Our neighborhood

By Forever_QueenDarling

220K 18.8K 6.3K

מארי לוקאס ופדרו גרו תמיד בשכנות אחד לשני,מגיל קטן הם החברים הכי טובים, זוהי השנה האחרונה שלהם בתיכון וזוהי... More

פרק 1
פרק 2
פרק 3
פרק 4
פרק 5
פרק 6
פרק 7
פרק 8
פרק 9
פרק 10
פרק 11
פרק 12
פרק 13
פרק 14
פרק 15
פרק 16
פרק 17
פרק 18
פרק 19
פרק 20
פרק 21
פרק 22
פרק 23
פרק 24
פרק 25
פרק 26
פרק 27
פרק 28
פרק 29
פרק 30
פרק 31
פרק 32
פרק 33
פרק 34
פרק 35
פרק 36
פרק 37
פרק 38
פרק 39
פרק 40
פרק 41
פרק 42
פרק 43
פרק 44
פרק 45
פרק 46
פרק 47
פרק 48
פרק 49
פרק 50
פרק 51
פרק 52
פרק 53
פרק 54
פרק 55
פרק 56
פרק 57
פרק 58
פרק 59
פרק 60
אפילוג חלק א'
אפילוג חלק ב'
עונה 2 פרק 1
עונה 2 פרק 2
עונה 2 פרק 4
עונה 2 פרק 5
עונה 2 פרק 6
עונה 2 פרק 7
עונה 2 פרק 8
סיפור חדש

עונה 2 פרק 3

1.7K 202 28
By Forever_QueenDarling

(בתמונה זו איזבלה.)
-
"מה השיעור הראשון שלך?" ברייאן שאל לאחר ששם חולצה.

"מתמטיקה." אמרתי,מוציא את הטלפון מההטענה."שלך?"

"אומנות בימי הביניים" הוא הוציא לשון. "ישלך מפתח,כן?"

"אהה.." גיששתי בכיסים שלי,ואז בתיק עד שמצאתי." כן" הנפתי את המפתח באוויר.

"הכיתה שלי באזור D איפה שלך? שנלך ביחד." הוא הציע.

"אזור G, זה די רחוק. תודה בכל זאת,אחי."חייכתי אליו והוא הינהן בחיוך קטן ויצא.

הכנסתי את המפתח של החדר לתיק שלי ואז ברייאן צץ שוב.

"ותעיר את טד שוב פעם." הוא אמר והנהנתי.

"טד?" אמרתי בקולניות לאחר שברייאן הלך,שוב.

"חפפ..אה..שט.." הוא מילמל כמה..מילים?

"השיעור הראשון מתחיל עוד עשרים דקות,לא כדאי לך לאחר ביום הראשון." המשכתי לדבר בקול גבוה.

" עשרים דקות?" טד זינק ממיטתו.

גיחכתי," כן."

"איזה מבנה אתה?" הוא שאל

"מבנה G, וברייאן כבר הלך."

"המנייאק הזה" טד גילגל עיניו.

"תמהר" שמתי את התיק שלי על כתפיי,אחזתי בטלפון שלי ויצאתי מהחדר.

אחזתי בטלפון ונכנסתי לאפליקציה של הבית ספר,מחפש אחר המפה ומקיש את המספר כיתה שלי.
תוך פחות מחצי דקה הטלפון הביא לי מפה קלה ומסודרת איך להגיע לכיתה שלי כמה שיותר מהר.
אהבתי את הטכנולוגיה ושמחתי להשתמש בה איפה שיכלה לעזור.

כאשר הגעתי לכיתה,התיישבתי בכיסא בסוף.
אחרי אתמול בלילה,שכולם מצאו אותי,דפקו על דלת חדרינו לפחות 50 פעם. אם לא יותר.
עד שטד התחרפן כבר וצרח על האחרונים שבאו לדפוק בדלת והם,כנראה,דאגו להפיץ לחבריהם את הבשורה שכל מי שייעז לדפוק בדלת חדרי יזכה לצרחות מטד.
אז לא רציתי למשוך תשומת לב מיותרת,
אני בסך הכל תלמיד רגיל שרוצה ללמוד בקולאג'.

"היי" נשמע קול עדין לצידי,סובבתי את ראשי מבחין בבחורה ג'ינג'ית-בלונדה נחמדה.
שלשם שינוי(מהבנות שפנו אליי), לא הייתה מעודדת.

"היי" הינהנתי,בחיוך קל.

"אתה גם שנה ראשונה,נכון?" היא שאלה והנהנתי.

"רק אותי מלחיצה העובדה שיש פה כל כך הרבה תלמידי שנה שנייה?" היא קססה ציפורניה בעדינות.

"למה זה מלחיץ אותך?" תהיתי.

"זה אומר שהרבה נכשלו שנה שעברה בכיתה הזו." היא אמרה.

"אה." גיחכתי, "טוב,אני מקווה שאני ואת לא ניכשל."

היא צחקה ואז אמרה, "איך קוראים לך?"

קצת הופתעתי מהשאלה אך שמחתי." דניאל,ולך?"

"איזבלה." היא הינהנה.

"נעים להכיר" חייכתי אליה.

היא הצביעה עליי והרימה גבה, "יש לך מבטא. לא מבטא ספרדי,מאיפה אתה?"

"קליפורניה." חייכתי, "יפה שזיהית. חשבתי שהוא נעלם לי כבר עם השנים."

היא חייכה בגאווה," כמה שנים אתה פה?"

"עברתי לפה שהייתי בן כמעט 10. אני מניח שעבר מספיק זמן." הנפתי ידיי באוויר.

"אל תדאג" היא ניסתה לנחם אותי, "לפחות כבר לא כל כך מבחינים בו."

"את הבחנת." צחקתי.

"טוב, אני אמריקאית בעצמי אז אני מניחה שיש לי גלאי לזה."

"אמריקאית?" הרמתי גבה.

"אני מניו יורק. עליתי לפה עם אמא שלי." היא אמרה באנגלית,מדגישה לי את המבטא שלה.

הבטתי בה בפליאה, "עכשיו רק אני שם לב."

"כן? כנראה שאני כבר יותר טובה ממך." היא הוציאה לשון.

צחקתי," אני מניח."

הוצאתי את המחשב הנייד שלי ופנקס קטן עם עט וסידרתי הכל שיהיה לי נוח בצורה שגם אקשיב למורה וגם אספיק לרשום.

"אז,למה עלית רק עם אמא שלך לפה?" אמרתי. אני כל כך חסר טקט,שאני שם לב לזה רק אחרי שאני מדבר.

היא הביטה בי בפליאה,גורמת לי להרגיש לא בנוח."סליחה,זה לא היה ב-" התחלתי להגיד אך נקטעתי על ידה.

"זה בסדר גמור," היא הניחה את ידה על כתפי. "אמא שלי לא מוכנה לספר לי. ההשערה שלי היא שהוא עזב אותנו,אוו משהו בסגנון."

"אוו שהוא לא יודע שיש לו בת." אמרתי.

היא בהתה באוויר,חושבת." לא חשבתי על זה."

"בשביל זה יש אותי" חייכתי אליה.

"לא.." היא ביטלה את מחשבותיה, "אין מצב שאמא שלי הייתה עושה את זה. למה שהיא לא תספר לו?"

" אולי היא פחדה מהתגובה שלו,אולי זה היה משהו חד פעמי והיא לא מצאה אותו אפילו. יש מיליון סיבות.." משכתי בכתפיי.

"שלום לכולם" המרצה אמר,גורם לכולם להיות בשקט.

"אני אהיה המרצה שלכם.." הוא החל להגיד. הבטתי על איזבלה,רואה אותה מביטה במחברת שלה ומשרבטת כמה משפטים.
השיער הג'ינג'י-בלונדיני שלה נפל טיפה על המחברת ושאר השיער שהיה מאחור נמשך עד הכיסא.
תמיד תהיתי איך בנות מסתדרות עם שיער כזה ארוך,זה בטח סיוט. אף פעם לא אהבתי את זה.
אבל לאיזבלה,זה החמיא,זה הוסיף למראה שלה. אהבתי את זה.

שנגמר השיעור,מיהרתי לגשת לאיזבלה.
"ראיתי שבשיעור לא היית כל כך מרוכזת." אמרתי.

"אממ.כן." היא הודתה, "חשבתי על מה שידברנו עליו בתחילת השיעור."

"תשמעי,אני לא רוצה שזה כל כך יטריד אותך. אני סתם שיערתי." אמרתי.

"אני רוצה לחפש אותו." היא אמרה. מהנהנת בנחישות,מביטה בעיניי.

"את אבא שלך?" אמרתי בפליאה.

"כן!" היא אמרה, "אתחיל כבר היום." היא הכניסה את הטלפון שלה לתיק והחלה ללכת.

"אני רוצה לעזור לך" אמרתי.
למה אמרתי את זה? כאילו עוד שנייה לא יהיה לי מספיק על הראש עם כל הלימודים.

"באמת?" היא פקחה את עינייה בשמחה.

"כן." אמרתי,
כוסאמק מפגר אחד. יכלת לצאת מזה עכשיו.

"לא.." היא היססה. "זה בסדר,באמת." היא ניסתה לשכנע אותי. ואותה?.

"זה בסדר,אני רוצה לעזור לך." אמרתי.
מדמיין איך אני מכניס לעצמי אגרופים לבטן שוב ושוב. אני כזה דביל.

"החדר שלי זה 1117 בוא לשמה אחר הצהריים,ונתחיל במחקר שלנו." היא קרצה לי.

צחקתי," נתראה"

"אני כזה מטומטם" מילמלתי לעצמי שהתחלתי ללכת לעבר הכיתה ההבאה שלי.

"ביחד!" ברייאן צעק לי שראה אותי עומד להיכנס לכיתה.

"שיט אחי!" אמרתי בשמחה, "אתה גם פה?"

"כן!" הוא חיבק אותי חצי חיבוק ונכנסנו ביחד.

ברייאן התיישב בשורה הראשונה ועמדתי לצידו, "בוא לשורה האחרונה." הצעתי.

אני וברייאן היינו כל כך שונים,
הוא אהב להיות בולט,מרכז תשומת הלב ואני כל כך אהבתי להיות מחוץ לזה.
כאילו,אני מניח שכמו כולם גם לי יש את הרגעים האלו שאני אשמח לזה אבל רוב הזמן הרגשתי בסדר גמור להיות גם מאחורה.
במקרים מסויימים זה היה גם עדיף.

"מה אחי למה?" הוא אמר בבאסה.

"זה בסדר," גיחכתי לאחר שראיתי שהוא בבאסה על זה.

הוא הינהן בשמחה ועליתי ללמעלה,לשורה האחרונה.
התיישבתי שמחה וחיפשתי אחר בחורות מגניבות כמו איזבלה,אווו בנים שאוכל לדבר איתם.
אבל הכיתה הזו הייתה די ריקה.
כנראה שיעור משאבי טבע היה השיעור שאף אחד לא מגיע אליו. שכולם מבריזים ממנו.

לעומתי,ברייאן מצא כבר כמה חברים בשורה הראשונה.
מחר ולכל התלמידים שנמצאו בכיתה היה מקום כבר בשורה הראשונה הייתי האדם היחיד בשורה האחרונה.
לכן,התקדמתי לשורה השנייה.

בסוף השיעור,הלכנו לקפיטריה.
עם עוד כמה חברים שברייאן הכיר בשיעור משאבי טבע והכיר ביננו.
פטרישה אמרה שהיא שונאת את השיעור הזה והיא באה רק בשביל חברה שלה ריילי, שהיא לעומתה מתה על השיעור הזה.
ואדי ולוק באו רק בשביל להראות נוכחות בשיעור הראשון.

"כבר הצלחת להסתבך?" טד צחק עליי אחרי שסיפרתי לו על ההבטחות שלי לאיזבלה.

"לא יודע למה,לא הייתי יכול לסרב לה. אני כזה מפגר." גילגלתי עיניי.

"אני חושבת שזה רומנטי" ריילי אמרה,שמסתבר האזינה לשיחה שלנו.

טד צחק על מה שאמרה ואמר, " מתי הפגישה הראשונה שלכם?"

"אחר הצהריים." אמרתי.

וריילי אמרה בחיוך קטן,"זה הולך להיות מעניין.."

-----

התגובות של הפרק רובן היו על הסוגייה של האם דניאל יהיה הומו אוו לא, כפרה עליכן אל תתעסקו בזה. מה שיהיה יהיה מבטיחה שתאהבו.
ובכל מקרה,עדיין לא קבעתי מה יהיה ואיך יהיה אז הכל נתון להתפתחות הסיפור.

והלייקים ירדו אז תראו נוכחות!!!(הכוכבים האלו)

תודה רבה על הלייקים והתגובות אוהבת את כולכן 💖💖💖

נ.ב- כל הבנות שהלכו להופעה של ג'סטין איך היהההה??? אני נהנתי רצח 😍😍

Continue Reading

You'll Also Like

253K 21.4K 94
לוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר...
103K 8.4K 43
אוולין דלקה- הגיע היום הולדת 21 שלי ואיתה נלקחת החירות שלי. בתור הבת של הקיסר אני אצטרך לקיים את המנהג שעובר בדורות שלנו. אצטרך למצוא גבר ולהתחתן אית...
13.4K 611 38
הקאפו הקר. אף אחד לא מעז להרים את מבטו לעברו. מי האמין שאישה יכלה להאיר את עולמו? והכל רק בגלל דבר אחד. חוזה.
14.3K 256 16
אזהרה! תכנים מיניים לא לבוא בתלונות 🔞 גייז ארוטי הוא נכנס לכלוב כדי להלחם בשדים של העבר, והוא מתאגרף כי הוא תמיד היה מקצוען. הוא רוצה לחנוק אותו, ...