לפעמים יצא לו לחשוב איך זה בכלל קרה. איך אמא מסוגלת לנטוש ככה את ילדיה, את אביהם, בעלה, אהוב ליבה, לחיים טובים יותר, לשם טוב יותר, ליחס מועדף... איך היא, שחוותה כפיות טובה מכל מי שמצא אותה, יכולה להיות כפוית טובה כלפי האדם היחיד (טוב, כמעט היחיד) שלא היה? איך יכלה להתנהג במשך כל הזמן הזה כאילו לא קרה כלום, כאילו היו כלום בשבילה, ולחיות את חייה כרגיל?
היא מתנהגת כקדושה המעונה בסיפור הזה, אבל זה שקר.
למה הוא היחיד שרואה את זה?
זה שיגע אותו. ושיגע אותו עוד יותר שאחיותיו לא חושבות ככה.
"רג'י, שאלה רצינית," רפאל פתח בדבריו לפניו. "אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?"
"גם אתה?" רג'י נאנח וגלגל עיניים בתסכול. הוא לא ציפה שזה יבוא גם ממנו, התהייה לגבי מה נכון ומה לא. הם כרגע נמצאים בדרכם חזרה למקום אותו נאלץ לעזוב קודם לכן, היכן שאימו, הג'יני, הייתה, היכן שהשאיר אותה, לבד, ורפאל בא עם השאלה של "האם אתה בטוח?"
"אני רק אומר-" רפאל המשיך, אך נקטע על ידיו.
"תשתוק." רג'י תקף אותו בקול אגרסיבי. "אין לך מושג בזה." הוא הגדיל את הפער בניהם רק כדי לא לשמוע אותו יותר.
רפאל נאנח והסתכל עליו כשהוא ממשיך להתרחק. "האמת שיש לי." הוא אמר בשקט, מבלי ששם לב, ונזכר במקרה הדומה שעבר לפני חצי שנה, בארץ הפלאות. "אילו רק ידעת שזה לא כזה פשוט."
איימי ידעה שאין לה הרבה זמן עד שרג'י ימצא דרך לחזור ולהשלים את הנקמה שתכנן עבור ג'יני, ושלה אין זמן לבזבז כי כל רגע בו לא תגיע למרלין, כפי שרצתה מלכתחילה, הוא רגע קריטי.
היא הייתה חייבת לפעול עכשיו.
"מה עשית?" היא פנתה אל ג'יני בדרישה מחייבת ופנים זועפות.
"משהו לא טוב." היא הודתה בפניה. "משהו מטופש."
"משהו שגרם לרג'י לנטור לך טינה גדולה מאוד." איימי הוסיפה, ושילבה את ידיה בהרגשה לא מרוצה. "אני רוצה לדעת מה תוכלי לעשות כדי לעצור אותו מלנקום בך."
"מה אני אוכל לעשות?" ג'יני תהתה בעיניים גדולות.
"אני, כמובן, לא אציל אותך." איימי השיבה לה באנחה. "זו אשמתך, אז את צריכה לתקן את זה."
"באמת?" ג'יני תהתה. "אז אם את לא מתכוונת לעזור, למה את עדיין כאן?" השאלה הזאת הסיבה את תשומת ליבן של פאריס וסלוון, שעמדו בצד השיחה ושתקו, להסתכל על איימי ולראות שלא ידעה איך להגיב לכך.
"אני..." היא חשבה על תשובתה. "לא רוצה- שהוא- יעשה משהו שהוא יתחרט עליו אחר כך."
"בסדר." היה אפשר לשים לב שג'יני לא בדיוק האמינה לתירוץ שלה, אבל העדיפה שלא להיכנס לזה. היא העלתה אחר כך חיוך קטן ומחשיד. "אני, אלך, לדבר איתו." היא הציעה. "אולי יש לו את הכוחות שלי, אבל לי יש אלפי שנים של ניסיון. אם הוא ינסה משהו, אני אצליח לעצור אותו." היא עברה על פניה והתקדמה לכיוון דלת היציאה בצעדים מהירים.
YOU ARE READING
מצוד הנבלים (ספר 3)
Fantasyבפקודת המלך ארתור, הממלכה התחלקה לשניים. חומה גדולה מפרידה כעת בין שני חלקים- הגיבורים בדרום והנבלים בצפון. בכדי למנוע מלחמה העלולה להתגשם, ההצעה תהיה מבטיחה לרבים. לא עוד פשעים, לא עוד ויכוחים- כל צד לעצמו. אך כמו בכל החלטה יש גם את המתנגדים לה, וב...
