אחי הגדול

השתלטות -פרק 30 ואחרון-

"שואת המחבלים הגיעה!" צעקתי לכולם, הם הרימו את מבטם אליי ואפילו דורון היה מעט מבולבל.
הרמתי את השלט של החומר נפץ שהיה מודבק לממשלה ולחצתי עליו.
דורון צחק צחוק מרושע, אבל אחרי שנייה הוא השתתק.
המשאיות שבהם היה הציוד התפוצצו.
הוא הסתכל לאופק, שום פיצוץ.
הוא התחיל למלמל כמה קללות והרים את האקדח שלו.
כולם היו בשקט.
הוא הצמיד את האקדח לבטן של הרמטכ''ל.
בום.
ירה.
דם בכל עבר, אפילו החליפה היקרה של ראש הממשלה והנשיא הייתה מלאה בדם.
צעקתי לנאיה לבוא, היא ידעה עזרה ראשונה, הייתי מוכן לזה.
להשתלטות על עזה.
הרמתי את הרובה שלי והתחלתי לירות על כמה מהמחבלים. דם בכל עבר.
רוי ישב, הוא בכה, הוא פחד, היה לו קשה. זה הפחיד אותו כל כך.
כמה מהמחבלים הגיעו לעברו ותפסו אותו מהצוואר וכל פעם שהוא ניסה קצת להתנגד, הם נתנו לו אגרוף או שהצליפו בו עם שוט.
רצתי לעברו, רצתי כמו שאבא רץ להגן על בנו הקטן.
הרמתי את הרובה שלי.
יריתי בשניים מהמחבלים שנגעו ברוי. הם מתו.
נגמרו לי הכדורים, שיט.
המחבלים האחרים, ששמו לב שנגמרה לי התחמושת, רצו לעברי וזרקו את רוי על הרצפה כאילו שהיה חפץ. הוא התקפל על הרצפה מכאבים והביט בי. לרגע הייתי מאושר אבל מהר מאוד חזרתי למציאות.
אחד המחבלים בעט ברוי ושלושה רצו לעברי.
הם עשו טעות.
רצתי אליהם, ובכוחות שלא ידעתי שיש לי, לראשון שברתי את הלסת ודקרתי אותו בבטן.
לשני בעטתי באיזור הרגיש ושברתי לו את המפרקת עם אגרוף.
השלישי, טוב זה כבר מצחיק, נאיה הגיעה וירתה בו עם רובה שהיה על הרצפה.
היא הייתה מזועזעת, רועדת.
לקחתי לה את האקדח במהירות והתקדמתי לרוי ולמחבל שהרביץ לו.
תפסתי את המחבל מהחולצה והרמתי אותו באוויר עם יד אחת, למזלי הוא היה רזה.
עם היד השנייה, הצמדתי לו את האקדח לאיזור התחתון של הסנטר.
פוצצתי לו את הראש.
הסתכלתי חזרה לכיוון נאיה, היא עדיין קפאה.
הלכתי בצעדים כבדים ומהירים לכיוונה ונשקתי לה.
נשיקה ארוכה וטובה.
שכחנו לרגע את מה שקורה מסביב, את רוי המקופל והכואב, את הצרחות של האנשים, את היריות של הרובים.
זה היה רק אני ונאיה.
התנתקנו והבטתי בעיניה השחורות מהפחד, היא לא זזה וכך גם אני.
שמעתי צרחה של ילד, הסתובבתי במהירות וראיתי את רוי, שרוע על הרצפה ומחבל מצמיד אקדח לראשו.
בום.
המחבל מת.
שפשפתי בעיניי כדי להצליח לראות מה קרה, רוי תקע סכין שהייתה לידו, בראשו של המחבל.
הוא התחיל לבכות, שיערו השחור היה אדום מהדם, אפו דימם ופניו היו חיוורות.
רצתי אליו וחיבקתי אותו צמוד צמוד אליי.
הוא סך הכל ילד קטן בן חמש, והוא הרג מישהו בידיים שלו.
בזווית העין ראיתי את דורון, מתחיל לרוץ.
הרגתי חצי מהכנופייה בעצמי, המשטרה בדרך לפה.
התרוממתי ורצתי לעבר דורון, הגעתי למבוי סתום.
שמעתי מחיאות כפיים מאחורי, מחיאות כפיים איטיות ומרושעות.
"נו אז מה? החלטת לבגוד בנו? מה קרה פתאום?"
"זה לא פתאום, תכננתי את זה עוד מההתחלה" עניתי לדורון, לא הסכמתי להסתובב אליו, אבל היה בידי אקדח טעון מלא תחמושת שרק מחכה לרגע שיפגע בדורון.
"חבל, דווקא היית חמוד" אמר.
יריית אקדח נשמעה ופגעה בגבי.
התקפלתי.
נפלתי על הרצפה ונאיה ורוי רצו אליי, ניסו לעזור לי.
לשווא.
"אתה יודע, זה חבל, יכולת לזכות לשלוט על פלסטינה, דווקא נתת לנו אחלה רעיונות לכל מיני השתלטויות שונות, אם אתה חושב שהאפסים האלה שהרגת הם החיילים הכי טובים שלי, אתה טועה ובגדול כי אני עוד אחזור"
הוא עשה טעות.
דורון הסתובב והלך.
המחבלים והצבא עדיין נלחמים וכרגע אין מנצח, אבל צה''ל מובילים עליהם מעט.
רוי בכה על גבי ונאיה חיבקה אותו מאחורה.
תפסתי במעט יכולות את האקדח שהיה מונח לידי, מבלי להסתכל יריתי.
פגע בול.
דורון התקפל והתפתל על הרצפה, גם אני פגעתי לו בגב.
"אתה יודע, אתה לא היחידי שיכול לפגוע בגב" צחקקתי והתרוממתי, הורדתי את החולצה ואפוד מגן התגלה תחתיה.
התקדמתי לעבר דורון, כשנאיה ורוי עדיין בשוק.
הרמתי לו את הראש מהרצפה והסתכלתי בעיניו, שעדיין היו מעט פתוחות.
"אוי כמה זמן רציתי לעשות את זה"
בום.
יריתי לו בפרצוף.

אני, נאיה ורוי התקדמנו לעבר היציאה מהסמטה שהיינו בה, הסתכלנו לאופק וראינו אמבולנסים, משורה ומכוניות צבאיות בכל מקום.
היה דם על הרצפה, אנשים היו מבוהלים.
בתוך אחד מהאמבולנסים היה את הרמטכ''ל, התקרבתי אליו והצדעתי לו.
הוא לחש לי.
"אתה גיבור ישראל, ילדי"

השעה הייתה שעת ערב, חניתי מחוץ לבית של יולי.
קשה לי להאמין על כל מה שקרה הבוקר. ניצחתי את הכנופייה.
ראיתי מבחוץ שאין מכונית, זה אומר שעומר לא בבית, כי ראיתי את יולי מסתובבת מהחלון.
דפקתי בדלת, יולי פתחה לי.
היא הייתה עם פיג'מה, התקדמתי אליה מעט, לחשתי באוזנה בזמן שהיא דמעה.
"חזרתי קטנה"
"אתה פה לתמיד או שזה סתם חלום?" היא לחשה.
לא עניתי לה, אם הייתי עונה הייתי פורץ בבכי מריר.
מחיתי את דמעותיה וחיבקתי אותה.
חזרתי.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לא, לשאלתכם, הסיפור עדיין לא נגמר.
עומד להיות סיפור המשך לסיפור הזה, והפעם מנקודת המבט של רוי, ביחד עם אמבר!
לא יודעים מי זאת אמבר? חכו ותראו!
כדאי לכם להתעדכן מידי פעם בסיפור הזה, כי אני אעלה לפה אפילוגים ומידע⁦♥️⁩

מקווה שאהבתם!