מצוד הנבלים (ספר 3)

פרק 41 | לצעוק "זאב!"

למרות ההפצרות, למרות ההתנגדויות ולמרות העצות ההגיוניות שכריס שב ונתן לפייר לאחר שביקש ממנו שיעזור לו להוכיח לאנג'י שהוא אמיץ וחזק, הוא עדיין היה נחוש בדעתו להוציא את תוכניתו לפועל.

"הדבר הראשון הוא לא לחשוב על כלום אלא אך ורק על המטרה שלפנייך," הוא הסביר לו כך. "אתה קפוא כי הפחד בך משתק, והפחד נובע מהמחשבה שלך בקשר למה שיקרה. תזכור שברגע שאתה נמצא בתוך המצב המסוכן הזה אין לך לאן לברוח, ואם אתה רוצה לצאת משם בשלום עלייך להיות רגוע כדי לחשוב על הדרך הכי טובה."

"איך אפשר להיות רגוע בדיוק?"

כריס משך בכתפיו. "זה תלוי בך."

אז, אם זה תלוי בו, עליו להיות בשיא הערנות שלו כדי שיוכל לחשוב כמו שצריך. ככה הוא היה. הוא הלך לצידו של קארל שניסה לגשש את הדרך. הוא תהה מה יקרה ברגע שיפגשו בזאב הזה. מה הוא יעשה? איך יוכל להיות הגיבור?

"עצרו רגע." קארל נעמד במקומו לפתע. השאר עשו כדבריו.

"מה קרה?" נואר שאלה.

"אנחנו לא לבד." הוא אמר וניגש לבחון את סביבתם. פייר עשה כמוהו.

הוא עבר על פני העצים והשיחים הסבוכים, היכן שמישהו יכול להתחבר ולעקוב אחריהם, אולי לצותת. אמנם היה עדיין אור, כנראה כבר הגיעה שעת צהריים, אבל בתוך היער תמיד היה די חשוך. הצללים שהאפילו על הסביבה הסתירו מרחוק את ניצוץ העיניים שהסתכלו עליו. פייר ניגש, ליבו דפק בחוזקה ורעידות גפיו התעצמו בכל צעד שעשה.

הוא התקרב, עוד צעד ועוד צעד.

אולי זו ההזדמנות שלו.

"שלום לך!" הנערה המכונפת בזוג הכנפיים השחור והמכובד קפצה ממקומה והבהילה אותו כהוגן. פייר קרא בקול מבוהל, מעד לאחור ונפל ארצה.

"אה!" הוא נאנח בכאב. "מה לעזאזל את עושה?" הוא התעצבן על איב כי הסתתרה ממנו בצורה מציקה כל כך והחליטה פתאום להפתיע אותו בהגזמה.

"מבהילה אותך, כמו מה זה נראה?" היא גיחכה. מאחוריה הופיעו לפתע גם רפאל, רוז ות'אליה. רפאל הוסיף לנופף אליו בחיוך נהנה מהסיטואציה. פייר נאנח והתרומם על רגליו. הכעס שלו גרם לסדקי קרח להופיע סביבו על הקרקע.

כשהבחין בהם לקח נשימה עמוקה והשתדל להירגע.

"אתה בסדר?" אנג'י פנתה אליו. זה גרם לו להרגיש עוד יותר רע מאשר מקודם. העובדה שהיא לא מאמינה לו שהוא בסדר אחרי דבר כזה.

"כן. כן." הוא מיהר להשיב לה.

איב העבירה את רגלה מעל השיח מאחוריו עמדה, ניצבה בפניהם ובחנה אותם במבט ישר. "זה העניין," היא הקדימה את דבריה, ואז הקליקה באצבעותיה. רוז ניגשה לעמוד לצידה כמעט מיד. "תגידי את מה שרצית."