אוי לא.
ניקולס.
זה הולך להיות רע.
סיימון התסובב אל עבר ניקולס והתקדם אליו. יש לו משאלת מוות או משהו כזה?!
״שוב אתה.. אני לא מפחד ממך ניקולס פברה״ סיימון אמר בביטחון שהפתיע אותי. הנחתי את הכוס והמגבת שהיו בידי על הבר ויצאתי מאזור הבר , מתקדמת אליהם.
״אתה צריך.״ ניקולס אמר בחריקת שיניים והתקדם אליו כידיו מכווצים לשתי אגרופים חזקים.
״ניקולס לא. בבקשה״ ביקשתי או יותר נכון התחננתי והנחתי את ידי על החזה שלו, קצב ליבו פעם במהירות מפחידה כאילו הוא עוד שניה יתפוצץ מעומס פעימות.
גופו של ניקולס התקשה והוא הביט עמוק אל תוך עיניי.
״סיימון לך.״ אמרתי לא מורידה את עיניי מהעיניים האפורות והאפלות של ניקולס.
״אבל-״ סיימון אמר אך קטעתי אותו ״לך!״ צעקתי. סיימון נרתע מהקול שלי וצעד אחורה . ״זה לא נגמר ניקולס פברה״ הוא אמר , עבר אותנו. ונעלם משדה ראייתי.
החזרתי את מבטי אל הגבר הנאה להפליא שעומד מולי ונאנחתי.
״ניקולס מה אתה עושה בחוץ ?! אתה אמור בבית! אתה פצוע.״ אמרתי כשנזכרתי כשהוא עדיין סובל מהיריות.
״אם הוא יתקרב אלייך שוב אני אהרוג אותו.״ הוא אמר באיום . נאנחתי והרמתי את שתי ידיי לפניו היפות. ״הוא לא יגע בי. מבטיחה.״ אמרתי מנסה להגיע אותו. משהו במבטו נרגע והוא שפתיו על ראשי.
״עכשיו תגיד לי מה לעזאזל אתה עושה פה ולא במיטה?״ שאלתי
״רציתי לראות אותך.״ הוא אמר והחזיק את ידי , מצמיד את גופי לגופו.
הוא הצמיד את שפתיו אל שתפיי בעדינות מפתיעה והניח את שתי ידיו בצידי פניי.
״ניקולס אתה צריך לנוח , תחזור הביתה״ אמרתי מתנשפת ומתענגת מהמגע שלו. ממתי מגע משפיע עליי כל כך?
״התגעגעתי אלייך״ הוא נאנח אל תוך פי ונישק אותי שוב.
הבטתי בו בתשוקה. הוא כל כך יפה. איך אפשר להיות כל כך יפה?
״כשאסיים לעבוד אני אקפוץ לבית שלך לראות איך אתה , אבל עכשיו אתה חוזר למיטה ונח!״ אמרתי בחצי צעקה
״אני אוהב שאת דואגת לי״ הוא אמר בחיוך יפה שגרם לי להסמיק במבוכה ולהשפיל את ראשי. ניקולס צחקק כנראה בגלל המבוכה שלי ואמר ״אוקיי אוקיי אני אלך לנוח, מתי מסתיימת המשמרת שלך? אני אשלח מישהו להביא אותך״ הרמתי את מבטי והבטתי אל תוך עיניו בכעס ״אתה לא צריך לשלוח אף אחד לאסוף אותי. אני אבוא לבד.״ אמרתי בביטחון . אני שונאת שמתנהגים אליי כאל ילדה קטנה . ״אני ממש לא אתן לך ללכת עד לבית שלי לבד בלילה , אני לא זז מפה עד שאת אומרת לי מתי את מסיימת.״ הוא אמר נחוש בדעתו ואני נאחתי . הוא כזה עקשן יואו! רציתי שיחזור לביתו וינוח אז אמרתי לו את השעה שאני מסיימת לעבוד והוא סוף סוף הלך אחרי שהניח כמה נשיקות על שפתיי.
הוא עוד ישגע אותי.
״ביי לואי״ אמרתי ונפרדתי לשלום מלואי , יצאתי החוצה וראיתי את המרצדס השחורה של מנואל.
״אני לא מאמינה שהוא הכריח אותך לבוא לאסוף אותי.״ אמרתי והתקדמתי אליו, חשבתי שהוא ישלח את הנהג שלהם או משהו.
״אני ודמיאן האנשים היחדים שהוא סומך עליהם , ודמיאן עסוק אז הנה אני פה״
״מי זה דמיאן ?״ שאלתי לא מבינה
״החבר הכי טוב שלנו , אני ניקולס ודמיאן בלתי ניתנים להפרדה.״ הוא אמר בחיוך ונכנס למכונית. נאנחתי ונכנסתי למכונית גם כן.
DU LIEST GERADE
I can't let you in
Romantikאנסטסיה היא נערה בת 18 , קרה ואדישה בעקבות עבר לא נעים. האנשים היחידים שמקבלים חיוך או צחקוק קטן ממנה הם הקרובים אליה . לילה אחד היא פגשה את אותם עיניים אפורות ואפלות .. הוא היה אדיש קר ומסוכן , הוא הזכיר לאנסטסיה את עצמה.. מאז הפגישה עם אותו גבר מס...
