רועי:״אני...״
אני:״הבנתי..ביי״ ורצתי לבית, הלכתי לדניאל ובכיתי לו על הכתף.
״הוא לא אוהב אותי!! ויתרתי למענו על כל כך הרבה דברים! למה הוא לא אוהב אותייי?!״ הרבצתי לדניאל למרות שזה לא הזיז לו..
דניאל:״באלך לצאת קצת? לשתות? גלידה? משהו?״
אני:״כן...אני רוצה לשכוח אותו..״
עליתי לחדר וחיפשתי משהו ללבוש, שמתי ג׳ינס קרעים וחולצת בטן רופפת, התאפרתי קליל ונעלתי נעליים שהתאימו. לקחנו כסף ויצאנו.
דניאל:״לאן את רוצה ללכת?״
אני:״לכל מקום שיעיף לי אותו מהמוח בבקשה, תודה.״
דניאל:״טוב אז הגענו..״
ירדתי מהאוטו וראיתי ים, ראיתי טיילת עם זוגות מאוהבים ונזכרתי שוב ברועי, עניי התמלאו בדמעות אבל אני כאן כדי להנות לא לבכות...
טיילנו ואכלנו גלידה, צחקנו ואז נפלה לי הגלידה על המכנסיים..
דניאל:״חכי כאן אני יביא מפיות!״
אני:״טוב״ צחקתי לעצמי, כאילו לאיפה אני יזוז עם גלידה על המכנס..
״צחוק חמוד״ שמעתי מישהו צועק מרחוק.
אני:״תודה!״ אמרתי והמשכתי לגחח. ״מאי״ צעקתי לדמות המעורפלת מרחוק.
״רועי״ ענה. רגע..מה רועי?!
רועי:״תקשיבי אני מצטער, אני באמת מתנצל ו..״
אני:״אתה יודע כמה בכיתי? על כמה דברים ויתרתי?? ובשביל מה? בשביל שתגיד לי שאתה לא אוהב אותי?? נמאס לי רועי נמאס אוקיי?! אני כל הזמן...״ הוא קטע אותי בנשיקה מושלמת.
רועי:״מאי, אני אוהב אותך...״ הוא חייך ולי היו רק דמעות בעניים.
דניאל חזר עם מפיות. והמון.
דניאל:״טוב הבאתי קצת מפיות את חושבת שזה יספיק ל..מה קורה פה??״
לקחתי את המפיות מידו של דניאל ניקיתי את הג׳ינס ורצתי אל מול הים....
״היי, את בסדר?״
