-נקודת המבט של הארי:
בו התנהגה קצת מוזר בימים האחרונים. היה נראה כאילו מוחה היה עסוק בדברים אחרים. קיוויתי שזה לא בגלל החרטה של היחסי מין איתי. הייתי מאופק במחוות שלי אליה, זהיר, לא רציתי לפגוע בה יותר משפגעתי בה כבר. עדיין הרגשתי קצת אי נוחות עם מה שקרה בחדרה, כועס על עצמי שאיבדתי שליטה. בו לא הייתה צריכה להיחשף לצד הזה שבי.
כשנכנסתי לסלון גבה של בו היה מופנה אליי, בעוד היא מחטטת בתיק שלה. את חלקה העליון עיטרה חולצה משובצת כהה שלי, שכבר נהייתה גדולה וקרועה. השרוולים היו ארוכים מדי לידיה. הג'ינס שלה נצמד בצורה מושלמת לקימוריה, משהו שתמיד אהבתי אצלה. חייכתי, והתקדמתי לעברה. גופה קפץ בזרועותיי בזמן שעטפתי אותה בחיבוקי. לחצתי אותה מעט, מניח את סנטרי על כתפה. התנוחה שלי אפשרה לי לשאוף את ריחה המדהים.
"זה רק אני." צחקתי בשקט.
אחת מידיי טיילה לכיוון החזה שלה, לחצתי את כף ידי על הציצי שלה. הרגשתי עם ידי את ליבה שדפק במהרה.
"הכול בסדר?" שאלתי בדאגה. "א- אני בסדר, פשוט הפחדת אותי." היא אמרה.
שפתיי לחצו על צווארה נשיקות קטנות בכוונה להרגיע אותה מעט. אך קצת התבאסתי כשהיא הלכה הצידה. היא התרחקה ממני, ודחפה את הלפטופ בינינו בעוד שניסיתי להתקדם לעברה. בו ספגה את הזעם שלי, מבטי המבולבל גרם לה להתחיל לדבר.
"יש לי בעיות עם האייטיונס, חשבתי אולי אתה יכול להעיף מבט?"
היא הציצה אליי בזהירות, שאלתה נגמרה בנשיכת שפתה התחתונה. בו חייכה בביישנות ואני לקחתי את המחשב מידיה. האצבעות שלנו התחככו לרגע.
"בטח." עניתי.
ידה הונחה על כתפי והיא נשענה עליי, שותלת נשיקה קטנה על לחיי. שפתיה החמות מדגדגות את עורי.
"תודה. אני הולכת לחדר האמבטיה."
התיישבתי על הספה בעוד בו עזבה את החדר. דאגותיי חלפו, תלתלים נפלו על פניי ואני הזזתי אותם. הלפטופ שלה נח על ירכיי בעוד פתחתי את המסך ולחצתי על כפתור הכיבוי.
-נקודת המבט של בו- סגרתי את הדלת בשקט עד כמה שיכולתי. לא רציתי שהחבר שלי יהיה מודע להיותי בחדרו. הדלת נסגרה ואני הסתובבתי בחדר, סורקת את החלל שמקיף אותי. התחלתי מיד בחיפושים, פתחתי את המגירות ומחטטת בין בגדיו. זה היה חייב להיות שם איפה שהו.
עזבתי את מקום האחסון של חולצותיו, הסתובבתי בטירוף ופניתי עם פניי לכיוון הארון. הדלתות נפתחו לרווחה לפני שהספקתי לרדת לברכיי, לחפש במדף התחתון. לא היה לי מזל, הסתכלתי מעלה. נעמדתי על רגליי, התמתחתי ככל שיכולתי, מנסה להגיע למדף הגבוה ביותר. אנחה נפלטה מפי כשלא הצלחתי להגיע, קצות אצבעותיי לא היו קרובות בכלל למטרה. משכתי לעברי כיסא, עולה עליו ומנסה להגיע למטרה בפעם השנייה. בזכות הגובה, ידי גששה על העץ, קיללתי לנוכח זה שלא מצאתי כלום.
