פרק 19-הגבר היחיד האוהב בחיי

7.1K 277 16
                                    

הדמעות מזמן יצאו מעיניי , הבטתי בגבר שיושב מולי, לא מאמינה שהוא היה צריך לעבור את כל זה רק בשביל להיות חופשי מידי האבא הנורא שהיה לו , אני מבינה אותו. אין מי שיבין אותו יותר ממני . הבטתי בעיניו הכואבות והעצובות הוא מחזיק את הדמעות שלו , אני יכולה לראות זאת דרך עיניו , הסתובבתי אליו וחיבקתי אותו , הכי חזק שאני יכולה .
הוא פרץ בבכי, הניח את ידיו על מותניי וחיבק אותי חזק יותר.
הוא בכה בקול , הוציא את כל הכאב שהחזיק בתוכו כל השנים האלה , בחיים לא חשבתי שאני אראה אותו ככה מתפרק מולי.  לא יכולתי לעצור את הדמעות ובכיתי גם אני בשקט.
אחרי כמה דקות שאנחנו מחובקים ונרגעים מהבכי הבטתי בפניו , העיניים שלו היו אדומות , השפתיים נפוכות ודמעות יבשות היו על פניו , ליטפתי את הפנים שלו והצמדתי את שפתינו , ״למה חזרת?״ לחשתי אל תוך שפתיו , ״הוא הכה את אחותי הקטנה.. אמיליה. לא יכולתי לתת לה לעבור את מה שאני עברתי. החלטתי שאני נלחם נגדו, ואני לא אנוח עד שהוא יהיה בכלא. והצלחתי. מסתבר שהוא איים על המשפחה שלי כל הזמן הזה , על אמא שלי והאחים שלי , ובגלל זה אף אחד לא עזר כשהוא הכה אותי.. למדתי לסלוח להם עם הזמן..״ הוא אמר ונשף אוויר שהחזיק בריאותיו. הכל הסתדר לי עכשיו , הסיוט של אמיליה והצלקת על צווארה , השנאה שיש למשפחה הזאת נגד האבא.
״היא צדקה״ אמרתי והוא הביט בי במבט מבולבל ״מגדת העתידות צדקה. הרסת את אבא שלך ואת המעמד שלו. חבל שהיא לא חזתה שהוא יהיה הסיבה לכך שתעשה את זה. מגדת עתידות מטומטמת.״ אמרתי . כעסתי. כעסתי על כל מה שהוא עבר בגלל נבואה. כמה טיפש אבא שלו יכל להיות?!
ניקולס חייך חיוך קטן והצמיד בין שפתינו.

״ההורים שלי מתים״ אמרתי לפתע. הוא הביט בי במבט שלא ניתן לפענוח ״מה?״ הוא שאל בהלם ״כשאמרת באותו יום בחדר שלך שאני לעולם לא אבין אותך אתה טעית , שתי ההורים שלי התעללו בי והכו אותי. גם אני הייתי מסובכת עם סמים.. לא הייתי מכורה אבל כן עישנתי לעיתים קרובות. הם מתו כשהייתי בת 16 ומאז ג׳ייס שומר עליי. אח של אליסה..״ עצרתי מתנשפת בכבדות נזכרת בלילה הנורא.
״עברתי גם את האונס הזה שאני לא מצליחה למחוק אותו מהזיכון ולא נראלי שאצליח אי פעם.
זה לא היה רק גבר אחד , אחריו באו עוד שניים ניסיתי להלחם או לצעוק חזק יותר אבל לא יכולתי לזוז , אני ניסיתי.. אני..״ הנחתי את שתי ידיי והנדתי את ראשי ימינה ושמאלה במהירות מנסה למחוק מזכרוני את הלילה הנורא הזה.
״מי אלה?? מי אלה הבני זונות האלה תגידי לי!! אני אהרוג אותם, אני אהרוג את כולם!״ ניקולס צעק והורדתי את ידי מפניי , החזקתי חזק בפניו , עיניו כעסו. זעמו.
״אני לא זוכרת. אני רק זוכרת את הגבר הראשון . והוא מת, את זה כבר אמרתי לך..״ אמרתי מנסה להרגע מהבכי ומנסה להרגיע אותו. ״אני מצטער.. אני מצטער אני לא ידעתי שגם את עברת התעללוית מההורים , לא ידעתי שעברת את כל זה סליחה.״ הוא אמר מתחנן שאסלח לו. ״זה בסדר אתה לא ידעת..״ אמרתי מניחה את ראשי על החזה שלו ,
הוא ליטף את שיערי ביד אחת וביד השניה חיבק אותי חזק אליו.
״אל תוותר על החלומות שלך ניקולס. לפני שנכנסת לחיים שלי אני הייתי כמוך , הייתי קרה ואדישה לסביבה , לא היה לי למה לחיות , ועכשיו יש לי.
אתה נלחמת על החיים שלך כי הייתה לך תקווה קטנה שאתה כן תוכל להיות מאושר בעתיד ,אל תוותר על זה טוב? תצחק , תהנה ,תהיה מאושר. זה מגיע לך.״ אמרתי עוצמת את עיניי ומנגבת דמעה קטנה שירדה על הלחי שלי.

I can't let you inWhere stories live. Discover now