קריאה מהנה💝
"היי בייב"עומר אמר,מחייך אליי.
בייב?באמת?
"היי,אני האמתי ממהרת לשיעור" גירדתי בראשי באי נוחות.
"איזה שיעור יש לך?" הוא תהה,
"מתמטיקה" נאנחתי,לברוח לו לא יהיה מכבד כל כך.
לא שהיה לי טיפת כבוד אליו לנוכח העובדה שהוא מתייחס לפדרו מגעיל ומרחיק את לוקאס מאיתנו.
"אני שונא את החרא הזה" הוא צחק,מדליק סיגרייה.
"אני אוהבת מתמטיקה" אמרתי
"וואו,ספרדיה אוהבת מתמטיקה?" הוא צחק
"מה זה אמור להביע?" לא צחקתי כלל.
"כלום,פשוט,את יודעת." הוא ניסה להסביר את עצמו.
"לא,אני לא יודעת האמתי"
ידעתי בדיוק למה הוא התכוון,תמיד היה את הסטיגמה הזו מכיון שבאתי מהשכונה שבא באתי אני טיפשה.
"השכונה ממנה את באה לא יצא ממנה אף אינטשיין" הוא גיחך.
הוא התכוון לבדיוק מה שחשבתי.
"אתה חמור"אמרתי,ונכנסתי לבניין.
זין חוסר כבוד.
"סליחה על האיחור" אמרתי למורה,בשנייה שנכנסתי.
"כמובן שהספרדיה תאחר" מישהו אמר ונשמעו צחקוקים אחריו.
מה לעזאזל קורה עם כלום היום????
הנפתי לעברו אצבע שלישית והתיישבתי.
"וואו ממש גנגסטרית" הוא אמר שוב,צוחק.
גילגלתי עיניים ובחרתי להתעלם ממנו,לא יעזור לי להתווכח עם השמוק הזה.
"הוא סתם זין,אל תתייחסי אליו" שמעתי לחישה מאחוריי.
מה שבטוח,זה לא היה הקול של לוקאס אוו פדרו.
הסתובבתי,פוגשת פנים לא מוכרות.
אך הוא היה נראה פאקינג אלוהי.
"תודה" חייכתי חיוך קטן והוא חייך בחזרה חיוך של מיליון דולר.ליטרלי.
"היי,אני דילן" צץ הבחור שהגן עליי בשיעור מתמטיקה.
"היי,אני מארינלה אבל תקרא לי מארי" אמרתי בחיוך,
סוף סוף מנסים להתחבר אליי ולא מתייחסים אליי כאל מוזרה.
"נעים להכיר"הוא חייך אליי,
הוא מושלם,אלוהים.
"תודה על העידוד במתמטיקה,הייתי צריכה את זה" חייכתי.
פיתחנו שיחה קצרה,עד שכבר המרפק של פדרו חדרה את צד ביטני.
"מה?"כמעט וצעקתי ברגע שהוא הלך.
"מי זה?" פדרו אמר בחיוך קטן
אלוהים אדירים,הוא שעה משגע אותי ש ע ה !!!בשביל לשאול מי זה. יש לו מצב שאני אוהבת אותו כל כך.
"אתה חמור" צחקתי והנחתי את ראשי על כתפו. "איזה בן זונה משיעור מתמטיקה ירד עליי אז הוא פשוט אמר לי שהוא חמור אוו משהו כזה"
לוקאס הופיע,והניח את תיקו לצידי.
"מה יש לך?" הוא בחן את פניי.
"מה?''
"מה זה המבט הזה שיש לך?"
"אין לי שום מבט מה אתה רוצה"צחקתי
"היא מאוהבת"פדרו אמר,וצחק.
"לא אני לא!" צחקתי
"במי?" לוקאס לא היה קרוב אפילו לחיוך.
"מקנא?" פדרו צחק עליו.
אם זה לא היה פדרו מדבר כך ללוקאס,סביר להניח שלוקאס היה רוצח אותו.
פדרו יודע שיש בנינו משהו,
זוגיות אוו משהו,
אני חושבת שמשהו.
אני לא יודעת.
אוף.
"סתם איזה אחד" אמרתי,קוססת את ציפורניי.
לוקאס יכול אוו להתחרפן אוו לשים על זה פס.
אני לא יודעת למה אני רוצה שהוא יתחרפן,
אני רוצה שהוא יגיד משהו,אני רוצה שיביע אכפתיות שאני מתאהבת במישהו.
ואני לא יודעת אפילו למה.
אנחנו לא יוצאים אוו משהו,למה שיעשה את זה?
"איזה אחד?" הוא תהה.
"אולי אפילו אצא איתו" למה אמרתי את זה?
"הוא הציע לך לצאת איתו?" הוא הופתע.
"למה אתה מופתע?" תהיתי.
"סתם" הוא אמר
"טוב''חייכתי חיוך מאולץ,וקמתי.
''לאיפה?" לוקאס שאל.
''אני רק קמה,מה עובר עלייך?" הופתעתי.
"אני רק שאלתי לאן את הולכת" הוא התגונן.
"וממתי זה אכפת לך?" תהיתי.
"זה לא" הוא אמר,והרגשתי כאב קטן בלב.
נשמע הצלצול וחזרנו כל אחד לכיתתו,בלי הרבה דיבורים. חוץ מפדרו שסיפר על המורה שלו לספורט ועד כמה שהוא בן זונה.
"אנחנו גם בדת ביחד?" דילן צץ,שנייה לאחר שהתיישבתי בכיסא.
"מסתבר שכן" חייכתי אליו,
"אראה אותך אחר כך?" הוא אמר כאשר המורה נכנס.
''ברור'' אמרתי,והבטתי על המורה.
" וואוו וואוו ואוו מה זה האיחור הזה?" המורה אמר לאחר כמה דקות שהתחיל השיעור ומספר בנים נכנסנו.
"סליחה המורה,פשוט אלכס החליק במדרגות" אחד מהם אמר,וכל הכיתה צחקה.
"תשבו " המורה גילגל עיניים.
כמה בנות בהו בחבורה,הם בהחלט היו נאים,והשעונים שהונחו על ידיהם כנראה עלו יותר ממני.
הם מחאו כיף אחד אחד עם דילן,והתיישבו בסביבתו.
הוא חלק מהחבורה שלהם?
אני לא יודעת מה אני אמורה לחשוב על זה.
לאחר השיעור,וכמובטח לדילן,התראנו לאחר מכן.
"מה שלומך,בייב?" הוא שאל בחיוך וחיבק אותי.
התיישבנו בספסל והתחלנו לדבר,
אני לא טיפוס כל כך דברן,אני אוהבת להקשיב לאנשים מאשר לדבר עליי.
אבל השיחה איתו נמשכה בצורה כל כך חלקה,שהרגשתי בנוח.
"הם כאילו המגנים השומרים עלייך?" הוא תהה.
"לוקאס ופדרו יותר כמו אחים שלי" חייכתי
"זה נראה שיש בינך כמו לוקאס ובינך קטע מסויים" הוא אמר,מניח את ידו על סנטרו.
הוא נראה כל כך בוגר יחסית לגילנו,הצורת התבטאות שלו והיופי שלו. הוא נראה מסרט מצליח של דיסני,הנסיך של נסיכה.
אני לא הייתי הנסיכה,הייתי הספרדיה-אמריקאית שרמת ההשכלה שלה שאפה ל0.
"אני לא יודעת איך לקרוא לזה" נאנחתי,
"אז אני יכול לשאול אותך אם את מוכנה לצאת איתי לדייט?" הוא חייך אליי.
למי יכול להיות שיניים יותר לבנות משלו?
רגע,מה?
הוא מציע לי לצאת איתו לדייט?
זה נראה כמו חלום,מרגיש ככה.
למה שהוא יציע לי לצאת איתו?
"כן,למה לא" חייכתי אליו,והוא חייך.
אני לא יודעת למה אמרתי כן,אני לא מכירה אותו מלבד השיחה הזו.
למרות שיצא לי ממנו רושם ממש טוב,
הוא חבר של העשירים האלו ואפשר לראות שהוא עשיר.
השעון שלו כנראה עלה יותר מכל השעונים של החבורה שלו,והבגדים שלו כל כך מושלמים.
אמא שלי לא הולכת לקבל אותו,ובשכונה שלי כולם יסתכלו עליו כעל עב"מ.
ובכלל,לוקאס ופדרו הולכים להרוג אותי.
הוצאתי את הטלפון,רואה את השעה.
עברה שעה מאז שנגמר בית ספר.
"כבר די מאוחר,לוק ופדרו בטח דואגים" גירדתי בראשי,קמה.
"ואמא שלך?" הוא צחק
"היא באה רק בלילה ככה שסביר להניח שהיא לא שמה לב." אמרתי
"וואו,זה בטח קשה לך שהיא באה בלילה ואין לך דמות אמהית לצידך"
"לעולם לא חשבתי על זה ככה,האמתי. תמיד היה לי לצידי את לוקאס ופדרו,מאז שאני קטנה אני עם פדרו ולוקאס בבית ספר וכשאנחנו חוזרים לשכונה אנחנו ביחד עד הלילה." אמרתי בחיוך קטן,נזכרת באירועים שהייתי קטנה.
"וואו,זה נשמע נחמד.אבל לא פחדת בלילה?" הוא תהה.
"עד שהייתי בת 13,הם היו שוכבים איתי במיטה,כל אחד בצד אחר,מכסים אותי בשמיכה ומחכים שאני ארדם." אמרתי,ההקרבה שלהם למעני הייתה הדבר המדהים ביותר בעולם.
"את צוחקת עליי"הוא אמר ,מופתע.
"לא" צחקתי.
נזכרתי ברגע כולשהו מגיל 10,
אני מביטה על גופי,אני מכוסה בשמיכה,
מביטה בצד ימין,רואה את פדרו בוהה בתיקרה,
מביטה בצד שמאל,רואה את לוקאס כבר ישן.
שניהם היו יפהפים,הכל היה שקט ויכלתי לשמוע רק את הנשימות שלהם.
"זה לא היה מתיש בשבילם,עוד שנייה להירדם אצלך ולחזור לבית שלהם?" הוא תהה.
"היו פעמים שהם ישנו אצלי,המון פעמים."
"זה נשמע כיף" הוא חייך. "שאסיע אותך לבית?"
"אני אשמח." חייכתי,
בדרך כלל אני הולכת ברגל עם לוקאס ופדרו אבל אני בטוחה שהם ראו שלא הגעתי אז הם הלכו ולא יזיק לי ללכת עם מישהו.
יצאנו מגדר בית ספר והוא הלך לכיוון די שונה מהבית שלי,
"אממ..די(כאילו האות D של דילן),הבית שלי בכיוון השני"גיחכתי.
"אני שנייה אביא את הרכב שלי" הוא צחק והמשיך ללכת.
לרגע שכחתי שהוא בליגה אחרת ממני,בדרך כלל לאנשים שהיו רכב בשכונה זה היה מעל גיל20,לאחר שחוסכים וכל החרא הזה.וגם אז אתה יכול לקנות רק גרוטאה זולה.
עמדתי בגדר בית ספר,מחכה לדילן.
לאחר דקה,נסעה לכיווני מכונית ב.מ.וו
ואני הייתי פעורת פה כאשר דילן צפר לי להיכנס.
ניכנסתי למכונית,והנחתי את התיק שלי בין רגליי.
בחנתי את האוטו,הוא היה יפה ונקי למדי.
"מה הכתובת של הבית שלך?" הוא שאל,מניח את הטלפון שלו.
מילמלתי את הכתובת והמשכתי להיות המומה. איזה מהממם פה.
הבטתי על דילן,הוא היה נראה מושלם,עם הפרופיל שלו מביט קדימה,מניח יד אחת על ההגה ויד שנייה על המעקה,
גברים נוהגים תמיד היה בעיניי כדבר סקסי.
הוא היה נראה ככה אגדי.
"תפסיקי לבהות בי" הוא חייך חיוך חתום.
"סליחה"הסמקתי,והפנתי מבטי לדרך.
"אם לא הייתי נוהג,סביר להניח שהייתי בוהה בך." הוא אמר וחייכתי אליו.
"תודה,אני מניחה"אמרתי
"אז נצא היום בערב?" הוא שואל ואני מאשרת את דבריו.
"לאיפה באלך?" הוא תוהה.
"אל תצחק,אבל בא לי רצח מקדונלס" אני אומרת בחיוך והוא,כצפוי,צוחק.
"אוקיי ממש טעים שמה ואני לא אוהבת מסעדות פלצניות" אני אומרת
"טוב,האמתי שגם אני לא. אשמח לקחת אותך למקדונלס. " הוא מחזיק בידי,וידו חמימה בהחלט. "כל עוד זה איתך,לא אכפת לי איפה נהיה" הוא מביט לתוך עיניי ואני נמסה.
אף אחד מעולם לא דיבר אליי ככה,אני מרגישה בחלום אוו משהו.
"אתה ממש מדהים" הפה שלי המציא לעצמו מוח משלו.לא התכוונתי להגיד זאת בקול.
"תודה,גם את"הוא חייך אליי
"הגענו" הוא אמר לאחר כמה דקות.
"תודה רבה על הטרמפ,"אמרתי בחיוך "וואו כבר חושך"
"כן,מתחיל החורף" הוא נאנח.
"אז,נתראה עוד 4 שעות?" הוא צוחק ואני מהנהנת בחיוך.
"אוו שפשוט אתה יכול עכשיו לבוא לבית שלי" הצעתי פתאום,ללא מחשבה.
מה אני עושה?
"את בטוחה?" הוא שאל והנהנתי.
"אין לי בעיה" הוא אמר בחיוך.
"רק אני מציעה שתחנה את האוטו במקום אחר,אני בטוחה שינסו לגנוב לך אותו."אני אומרת והוא מהנהן.
עברתי דירה יום חמישי שהיה,וכל השבוע שהיה פשוט הייתי עסוקה באריזות וכל החרא הנלווה לזה.
בנוסף לכך,בשבוע הזה יש לי 2 מתכונות,אז אני מקווה שאמצא זמן מתישהוא לעלות פרק אוו משהו.
מצטערת,ותודה לכל המגיבות ולמי שעושה כוכב💝
וסתם כי באלי להגיד,תוסיפי אותי בסנאפצאט
shirguetta123