אחי הגדול

חיפשתי -פרק 18

נ.מ עומר-
'יולי? יפה שלי תעני לי אני מצטער אני לא מוצא אותך תגידי לי איפה את אני דואג' רשמתי ליולי בהודעה ונסעתי עם האוטו שלי בכל המושב שיולי גרה בו, אני נשארתי לישון אצלה מאז.. מה שקרה עם אוהד והבית שלי במרחק כולה חצי שעה נסיעה מפה אבל העדפתי להישאר איתה, היא לא במצב של להישאר לבד. מאז הריב שלנו עבר יומיים ואני מתחיל להילחץ, אני לא מוצא אותה כבר יומיים והיא לא עונה לי לטלפון ולא להודעות.
אחרי המון זמן של חיפושים, כולל בבתים של ילדים רנדומליים מהשכבה שלה ובכל הכיתות בבית ספר שלה, פתחתי את המכשיר מעקב שלי שקיבלתי מהצבא, הכנסתי בפנים את המספר טלפון של יולי ואחרי דקה זה מצא לי את המיקום שלה, ערמונים 85.

נסעתי לשם וראיתי שזה ממש קרוב לבית שלה, זה היה בית נטוש ואפל, התקרבתי אליו שפתאום המכשיר מעקב שלי התחיל לצפצף והראה לי שהמיקום מאחוריי, הסתובבתי ולא ראיתי אף אחד. המשכתי ללכת טיפה כשלפתע הרגשתי שאני בועט במשהו בטעות עם הרגל שלי וכשהסתכלתי ראיתי שזה טלפון, הטלפון של יולי.
נבהלתי מאוד והבנתי שמשהו קרה, הסתובבתי ומאחוריי ראיתי סימנים של חריקת מכונית, והתכוננתי לגרוע מכל.
התקשרתי למשטרה מיד וכשהם הגיעו הראתי להם הכל, הם המשיכו לחקור את המקרה כשאמרו לי לחזור הביתה, רבתי איתם ונשארתי שם כשהבנתי שזה חסר תועלת נסעתי לבית של יולי.
משפחה שלמה כרגע מפורקת.
משפחה שלא עשתה כלום.
אני מכיר את אוהד ואני מכיר את יולי, אוהד סיפר לי על מה שקרה להוריהם והסביר לי שזה רצח, ותפסו את הרוצח.
אחרי זה חטפו את אוהד.
אחרי זה חטפו את יולי.

חטפו את החברה שלי.
חטפו את החבר הכי טוב שלי.
אשתי לעתיד והאח שמעולם לא היה לי, לא פה יותר, הם סגורים בתוך כאוס, בתוך מלחמה, שלא שלהם.

אני לא מוכן לשבת בחיבוק ידיים, התחלתי להתעצבן ושברתי את הראש במחשבה מה לעשות, והחלטתי לנסוע.
נסעתי כל כך רחוק, 4 שעות נסיעה. בלי לשים לב התת מודע שלי כיוון אותי לרצועת עזה, איפה שהמלחמה שאוהד נלחם בה, התקיימה.
נסעתי בכל הרצועה, נכנסתי לכל הישובים, כולם נראו מזועזעים.
אנשים חפים מפשע, מפוצצים בטילים בגלל שהערבים רוצים לקחת לנו את המדינה. אני מקווה שעד שנה הבאה, 2016, או עד העשור החדש, 2020, הכל יסתדר והמלחמות יפסקו.
הגעתי למגרש חנייה גדול שמגרש מכולות (תמונה) צמוד אליו.
יצאתי מהרכב, התחלתי להשתגע. הסתובבתי בין כל המכולות ורצתי כמו משוגע. צרחתי את השמות שלהם ועברתי מכולה מכולה לחפש אותם.

נ.מ יולי-
אחרי כל מה שקרה, הפרידו אותי ואת אוהד, הראו לי איך מעלפים אותו וגוררים אותו משם ושנייה אחרי זה עשו אותו הדבר לי.
קמתי, בתוך האוטו שלקח אותי, הייתי לגמרי ללא בגדים, התביישתי לגמרי אבל זה לא עניין אותי כרגע.
שמעתי את החוטפים מדברים ביניהם בערבית, רגע, אני בכפר ערבי? או יותר גרוע, אני בעזה?
החוטפים צחקו ביניהם ואני ניסיתי להישאר ערה, הם סיממו אותי, אני בקושי זוכרת מה קרה, רק את זה שראיתי את אוהד.
פתאום שמעתי חריקת אוטו מהירה ואחד החוטפים שם עליו את המסכה והרים אותי, כן, עדיין עירומה.
הוא פתח את הדלתות הגדולות האחוריות של האוטו וזרק אותי החוצה, ליטרלי.
נשכבתי על הרצפה הקרה, באמצע כביש גדול וליד זה קופסאות צבעוניות וגדולות, אני חושבת. אני מטושטשת, אני לא רואה כלום, בקושי. הסם עדיין השפיע עליי.
שמעתי צעדים מהירים והבנתי שמישהו רץ, ראיתי מעליי דמות של גבר שנשכב מעליי, עיניו היו אדומות והייתה לו בלורית בלונדינית מרשימה ועיניו היו כחולות, כמו עומר שלי.

נ.מ עומר-
שמעתי אוטו נוסע והייתי על אחת המכולות, הסתכלתי מלמעלה וראיתי איש עם מסכת הוקי מחזיק נערה עם שיער שחור חלק, היא הייתה עירומה.
הוא זרק אותה מידיו והיא נפלה על הרצפה, ראיתי את האנחות כאב שלה מרחוק, ואותו האיש נכנס מהר לאוטו, סגר את הדלתות ונוסע משם, משאיר אותה לבד.
רצתי אליה, מהנפילה מהמכולה קיבלתי מכה ברגל אבל לא היה לי אכפת כרגע, רצתי אליה וכשהתקרבתי מעט ראיתי אותה, את יולי שלי.
היא הייתה חשופה, היה לה קר. הורדתי את הפוטר שלי וכיסיתי אותה מהר ונתתי לה את המכנסיים שלי, למרות שעכשיו אמצע ינואר, היא יותר חשובה.

אישוניה היו גדולים ומורחבים מאוד, ומהאודם של עיניה הבנתי שסיממו אותה.
גופה היה מלא בשריטות ובהצלפות של שוט, שפתיה היו מלאים חתכים והם מעט דיממו ונישקתי אותה כדי להעביר לה את הדם ולהרגיע אותה מעט.
היא לא דיברה, היא בקושי הסתכלה עליי, היא הייתה נראית מבולבלת. כאב לה, הזמנתי מהר משטרה ואמבולנס שיעזור לה.
כשהם הגיעו הסברתי להם את כל מה שקרה, ואני פה לגמרי מקריות ואני לא יודע מה היא עושה פה, למזלי הם האמינו לי ולא עצרו אותי.
רק אחרי שהם לקחו את יולי באמבולנס ואני עליתי איתה, פרמדיק טיפל ברגל שלי בזמן נסיעה והיה לי סדק בקרסול, אבל לא שמתי לב לזה בכלל.
הסברתי לפרמדיק את כל מה שקרה כששאל אותי איך זה קרה, חיפשתי אותה.
רצתי המון, חיפשתי אותה בכל מקום אפשרי.
אני אוהב אותה.

היוש כולם!
הפרקים יתחילו להיות בעלי עלילה ויותר ארוכים, אני אשתדל להעלות כמה שיותר מכיוון שאנח עמוסה, כן גם בחופש.
אם אהבתם אשמח לתגובות ודירוגים⁦♥️⁩⁦♥️⁩