיטיות מזיזה את עינייה לגופי.

"מה לעזאזל את לובשת?" היא אומרת ומרימה קצת מהשמלה ומשחררת את זה לפני שמסובבת את גופה כדי שתוכל להביט בי.

"הו זה," אמרתי בזמן שאני מרימה את זה כמו שעשתה ונותנת לזה ליפול, "זה המדים\שמלה שאני חייבת ללבוש לעבודה." סיימתי כאשר אני מצביעה אל הסמל 'דאדיס' ליד החזה שלי.

"הו... זה סוג של חמוד."

"כן אני מניחה, אבל תנחשי מה קרה היום בעבודה?" אני אומרת בזמן שאני מרימה את ידי לפי אבל אז מחזירה אותה לצידי כדי שלא אכסוס את ציפורניי. אני עושה את זה הרבה כשאני מעוצבנת.

מיה מסתכלת אליי לפני שמכבה את הטלוויזיה ונותנת לי תשומת לב מלאה, "בסדר תספרי לי הכל ילדה."

"טוב אז כהתחלה..."

-

וזה מה שעשיתי, סיפרתי לה הכל.

מכמה שתילי מגניבה, לכל הצעצועים השונים שהבנתי מה הם ומה הם עושים (אפילו מיה רוצה לנסות כמה והיא שאלה אותי אם אני יכולה להגניב כמה בתיקי פעם הבאה... אמרתי לא.), לדברים שהארי אמר ועשה לי אפילו שזה היה מביך מאוד לדבר על זה.

מיה הסתכלה עליי עם עיניים פקוחות לרווחה כשסיימתי.

"ואז הוא נישק אותי על המצח פעם נוספת לפני שבמהירות יצאתי כאילו שעליתי באש." אמרתי כשנשכתי את שפתי וחיכיתי לתגובתה.

אחרי כ2 דקות היא צוחקת ומסתכלת עליי, "אוו פלור כאן מצאה לעצמה ילד לבן." היא אמרה כשדקרה את לחיי גורמת לי להעיף את ידה בזמן שהיא צוחקת כתגובה.

"אני גם לבנה, מיה." אני אומרת בזמן שאני מגלגלת את עיניי ונשכבת על מיטתה עם ידיי על מצחי.

"אני יודעת, אני רק צוחקת, אבל לעזאזל ילדה, יש לך חרא להתמודד איתו. אני אשמח להכיר את תילי היא נשמעת מגניבה." מיה אומרת ומדליקה בחזרה את הטלוויזיה גורמת לתואר הראשון ולפרצוף התוכניות שלה לקפוץ על המסך.

עיניי נפקחות לרווחה כשאני מתיישבת ונשענת על מרפקיי, "זה כל מה שיש לך להגיד לגביי זה." אני אומרת עם הלם מעורבב בקולי.

"היי זאת לא בעיה שלי." היא אומרת עם ידייה באוויר וחיוך על פנייה. "היי לפחות את מקבלת לעצמך תשומת-בן."

"סתמי." מלמלתי בזמן שאני נשכבת וזורקת את השמיכה מעל פניי שומעת את מיה מגחכת.

אלוהים היא יכולה להיות חסרת תועלת לפעמים.

-

בתמונה- הדאדי של פלורסנט!!!!!!