פרק 124: להעריך מחדש.

Start from the beginning
                                    

לואי: ומה האבחנה שלך, דוקטור פה-דביק?

הארי: שתמיד היית חתיכת חרא קטן. תינוק מניאק שגדל להיות גבר מניאק.

לואי: (מהנהן בצחוק) עמוק. מה אני הייתי מותא אם הייתי נכנס ליומן שלך מהחטיבה?

הארי: (מרים גבות, קול נמוך) רשימת חפצים שחשבתי על לדחוף לתחת שלי.

לואי: (צוחק) אתה דוחה.

הארי: אני צריך להוסיף לרשימה משהו.

לואי: מה?

הארי: (תופס את הידיים של לואי) שתי אלו. (לואי מושך אותן, עושה פרצוף נגעל) אני חושב שאני אדרג אותן כ10, ממש מתחת לבננה.

לואי: (משועשע) אתה יודע איך לתת בוסט לאגו של גבר.

הארי: אני אוהב את החדר. תראה את כל הגביעים שלך. אתה לא נהנה לזכור שהיית מספר אחת בליטרלי הכל? הייתי חושב שזה יהיה הדבר האהוב עלייך לעשות.

לואי: היו לי בעיות.

הארי: להיות טוב בדברים זה לא בעיה. תנסה להיות אני, בשורט, כשמתקיפים אותי למוות במחניים. ועוד להנות מזה. (לואי צובט אותו) היי!

לואי: לא נהנית מזה?

הארי: זאת אומרת, אם אתה כבר עושה את זה, תעשה מכל הלב. שאני אהנה מזה.

לואי: אנחנו מדברים על החדר שלי. אתה יכול להפסיק להיות חרמן לשנייה אחת כדי שאני אוכל להיות נוסטלגי כמו שצריך ולעשות מונולוג?

הארי: אני יכול. אני יכול. תמשיך.

לואי: איבדתי את קו המחשבה שלי.

הארי: עשית הרבה דברים.

לואי: פסנתר, דיבייט, בייסבול, טניס לפעמים, ניסיתי לצייר אבל זה לא עבד. הייתי בסדר בכדרות. הייתי עושה מלא בולבולים מחימר. יכלתי להתחיל עסק משלי בגיל 13. ניסיתי לעשות כל מה שנקלע לדרכי.

הארי: גם כדורגל. כל הפוסטרים.

לואי: אהבתי כדורגל.

הארי: היית בקבוצה?

לואי: כן. במשך המון זמן. (מצביע על חולצה שתלויה על הקיר) זה החולצה שלי.

הארי: למה לא שיחקת בקולג׳?

לואי: לא הייתי כזה טוב. פלוס, פרשתי בשנה האחרונה של התיכון. לא חשבתי שאני אוהב את זה שוב.

הארי: (מחמיץ פנים) למה?

לואי: זה קצת סיפור ארוך.

הארי: ארוך כאילו, אנחנו נהיה במיטה כל היום-מה שלא אכפת לי בכלל. או ארוך כאילו-אני-לא-רוצה-לדבר-על-זה.

לואי: קצת שניהם, אני מניח. (הארי שקט) הגרסא הקצרה לא יכלתי יותר. הם אה, לא רצו, בעיקרון.

וידויים של נסיך דיסני הומו // מתורגם לעבריתWhere stories live. Discover now