חייכתי ונפנפתי לשלום לפופי כשיצאתי מהעבודה. הואנס שלי צעדו לאורך המדרכה כשהלכתי בדרכי הביתה. פשפשתי בתיק שהיה תלוי על כתפי, הוצאתי ממנו את האייפוד ושחררתי את האוזניות. הכנסתי אותן לאוזניי וחיפשתי שיר טוב עד שמצאתי אחד שהתאים למצב רוחי.
הסתכלתי מסביבי ברפרוף ולא לגמרי הבחנתי בפרטים השונים שברחוב. הרוח שנשבה העיפה את שיערי לכל הכיוונים. פניתי בקיצור הדרך שתמיד לקחתי, דרך החניון; עיניי נחו על מכונית גדולה ושחורה שחנתה שם. לרגע חשבתי שעיניי מטעות אותי אך המשכתי להסתכל בעניין. הורדתי אוזניה אחת והתקדמתי אל המכונית - זיהיתי חלק מהמספרים על לוחית הזיהוי וידעתי שזו המכונית שלו.
הסתובבתי במקום, סורקת בעיניי את הרחוב ומחפשת את הבחור המתולתל והגבוה שגרם לליבי לקפוץ. הופתעתי מעט כשהתאכזבתי שלא מצאתי אותו. עיניי נדדו לבניין שלו החניון היה שייך: זה היה סוג של מכון כושר. הסתקרנתי מעט והתקדמתי לכיוונו; פתחתי את הדלת בקושי רב וכשנכנסתי, הכנסתי את האייפוד והאוזניות בחזרה לתיק. הלובי הראשי היה ענק. המון דלתות שהיו פזורות לאורכו הובילו לחדרים שונים ומשונים. הקירות הלבנים עוטרו בפוסטרים של חיטוב הגוף. האישה בקבלה חייכה אליי ומיד חייכתי אליה חזרה.
"אפשר לעזור לך, גברת?"
סובבתי את ראשי ומצאתי בחור גבוה ושרירי. המראה החזק שלו מעט הלחיץ אותי והוא כנראה הבחין בזה כשפניו התרככו לחיוך.
"אני, אמממ... האם הארי כאן?"
הוא הסתכל עליי לשנייה ובחן אותי במבט מבולבל.
"סטיילס?" הוא שאל בקול עמוק.
הנהנתי.
"כן, הוא..." ראשו זז מצד לצד, "בואי איתי."
עקבתי אחרי הבחור אל תוך חדר אימונים ענקי. ריח טסטוסטרון מילא את נשימותיי. החדר היה עמוס באנשים שהתקבצו בכל כיוון והתאמנו: הרימו משקולות, הרביצו לשקי אגרוף או עשו שכיבות שמיכה. עיניי נדדו למרכז הרחבה, בה עמדה במת אגרוף גדולה במיוחד שהוחזקה ע"י חבלים שנקשרו לתקרה.
"הוא ממש כאן, לאב."
הוא הצביע על פינה מסוימת בחדר. הודיתי לו וציפיתי שיסתובב וילך אך הסיטואציה סקרנה אותו מידי אז הוא נשאר במקום וצפה בי כשהלכתי לכיוון בו הצביע. שני בחורים עמדו על מזרנים כחולים; זיהיתי את תלתליו של הארי עוד מרחוק. בחנתי אותו מלמעלה עד למטה: עורפו המיוזע טפטף, השרוולים של חולצתו האפורה קופלו עד למעלה ואת רגליו הארוכות עיטרו סוג מכנסיים קצרים וכחולים-כהים. הוא עמד עם גבו אליי כשהבחור השני רץ וקפץ במקום אל מולו.
"שוב!" הארי צעק בקולו המחוספס.
הבחור התחמק בקלות מרצף המכות שהארי שלח לכיוונו; הוא הרים את ידיו כמגננה והצליח לחסום את הארי.
